"היה מועד ושעה להתקפה": תכננו להרביץ לבנה, ביה"ס שלח אותו הביתה
אמו של ילד בן 14 הלומד בכיתה מיוחדת בבית ספר בצפון השרון מתארת שנה וחצי של בריונות שיטתית שהמערכת התעלמה ממנה. כשקבוצת תלמידים תכננה לתקוף את בנה, התגובה היחידה שקיבלה הייתה הצעה "לקבוע פגישה מסודרת"
ד. הוא ילד בן 14, מופנם ושקט, שלומד בכיתה מיוחדת בבית ספר בצפון השרון. במשך שנה וחצי הוא סבל מבריונות, אלימות פיזית ומילולית בבית ספרו, אבל העדיף לא לעשות רעש. לספוג ולשתוק. עד שקרה משהו שמשם כבר לא הצליח להחזיק.
לדברי אמו, מדי יום הקניטו את ד., ירדו עליו, איימו עליו. לפני כמה חודשים בעטו בו ודחפו אותו. היא מספרת שכבר התרגלה למצב, אבל השבוע הוא חצה גבול חדש. "הם תכננו מתי להרביץ, היה מועד ושעה להתקפה", היא אומרת. תלמיד אחד, שהיא מכנה "צדיק אחד בסדום", נכנס לכיתה של ד. והזהיר אותו לא לצאת החוצה, כי שמע שקבוצת נערים זוממת לתקוף אותו. זאת הייתה הפעם הראשונה שד. שלח לאמו הודעה כזאת. "הוא היה מבוהל", היא מספרת. "זה הגיע לקיצון".
האם הגיעה מיד לבית הספר. בדרך היא התקשרה לרכזת, למורה וליועץ, אבל אף אחד לא ענה. בשער קיבל אותה מנהל בית הספר, שהתברר שכלל לא ידע שד. עובר בריונות. הוא לא ידע ששנה וחצי של שיחות כבר התנהלו מול המורה, היועץ והרכזת.
המנהל ביקש לקבוע פגישה מסודרת. האם ניסתה להסביר שמדובר במצב חירום, שבנה נמצא בפנים ומאוים, אבל לדבריה המנהל פשוט הסתובב והלך. אחריו הגיע היועץ, שגם הוא הציע פגישה מסודרת. בסופו של דבר שאלו אותה אם היא רוצה לקחת את ד. הביתה, הוציאו לו אישור יציאה ושחררו אותו. "זה היה הזוי", היא אומרת. "הוא לא נתן תמיכה, לא אמר אל תדאגי אני מטפל בזה. פשוט שחרר את הבן שלי הביתה והלך".
לדברי האם מדובר בתלמיד אחד שמוביל את הבריונות ומגייס כל פעם ילדים נוספים. היא מספרת שבחודש הראשון בבית הספר המצב היה תקין, אבל ד., ילד סגור ופגיע, התקשה להשתלב חברתית. המשפחה עשתה מאמץ, הזמינה את הכיתה הביתה, אבל היום עדיין אין לו אף חבר. "אני לא מאשימה אף אחד בזה", היא אומרת, "אבל כשזה מגיע לאלימות זה כבר קו אדום".
האם פנתה גם לאמו של התלמיד שמוביל את הבריונות. "היא אמרה לי 'מה פתאום, תמיד אומרים לי שהילד שלי מקסים וכולם אוהבים אותו'", מספרת האם. "היא אמרה שזאת פעם ראשונה שהיא שומעת. תארו לכם, שנה שלמה אני מתלוננת בבית הספר וכנראה שאף אחד לא דיבר עם האמא".
אחרי השיחה בין שתי האמהות שרר שקט במשך חודש, ואז הבריונות חזרה. ד. המשיך להתמודד בשתיקה. "הוא היה סופג את העלבונות ושותק", אומרת אמו. "הוא אמר לי 'אני טיפה מפחד אבל מתמודד'. עד השבוע, שהגיב בצורה דרמטית".
מאז האירוע ד. לא חזר לבית הספר, ולדברי אמו אף אחד מהמערכת לא יצר קשר. "שחררו אותו הביתה, ומאז אף אחד לא צלצל, אף אחד לא התעניין", היא אומרת. "היה להם יותר נוח באותו רגע לשחרר אותו מאשר להגיד 'רגע, הילד שלך צריך להרגיש מוגן, אני עכשיו אזמן את ההורים והתלמיד'".
האם מוסיפה שד. מפחד לצאת מהבית בלעדיה ומחסיר לימודים, אף שהוא ילד שאוהב ללמוד. "הילד הבריון נשאר בבית ספר כאילו כלום, והילד שמתעללים בו נשאר בבית ואין קול", היא אומרת. היא פרסמה בקבוצת ההורים והמורים המשותפת את ההתכתבות עם בנה, שבה כתב לה שרוצים להרביץ לו. ההודעה והתגובות נמחקו.
"אני רוצה לזעזע את משרד החינוך", אומרת האם.
הרשות המקומית מסרה כי היא מודעת לנושא וכי הוא הועבר לטיפול גורמי חינוך רלוונטיים. עוד נמסר כי הרשות רואה בחינוך ובקידום בני הנוער יעד מרכזי ופועלת לחיזוק מערכת החינוך.