כמה כסף מוציאה ישראל על חינוך לעומת שאר העולם?

נתונים חדשים מתוך שנתון החינוך הבין-לאומי (Education at a Glance 2026) של ארגון ה-OECD מציגים תמונה מורכבת של מערכת החינוך בישראל בשנת 2023: מצד אחד, השקעה לאומית נרחבת מהתוצר הגולמי, אך מהצד השני - משאבים מצומצמים יותר לכל תלמיד וסטודנט ביחס למדינות המפותחות.

על פי נתוני הדוח, ההוצאה הלאומית לחינוך במוסדות החינוך בישראל הגיעה בשנת 2023 ל-7.1% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). מדובר בשיעור גבוה באופן ניכר מהממוצע במדינות ה-OECD, שעמד על 5.3% בלבד. נתון זה מציב את ישראל לצד מדינות כמו צ'ילה (6.9%). גם כאשר מנטרלים את מוסדות החינוך הקדם-יסודי, ההוצאה הלאומית בישראל עומדת על 6.2% מהתמ"ג, לעומת ממוצע של 4.7% במדינות ה-OECD.

אלא שהסיבה המרכזית לפער בין ההשקעה הכללית הגבוהה לבין התקציב בפועל טמונה במבנה הדמוגרפי של המדינה. בישראל, חלקם של הצעירים בני 0–24 מסך כל האוכלוסייה עומד על 43.0%. זאת בהשוואה לממוצע של 28.6% בלבד במדינות ה-OECD, ובפער ניכר מול מדינות כמו גרמניה (23.9%) ואיטליה (22.2%).

משמעות הנתון היא כפולה: שיעור האוכלוסייה בגיל העבודה שמממן את מערכת החינוך נמוך יותר ביחס למדינות אחרות, בעוד מספר התלמידים והילדים הזקוקים לשירותי החינוך גבוה בהרבה – מה שמחלק את התקציב הכולל על פני מספר רב יותר של מועמדים.

כמה מגיע לכל תלמיד?

כאשר בוחנים את ההוצאה לתלמיד בודד, מתגלים פערים משמעותיים בין שלבי החינוך השונים:

• חינוך קדם-יסודי (גילי 0–5): ההוצאה לתלמיד בישראל עמדה על 7,104 דולרים, נתון הנמוך בכמעט מחצית מממוצע ה-OECD שעמד על 13,904 דולרים.
• חינוך יסודי: זהו השלב היחיד שבו ההוצאה לתלמיד בישראל גבוהה מהממוצע הבין-לאומי – 13,945 דולרים לעומת 13,639 דולרים ב-OECD.
• חינוך על-יסודי: ההוצאה לתלמיד בישראל עמדה על 12,798 דולרים, לעומת ממוצע של 14,994 דולרים ב-OECD.
• חינוך גבוה: בדרג זה נרשם פער בולט: 14,966 דולרים לסטודנט בישראל, לעומת ממוצע של 22,878 דולרים במדינות ה-OECD.

בבחינת ההוצאה הממשלתית הישירה לתלמיד בחינוך הגבוה, הפער מתרחב עוד יותר: המדינה משקיעה 6,202 דולרים לסטודנט, לעומת ממוצע של 15,960 דולרים במדינות ה-OECD.

חלוקת הנטל: מי המממן הראשי?

בחינוך היסודי והעל-יסודי, שיעור המימון הציבורי בישראל עומד על 90.5%, זהה לממוצע במדינות ה-OECD. בסך הכל (ללא חינוך קדם-יסודי), חלקה של ההוצאה הציבורית בישראל עומד על 79.9%, לעומת 82.9% בממוצע הבין-לאומי.

עם זאת, בחינוך הגבוה נרשם פער משמעותי במקורות המימון: 58.6% ממימון החינוך הגבוה בישראל מגיע ממקורות פרטיים (תשלומי סטודנטים ומשפחותיהם), לעומת ממוצע של 32.9% בלבד במדינות ה-OECD. לשם השוואה, בממלכה המאוחדת המימון הפרטי מגיע ל-78.2%, בעוד שבמדינות כמו נורווגיה ולוקסמבורג הוא עומד על 8.8% ו-11.7% בהתאמה.

אז למה מנהלים מתלוננים על היעדר תקצוב? אחת הסיבות הן אף על פי שהמדינה מקצה אחוז גבוה ממשאביה הכוללים לחינוך, החלוקה למספר תלמידים רב מותירה את ההשקעה לכל תלמיד וסטודנט נמוכה ברוב שלבי הלימוד בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות.