מאז ה-7 באוקטובר: מעגל ההתמכרות והטראומה מתרחב

ב-7 לאוקטובר 2023 השתנו לא מעט דברים במדינת ישראל. המציאות הישראלית החדשה, בהקשרים של הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD), טראומות והתמכרויות, משתנה ומתגבשת כבר לאורך שנים, אך אירועי אותו יום, והלחימה המתמשכת מאז, האיצה את שינוי המציאות בהקשרים אלו, ומחייבת את כולנו - אנשי טיפול וכלל החברה - להפסיק להתייחס להפרעות אלו בנפרד, ולהתחיל לראות אותם כתופעה כוללת ומשמעותית בהרבה.

כדי להבין את היקף הבעיה, חשוב להסתכל על המספרים. בשנת 2014 נערך מחקר כלכלי-חברתי מקיף לבחינת העלות והתועלת של טיפול בהפרעת קשב על ידי פרופ' אביה ספיבק ופרופ' אשר אורנוי. מחקר זה התעדכן כמה פעמים, והנתונים העדכניים ממאי 2026 מראים: בישראל חיים כיום כ-350 אלף ילדים, ועוד כ-250 עד 300 אלף מבוגרים עם הפרעת קשב. חלקם הגדול, בין 70% ל-80% מהילדים, ימשיכו להתמודד עם ההפרעה גם בבגרותם. ללא אבחון וטיפול ראוי, צעירים אלו נמצאים בסיכון גבוה פי 2.7 לנשור מבית הספר התיכון. רק 29.5% מהבוגרים עם הפרעת קשב מצליחים להשלים 4 שנות השכלה על תיכונית, בהשוואה ל-76.8% באוכלוסייה הכללית. ההשפעה הזו ממשיכה לשוק העבודה, כאשר הסיכוי של אדם עם ADHD להיות מובטל גבוה פי 4 מהממוצע, ועומד על 20%. בסך הכל, ההפסד הכלכלי למשק מאדם אחד עם הפרעת קשב לאורך שנות חייו מוערך בלא פחות מ-568,891 דולר.

חשוב להדגיש כי אנשים עם ADHD מוכשרים לא פחות מכלל בני גילם, ולעתים קרובות גם יותר, אך מימוש הפוטנציאל שלהם כאזרחים פוריים, יצרניים ומצליחים, מחייב התייחסות טיפולית נכונה וראויה.

על רקע כל זה התחילה המלחמה. עוד לפניה, 1 מכל 7 ישראלים התמודד עם התמכרות. כיום, דוח המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) עם קולקטיב עיקר, מראה כי מאז פרוץ הלחימה, 1 מכל 4 ישראלים הגדיל את השימוש בחומרים ממכרים כגון אלכוהול, קנאביס ותרופות מרשם. למרות הזינוק האדיר במצוקה והקצאה שנתית של כ-85 מיליון ש"ח לקופות החולים לטובת המערך בקהילה, ההערכות מצביעות על כך שיותר מ-80% מהמתמודדים עם התמכרות חמורה אינם מקבלים כל טיפול במערכת הפורמלית.

הנתונים המעודכנים מראים שלאנשים עם הפרעת קשב יש סיכוי גבוה פי 2.5 להשתמש בסמים. שיעור המכורים בקבוצה זו עומד על 4.8%, לעומת 1.92% באוכלוסייה הבוגרת הכללית. להתמכרות הזו מתלווה עלות ישירה של 8,356 דולר לאדם לאורך חייו רק בגין שימוש בסמים. חשוב להדגיש כי הטיפול התרופתי (ריטלין ותרופות מסוגו) למי שסובל מהפרעת קשב, מוריד את הסיכון של אנשים אלו להתמכרות לסמים.

ההשפעות הן גם בהתמודדות עם אירועי קיצון: לאנשים עם ADHD יש סיכון יחסי גבוה פי 2.9 לפתח פוסט-טראומה (PTSD), ו-21% מהמטופלים במרכזי טיפול בהפרעות שימוש בחומרים מאובחנים גם עם הפרעת קשב. יתרה מכך, כמעט מחצית מהאסירים בישראל הם אנשים עם הפרעת קשב, והסיכוי שלהם להיות בעלי הרשעה פלילית גבוה פי 5.6. האימפולסיביות וחיפוש הגירויים גובים מחיר כבד גם בכבישים: לנהג עם הפרעת קשב יש סיכוי גבוה פי 2.5 להיות מעורב בתאונת דרכים, מה שמייצר עלות עודפת של 88,421 דולר למשק לאורך שנות נהיגתו.

הציבור הרחב והתקשורת נוטים למסגר התנהגויות אלו תחת הכותרת "המרדף אחר הדופמין", מתוך הנחה שגויה שמדובר אך ורק בחיפוש אחר ריגושים והנאה. אך למעשה, דופמין הוא ציר מרכזי במערכת התגמול והלמידה של המוח, והחסר בו מייצר מצוקה אמיתית. טראומה מפעילה אזורים מוחיים שמחלישים את היכולת לחוות תחושת סיפוק טבעית ודוחפת לחיפוש אחר גירויים חיצוניים. כאשר הקושי בוויסות, האימפולסיביות והקושי בדחיית סיפוקים המאפיינים את הפרעת קשב, באים עם עוררות היתר והדריכות שמייצרת הטראומה הפנייה להתמכרות הופכת למנגנון הישרדותי. הפנייה לקנאביס או לגיימינג, היא ניסיון להשתיק זיכרונות רעים ולכבות את ההצפה הרגשית, גם אם רק זמנית.

הכשל המערכתי בישראל, שלא השכילה לבנות די מערכות טיפול בתחלואה כפולה (התמכרות ו-PTSD למשל) משאיר את המתמודדים - שמספרם גדל משמעותית מאז ה-7 לאוקטובר - ללא פתרון שנכון להם. מטופלים אלו עלולים ליפול בין הכיסאות וחלקם נאלצים כבר היום לנדוד ללא רצף טיפולי בין מסגרות בריאות הנפש, גופי הרווחה ומרכזי הגמילה. זהו כשל מוסרי-חברתי חמור, אך לא פחות מכך - בעל תג מחיר כלכלי. המודל שפיתחנו במחקר מוכיח מעל לכל ספק כי הטיפול המוקדם משתלם בצורה יוצאת דופן: על כל דולר שמושקע בטיפול נכון בהפרעת קשב, המשק יכול להרוויח בחזרה 8.26 דולר. גם תחת הנחה שמרנית מאוד לפיה רק 50% מהטיפולים מצליחים, ההחזר על ההשקעה הוא חיובי ועומד על 4.13 דולר.

המטרה הקלינית שלנו אינה לכפות התנזרות, או לבטל את הצורך הטבעי בפורקן וריגוש, אלא למנוע מהמעגלים הללו להפוך למלכודת שמכפילה את הכאב. אנו מציעים מודל מניעה והתערבות הנשען על שלוש שכבות הגנה: ברמת האדם, נדרש אבחון מערכתי ומוקדם הבוחן במקביל את הפרעת הקשב, הטראומה וההתמכרות, ומספק טיפול תרופתי ורגשי מותאם. ברמת הסביבה, יש לבנות עבור המטופל גבולות מגנים והשהיות שיצמצמו את הגישה לגירויים מסוכנים. וברמת הקהילה, חובתנו לייצר חלופות משמעותיות, הכלה נטולת סטיגמות ותמיכה מתמשכת. רק שילוב כוחות כן בין הארגונים, קופות החולים ומשרדי הממשלה יאפשר למדינה לשקם את אזרחיה וליצור רשת ביטחון.

איריס שני היא מנכ"לית עמותת "קווים ומחשבות" העמותה הישראלית להפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) ופרופ' איל פרוכטר הוא רופא פסיכיאטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט-טראומה של משרד הבריאות, ומייסד שותף בעמותת עיק"ר.

היום (2.11.26) יתקיים פורום מומחים בנושא שיקום, טראומה ומניעת התמכרות של מפעל הפיס, המפגיש על במה אחת מומחים מהשורה הראשונה בתחום הטראומה, השיקום וההתמכרויות במסגרת התוכנית "משחקים באחריות"