סיפורה האישי של עדי קריף נבון יכול היה לפרנס ספר בפני עצמו. עדי, אם לשלושה, בת 44 מירושלים, כיום מורת חינוך מיוחד מומחית בהוראת מחוננים וקייס מנג'ר למשפחות ברצף האוטיסטי, ובעבר צלמת ותופרת, בין לקוחותיה נחמה ריבלין ז"ל, מוסיפה כעת עוד טייטל לרזומה: סופרת, כשהיא מוציאה ספר ילדים ראשון, המתאר בגוף ראשון את החוויה האוטיסטית.

"כשהייתי תלמידה לא ממש הבנתי בשביל מה צריך שיעורי ספרות," מספרת עדי. "אהבתי לקרוא אנציקלופדיות, ספרי מדע, ג'ורנלים. עד שהגיע מורה לספרות שהכין אותנו לבגרות, ולא שהצטיינתי אבל סוף סוף הבנתי מה העניין עם סיפורים. כשסיימתי את התיכון הבטחתי שאני אכתוב ספר. הסיפור הזה הוא על העבודה שלי, על הילדים והילדות האוטיסטים, אלה ש'לא רואים עליהם'. הרעיון לספר הגיע מכך שעם כל אוסף הספרים שלי על אוטיזם בעברית ובאנגלית, יש רק ספר אחד על ילדה אוטיסטית שבו גם הילדה מדברת בעצמה. רציתי שיהיה ספר שבו העולם מצטייר מעיניה של הדמות ושהיא מדברת. ובכלל ספר שהוא כולו ראש אוטיסטי, שילדים באמת יוכלו למצוא בו את עצמם. ספר שלא ידברו בו על במושא עקיף אלא את האוטיזם כמושא ישיר ומאת אוטיסטית כנושא."

ספר על אוטיזם (איור: יחסי ציבור,  יח"צ)
כריכת הספר | איור: יחסי ציבור, יח"צ

הספר המקסים והמיוחד, "ילדה רגילה קצת אחרת", אותו אייר בשמחה ובכשרון נדב נחמני, נמכר עכשיו מראש בפרוייקט הדסטארט. "הילדה בספר, נעמה, היא רגילה, והקורא הוא המוזר שצריך לעמוד בביקורת שלה," מסבירה עדי. "איך זה שמשקרים כדי לשמח אנשים? כך שואלת הדמות. איך זה שבוכים מאושר וצוחקים מצער? אוטיסטים נתפסים לא אחת כמי שמתקשים להביע את עצמם, אפילו מתקשים לדבר. הניסיון שלי מראה אחרת, אפילו מכרים שלי שהם אוטיסטים לא ורבליים מסיבות נוירולוגיות בדרך כלל, הם בעלי כושר ביטוי מופלא אם רק מוצאים ערוץ בו הם יכולים להתבטא, למשל הקלדה. אוטיסטים נתפסים כמי שאין להם רגשות. הנסיון שלי מוכיח בדיוק את ההפך."

בספר אנו זוכים להסבר ורואים מה עושה נעמה עם כל איש מקצוע שהיא פוגשת. "יש בורות גדולה לגבי טיפולים של קלינאית תקשורת," מגלה עדי. "מרבית האנשים תופסים את בעלי המקצוע כמי שמתקנים הגייה לקויה. בספר במעט מילים והרבה איורים מופלאים של נדב, הצלחנו לדעתי לתאר מה תפקידו של הקלינאי, של המרפא בעיסוק ושל המטפל הרגשי שפוגשים ילדים אוטיסטים, וכמה הם חשובים בחייהם של אותם ילדים. אין בספר שום סיפור שלא קרה באמת."

עדי מדגישה שהקהל שלה הוא ממש לא ילדים בלבד. "הספר מבחינתי הוא ספר גם לאנשי מקצוע. הוא למורים משלבים שלא מבינים מה נחת להם בכיתה, או למורים שרואים חריגות ושואלים את עצמם אם לשלוח את ההורים לאבחן את הילדה. הוא ספר לסטודנטים שעדיין לומדים במרבית המוסדות האקדמיים שילדות אוטיסטיות הן זן נדיר ביחד של 1:4 לעומת בנים. הספר הזה מיועד לחברים של ילדים אוטיסטים שיוכלו להבין מה כל כך מוזר בהם עצמם - בילדים הרגילים!" בימים אלה הספר מתורגם לערבית ולאנגלית, והתגובות אליו עד כה, מדווחת עדי, נהדרות ומרגשות. "הורים ספרו לי שהילדה ביקשה שיקראו לה שוב ושוב, אנשים בוגרים אמרו: סוף סוף מספרים את החיים שלי."