View this post on Instagram

200+ רקטות שוגרו לעבר ישראל ב48 שעות האחרונות. ישראל 2018 וזה המצב. עד מתי ילדי העוטף ישמעו בומים על בסיס יומי? עד מתי ילדים בגבול יגדלו על רעש שריקת הטיל. עד מתי נשמע על עוד אמא לביאה שברגע האחרון שלפה את ילדיה מהמיטות שלהם בשנייה האחרונה והצילה אותם רגע לפני שטיל נפל בבית שלהם? עד מתי ילדים בעוטף יראו מראות של השדה ליד ביתם שרוף ומת? עד מתי ילדים קטנטנים ידעו שברגע שיש הזעקה צריך לרוץ למקלט? למה? למה ילד קטן צריך לדעת מתי מגיע הרגע בו הוא צריך להציל את חייו? עד מתי משפחות שלמות יבלו ימים ולילות במקלטים? עד מתי יהיו ילדים בדרום וכל בארץ עם התקפי חרדה ומראות מזעזעים שלא ימחקו להם מהראש? עד מתי נגדל בחוסר וודאות מתי ירוייט טיל מעזה ועד כמה קרוב הוא יהיה לבית שלי. עד מתי נראה תמונות של ילד קטן עומד ליד מגדל לגו בחיוך תמים ויפה של ילד ונצטרך לישון באותו הלילה בתחושה שהוא כבר לא בחיים בגלל שטיל פגע בו. עד מתי נחייה ככה? איך אפשר להסביר לילד קטן למה צריך לרוץ למקלטים ולמה יש בום. מה נגיד לו? שיש אנשים רעים שרוצים להרוג אותנו? מקווה שאני כבר אספר לילדים שיהיו לי על איך נראתה הילדות שלי ואיזה מזל שזה כבר לא ככה. שהם יכולים לישון בשקט. זה הזמן להביע כבוד והערכה מטורפת לתושבי העוטף שלא מוותרים. לא מוותרים על הבית שלהם ועל המדינה שלנו. ששום טיל לא יגרום להם לזוז ולא ישבור אותם. אתם הגיבורים ששומרים על המדינה שלנו בשיניים.

A post shared by OTEF GAZA - עוטף עזה (@otef.gaza) on

400 רקטות (נכון לכתיבת שורות אלה) נחתו בדרום ביומיים האחרונים. במקום ללכת לבית הספר, הילדים מוצאים את עצמם בממ"דים ובמקלטים, מוסיפים עוד התנסות טראומטית לאוסף. בתוך החוויה הזו, קבוצת נערות תושבות המועצה אזורית אשכול נותנות ביטוי עדכני וחד לחוויות שלהן באמצעות עמוד האינסטגרם עוטף עזה, שאחרי שלושה שבועות צבר כבר 80 אלף עוקבים ותומכים.

בין היתר תוכלו למצוא שם דף הרשמה ללינה בקיבוץ יסעור הצפוני, צילומים של ילדים יושבים במקלטים, שיר משלומי שבת והרבה מאוד צילומים של השדות השרופים של הדרום. לי כהן, בת 16 ממושב ישע ומשי אלמקייס, בת 16 וחצי מקיבוץ כרם שלום, מבהירות שהמטרה שלהן היא לעורר מודעות וליצור שינוי שיביא שקט לדרום.

לי כהן (צילום: אלבום פרטי)
לי כהן | צילום: אלבום פרטי

"חזרנו מטיול שנתי שנמשך שבוע", מספרת כהן. "בטיול  כל הזמן אמרו לנו להביא את השינוי והחלטתי שדי לדבר, הגיע הזמן לבצע ולעשות. בדרך חזרה פתחתי את העמוד. לא ידעתי שזה כל כך יצליח ותוך שלושה ימים  הצטרפו לדף 30 אלף עוקבים".

אל כהן ואל אלמקייס חברו מאי כספי, שני פרץ,  ליאם יפת, קים אוביץ, איימי סטדין וסתיו פרץ וביחד הן מתפעלות את דף האינסטגרם. הפופולריות המהירה הביאה אותן בשבוע שעבר עד לפגישה עם הנשיא ראובן (רובי) ריבלין. "זו הייתה חוויה. התרגשנו מאוד מהמעמד", מספרת כהן. "זו הייתה פגישה קצרה  היא מספרת כי הוא היה עסוק. שאלנו כמה שאלות כמו האם הוא תומך במחאה שאנחנו עושות והאם הוא יכול לעזור לנו להביא שקט". 

משי אלמקייס (צילום: אלבום פרטי)
משי אלמקייס | צילום: אלבום פרטי

פגישת בנות עוטף עזה עם הנשיא ראובן ריבלין (צילום: אלבום פרטי)
מנהלות העמוד עם נשיא המדינה | צילום: אלבום פרטי

לאן בדיוק מכוונת המחאה הן מתקשות להגדיר בדיוק. מבחינתן, הבעיה המרכזית היא ההתעלמות של רוב המדינה ממצבן. " אנחנו רוצות  להראות לכל הארץ את מה שאנחנו חווים כל יום.  לעורר מודעות למקום פה, לחיים פה, אם זה היה קורה בתל אביב המצב לא היה נמשך כל כך הרבה זמן.  אנחנו חווים שרפות, עפיפונים ואף אחד לא מתייחס לזה. בלוני תבערה, שריפות של ישובים ואנשים כאן חיים.  אנחנו לא יכולות לחכות עד שהממשלה תעשה משהו, החלטנו שאנחנו נעורר את המציאות. עוד הפסקת אש ועוד שלום, זה לא אמיתי. אני לא חושבת שזו הפסקת אש אם יש בלונים ושריפות. הפסקת אש אמיתית אומרת שקט. צריך להפסיק את הכול ושיהיה קצת שקט".

View this post on Instagram

תגידי איפה את גרה? אני? בקיבוץ *** חחח מה?איפה זה? בעוטף עזה.. מה?! למה את גרה שם?! למה את עושה את זה לעצמך?! למה שלא תעברו למקום אחר? קוראים לי**** ,והשאלות האלה? אה זה התגובות שתמיד אני שומעת אחרי ששואלים אותי איפה אני גרה. אני גרה פה כי זאת הילדות שלי ושל כל המשפחה שלי,ילדות שלאט לאט נלקחת ממני אבל זאת הילדות שלי. למה אני עושה את זה לעצמי?עושה את מה? גרה במקום שאני אוהבת?נמצאת עם אנשים שאני אוהבת? לא,אני לא אעבור למקום אחר.לא אני,לא המשפחה שלי ואני בטוחה שגם לא החברים שלי . אני גרה פה מבחירה,זה לא עונש,זאת הבחירה שלנו. אנחנו בחרנו להתגורר כאן. לכולם מובן מאליו שאלה השאלות שישאלו אותנו והאמת שגם לי זה קצת מובן..למה שישאלו ילד מחיפה למה הוא גר שם? יישמע קצת מוזר לא? למה שישאלו ילד מאילת למה הוא גר שם? קצת יותר נורמאלי לשאול ילד מעוטף עזה למה הוא גר שם. אבל לא מובן לי למה אנשים חושבים שזה לגיטימי,לא מובן לי למה זה ממשיך,למה התפיסה של אנשים היא שהעוטף הוא שטח אש,למה זה לא יכול להיות המקום הזה ליד באר שבע או אופקים ולא המקום הזה ליד עזה? למה זה בסדר מבחינתכם? ולמה אף אחד לא מבין שזה לא אמור להיות ככה? אם אנחנו לא נגור פה, אף אחד לא יגור פה. לאט לאט כולם יעזבו, הגבול יתקרב ואז מה? לא תישאר מדינת ישראל! מדינה שעבדנו כל כך קשה בשביל להשיג אותה. תתפלאו אבל גם עוטף עזה זה חלק ממדינת ישראל, זה שזה רחוק לא אומר שצריך להפקיר אותנו. כן ,אני גרה בעוטף,ולא,לא בשטח אש,בבית שלי שבמקרה נמצא ליד עזה.

A post shared by OTEF GAZA - עוטף עזה (@otef.gaza) on

View this post on Instagram

אחרי לילה סוער ולא שקט של שיגורי רקטות לעבר עוטף עזה רצינו להודות לחיילי צהל המדהימים שלנו. הלם שאתם רק ילדים, ילדים עם כוח כזה עצום, ילדים ששומרים על אנשים מבוגרים ממכם. אנחנו מצדיעות לכם ומודות לכם שאתם שומרים עלינו ועל המשפחה שלנו ומסכנים את חייכם למענינו. אין לנו דרך להחזיר לכם מלבד להודות לכם. אוהבות אותכם ומבקשות מכם לשמור על עצמכם❤ #עםישראלחי

A post shared by OTEF GAZA - עוטף עזה (@otef.gaza) on

למרות הקשיים, אי אפשר לטעות באהבה שלהן לחבל הארץ שנע בין רגעים קצרים של שקט, שגרה של טילים ומבצעים צבאיים. "יש פה במקום הזה קסם. יש כאן מקום מדהים", אומרת אלמקייס. "כל הזמן מנסים לפגוע בנו ושורפים עוד ועוד שטחים אבל אני אוהבת את הבית שלי. אני  נהנית לגור כאן  רק המצב הביטחוני מפריע לי.  אנחנו רוצים את השקט ואני רוצה לחזור ללימודים. נכון שתמיד כיף שיש חופש מבית הספר אבל יש גם דברים טובים בלימודים ואני מתגעגעת לשגרה. מרגש אותי שלכל כך הרבה אנשים אכפת מאיתנו. בבקשה תמשיכו כי זה מעודד אותנו ובעיקר נותן לנו תקווה ואמונה".

"אנחנו חיים בתוך ממד", מסכמת כהן. "יש אזעקות בלי סוף, בומים כל הלילה. ככה אנחנו לא אמורים לחיות. לא הגיוני שבתל אביב יחיו חיים נורמטיביים ואנחנו נהיה במלחמה".