יותר משליש מהישראלים מתקשים לקרוא, והמצב מחמיר

יותר משליש מהאוכלוסייה בישראל, 36%, מתקשים בקריאה ברמה בסיסית בשפת האם שלהם. כך עולה מנתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום (ג'), המבוססים על סקר המיומנויות הבין-לאומי (PIAAC) שנערך בשנים 2023-2022. מדובר בהחרפה משמעותית לעומת הסקר הקודם שנערך ב-2015, שבו עמד השיעור על 28% בלבד, עלייה של שמונה נקודות אחוז.

השיעור הישראלי גבוה בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על 26%. גם במדינות אלה חלה עלייה, אך מתונה יותר, של שש נקודות אחוז בלבד. בדירוג הבין-לאומי ישראל מדורגת במקום ה-27 מתוך 31 מדינות שהשתתפו בסקר.

כדי להבין מה משמעותה של "רמת קריאה נמוכה" בפועל, נציג ה-OECD אנדריאס שלייכר הסביר בהרצאה מיוחדת שנשא בעקבות פרסום הסקר: "זו רמה של ילד בן עשר, לא יכולים להבין טקסט מורכב". לדבריו, אוריינות הקריאה של בוגר אוניברסיטה בישראל נמוכה מזו של בוגר תיכון בפינלנד.

הממצא המטריד ביותר נוגע דווקא לפרופיל של המתקשים בקריאה. בניגוד לדימוי הרווח, לא מדובר בעיקר באנשים שלא סיימו בית ספר. שלושה מכל ארבעה בעלי מיומנות קריאה נמוכה (76%) הם בעלי השכלה תיכונית ומעלה, ומתוכם ליותר מרבע (26%) יש השכלה על-תיכונית וגבוהה. רק כרבע מהמתקשים (24%) לא סיימו תיכון.

גם בשוק העבודה התמונה מורכבת. 65% מבעלי המיומנויות הנמוכות מועסקים, ומתוכם שליש (33%) עובדים במשרות אקדמיות, מקצועות חופשיים וטכניים או בתפקידי ניהול. 28% נוספים עובדים כעובדים מקצועיים, ורק 8% הם עובדים בלתי מקצועיים.

פערים בין מגזרים וקבוצות גיל

הנתונים חושפים פערים חדים בין מגזרים. שיעור הערבים בקרב בעלי מיומנות נמוכה עומד על 43%, גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה (22%). לפי מודל סטטיסטי שהפעילה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לערבים סיכוי גבוה פי 3.4 להימצא ברמה נמוכה באוריינות קריאה לעומת יהודים. בקרב היהודים לא נמצא הבדל מובהק בין חרדים ללא-חרדים.

גם בחתך הגילים הממצאים מדאיגים. 18% מבעלי המיומנויות הנמוכות הם צעירים בני 24-16, שמטבע הדברים עדיין לומדים או סיימו את לימודיהם לאחרונה. בממוצע ה-OECD צעירים בגילים אלו מהווים 11% בלבד מקבוצה זו. בקצה השני, לבני 65-55 סיכוי גבוה פי 2.3 להיות ברמה נמוכה לעומת הצעירים.

הרוב המכריע של בעלי המיומנויות הנמוכות, 82%, הם ילידי ישראל או ילידי חו"ל שעלו ארצה עד גיל עשר. רק כחמישית (18%) הם עולים שהגיעו אחרי גיל עשר, אם כי לאלו סיכוי גבוה פי 1.9 להימצא ברמה נמוכה.

עוד עולה מהנתונים כי בעלי מיומנויות נמוכות משתתפים פחות בפעילויות למידה: רק 28% מהם השתתפו בלמידה פורמלית או בלתי פורמלית בשנה שקדמה לסקר, לעומת 55% בקרב בעלי מיומנויות בינוניות וגבוהות.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינת כי רמה נמוכה במיומנויות משפיעה לא רק על הפרט, בדמות חשיפה גבוהה יותר לאבטלה, שכר נמוך והדרה חברתית, אלא גם על פריון העבודה במשק כולו, על פערים חברתיים ועל יכולת המשק להתמודד עם אתגרי העתיד.