"אנחנו רואים איך דור שלם של צעירים הולך לאיבוד"

בשעה שהחברה הערבית בנגב מתמודדת עם גל אלימות חסר תקדים, מחקר חדש מציע זווית מעניינת לפתרון. ד"ר ג'אבר אבו אלקיעאן, מפקח החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך בדרום, השלים מחקר מקיף ראשון מסוגו שבוחן את השפעתן של פעילויות חוץ-לימודיות על עיצוב דמותם של בני נוער ערבים באזור.

המחקר מבוסס על סקר בקרב 110 אנשי חינוך - רכזי נוער, מדריכים ומורים - והתוצאות מציירות תמונה מורכבת של הפוטנציאל הטמון בחינוך הבלתי פורמלי: "התחלתי את המחקר מתוך תסכול", אומר ד"ר אבו אלקיעאן, בעל דוקטורט במנהיגות וחינוך בלתי פורמלי שעוסק שנים בעבודה קהילתית ויישוב סכסוכים. "אני רואה מדי יום איך נערים מוכשרים נסחפים לאלימות ופשיעה, בעוד שאלה שמשתתפים בפעילויות אחר הצהריים מפתחים עולם שונה לגמרי".

המספרים מדברים בעד עצמם. התלמידים שמשתתפים בפעילויות מפתחים כישורי מנהיגות, לומדים להוביל צוותים, לארגן אירועים, לקחת אחריות ועוברים שינוי עמוק יותר. "נער שמארגן טורניר כדורגל שכונתי נאלץ להתמודד עם לחצים, לגשר בין קבוצות יריבות, לקבל החלטות תחת לחץ. נערה שמובילה הצגת תיאטרון לומדת לנהל תקציב, לתאם בין אנשים עם אג'נדות שונות ולהתמודד עם ביקורת", אומר ד"ר אבו אלקיעאן. "ראיתי נערים שהמורים ויתרו עליהם, שהיו צעד לפני נשירה, הופכים למובילים בקהילה. לראשונה בחייהם מישהו נתן להם במה להצליח במשהו שהם טובים בו, לא רק במקצועות הליבה".

על פי המחקר, כשנער שנחשב "כישלון" במתמטיקה מגלה שהוא מאמן כדורגל מבריק או רקדן מחונן, ומקבל על כך הכרה, משהו מהותי משתנה בתפיסה העצמית שלו. הביטחון שנרכש בתחום אחד מחלחל לתחומים אחרים. לפתע הוא מעז לדבר בכיתה, להביע דעה ולעמוד על שלו בלי אלימות.

הדבר המשמעותי ביותר נוגע לערכים החברתיים. בעידן של קיטוב ושנאה, הפעילויות יוצרות מרחבים של מפגש אותנטי: "כשנערים מרקעים שונים עובדים יחד על פרויקט משותף, הסטריאוטיפים נשברים", אומר ד"ר אבו אלקיעאן, "תלמיד מכפר בדואי ותלמיד מעיר מעורבת שחייבים להעלות יחד מופע, לומדים להקשיב אחד לשני, לכבד הבדלים, למצוא את המשותף".

"מה שהמחקר מוכיח בעצם", מדגיש ד"ר אבו אלקיעאן, "זה שפעילויות חוץ-לימודיות בונות ערכים ואישיות ומכשירות את הנוער לשילוב מלא בחיי החברה, המדינה והעולם הגלובלי. אין הבדל בין ילד בדואי לילד מטוקיו, לונדון או בוסטון - כולם זקוקים לאותם כלים כדי להצליח בעולם המודרני: ביטחון עצמי, כישורי מנהיגות, יכולת עבודה בצוות וערכים חברתיים. זו השפה האוניברסלית של הצלחה בעידן הגלובלי".

המחקר גם מפריך כמה מיתוסים. כך למשל לא נמצאו הבדלים בין בנים לבנות בתועלת שהם מפיקים מהפעילויות, וגם לא בין תלמידים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים. "זה מוכיח שהפוטנציאל קיים אצל כולם", מדגיש ד"ר אבו אלקיעאן, "השאלה היא רק אם ניתן להם את ההזדמנות".

ההמלצות המעשיות שעולות מן המחקר ברורות: במקום לראות בפעילויות חוץ-לימודיות "תוספת נחמדה", יש להבין שמדובר בכלי חינוכי קריטי. "בפינלנד, שנחשבת למעצמת חינוך, פעילויות אלו הן חלק אינטגרלי מיום הלימודים", מציין ד"ר אבו אלקיעאן. "אנחנו עדיין תקועים בתפיסה שחינוך זה רק מתמטיקה ואנגלית. חשוב שהשלטון המקומי והמרכזי יבינו את חשיבות הנושא וימצאו תקציבים ומשאבי כוח אדם לפעילויות אלה. צריך להפוך את זה לתפיסה מובנית במוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים. זו לא צריכה להיות יוזמה של מורה כזה או אחר - זה צריך להיות חלק מהמערכת. הממשלה משקיעה מיליארדים במלחמה בפשיעה, אבל כאן יש לנו כלי מוכח למניעה שעולה הרבה פחות ומביא תוצאות ארוכות טווח".

בנגב, שם האתגרים החברתיים והכלכליים מורכבים במיוחד, המסר של המחקר דחוף מתמיד. "אנחנו עומדים בצומת דרכים. או שנמשיך לראות איך דור שלם של צעירים הולך לאיבוד, או שנשקיע במה שבאמת עובד. המחקר מוכיח שיש לנו את הכלים, השאלה אם יהיה לנו האומץ להשתמש בהם".