אין "לא נעים", זה הזמן להרים את כל בית הספר
כשילדים מאותתים שמשהו לא בסדר - אסור להתמהמה. הסיפור על ילדה אחת שביקשה לא לצאת מהחדר חושף כמה מהר מצוקה יכולה להחמיר, וכמה אחריות מוטלת על ההורים לדרוש תגובה מיידית מהמערכת. לפעמים שיחת טלפון אחת למנהלת או ליועצת היא ההבדל בין התעלמות מסוכנת לבין פעולה שמצילה את הילדים
השיחה הבאה התקיימה ביום חמישי האחרון ונראה לי שהיא יכולה ללמד משהו על אחד מהנושאים הבוערים ביותר במערכת החינוך לפחות בחודש האחרון:
"שלום, אני מדברת עם הרב אבינועם?"
"אבינועם. לא רב. רק אבינועם".
"תשמע, אני חייבת לדבר איתך".
"אמממ... בשמחה, רק שיש לי שיעור בעוד חמש דקות ואני מחנך כיתה ז', גיל מאתגר ולא בא לי כל כך להשאיר אותם לבד בסוף היום".
"הבת שלי הבוקר בכתה, לא הסכימה בשום אופן ללכת לבית הספר ואמרה לי שנמאס לה מהכל".
"בת כמה היא?"
"כיתה ו'".
"דיברת עם היועצת? אנשי מקצוע? פסיכולוגים? משהו?"
"לא, אני אומרת לך שזה קרה לפני כמה שעות. ואני גם מבוהלת. חברה אמרה לי שאתה מחנך וכתבת על זה המון לאחרונה ויש לך ניסיון".
"נכון, אבל אני לא איש מקצוע ודיני נפשות מצריכים איש מקצוע. אחרת זה לא מקצועי. חוץ מזה היא נרגעה קצת?"
"לא יצאה מהחדר משמונה בבוקר".
"השעה עכשיו שלוש".
"רק כמה פעמים לשירותים וישר חזרה".
"וניסית בכל הזמן הזה לתקשר עם המחנכת?"
"השארתי לה הודעה. סימסה שתחזור אליי. היא מדהימה אבל לא בא לי סתם להפריע לה באמצע היום החופשי שלה".
"זה לא להפריע לה סתם, זה דיני נפשות. מה השאלה בכלל? מי פגע בבת שלך?"
"חבורה של בנות. לא מפסיקות לרדת עליה, להציק לה, להקניט אותה בגלל שלטענתם היא מוזרה שלומדת פסנתר, ולא בכבוד שלה ללכת איתן לקניון".
"ניסית לדבר עם ההורים שלהן?"
"כן, שלחתי ההורים של הבנות באופן נפרד. וי כחול אצל כולם. אין תגובה".
"לא הבנתי. אף אחד מההורים אפילו לא טרח להגיב?"
"לא מדויק. אמא אחת של אחת מהבנות הפוגעות כן הגיבה וכתבה לי: 'אני אדבר עם הבת שלי אבל נדמה לי שכדאי לך לדאוג לעניין, כי ממה שהבנתי מהבת שלי, הבת שלך כן מוזרה קצת'".
"ככה היא אמרה לך?"
"מילה במילה".
"תקשיבי, את עכשיו שולחת הודעה מאוד פשוטה למנהלת ומרימה את כל בית הספר: 'הבת שלי עוברת התעללות נפשית. היא אמרה לי שנמאס לה מהכל. את המנהלת. אני דורשת עכשיו טיפול ותגובה מיידית לפני שיהיה מאוחר מדי". ואת ההודעה הזו את שולחת גם ליועצת ומחליפה את המילה 'המנהלת' במילה 'יועצת'. וגם לסגנית. וגם ליו"ר ועד הורים. ואני אשיג לך עוד דקה את המספר של הפיקוח. לכולם. עכשיו".
היא אמרה לי שתשלח וניתקנו את השיחה. בסוף השיעור היא כתבה לי: "עשיתי ושלחתי לכולם. אחרי שתי דקות המנהלת מתקשרת וגם הסגנית. ליו"ר וועד ההורים זה לקח עשר דקות. אחרי חצי שעה התחיל מבול של טלפונים מצד ההורים שקיבלו שיחת בירור מהמנהלת וביקשו להרגיע אותי. כולם הבטיחו שידברו עם הילדות וינסו להבין מה העניין. תודה על ההכוונה".
"לא עשיתי כלום. רק שתדעי שלפעמים אסור לחכות ולהמתין ולהתבייש. צריך לקחת את הפטיש שמונה טון ולפוצץ את כולם. עכשיו. בלי לראות בעיניים. החיים של הבת שלך שווים יותר מכל יום חופשי או תחושה של הפרעה למישהו בכיר במערכת".
"כמה זה עולה?"
"מה?"
"השיחה איתך".
"את צוחקת נכון?"
"אני לא".
"כלום. מה שנקרא 'תעבירי את זה הלאה'. ואם את מכירה מישהו שירצה לקנות הונדה סיוויק 2015 עם שמשה מנופצת שאני אוהב לכנות אותה 'מודל אספנים', את מוזמנת לעדכן".
"סגור".
"מוזמנת לעדכן מתי שתרצי איך הולך עם הילדה שלך, ומבלי להכיר אותה, כדאי תמיד לחשוב על בדיקה בנוגע למיומנויות החברתיות. לוודא שאין איזה אנטי או משהו. פשוט לקבל את כל התמונה ובאמצעות זה לדייק את ההתנהלות של המערכת מולה".
אז אם אתם מרגישים שאתם נתקלים בכל מיני נורות אדומות או שמשהו לא מדויק לכם בהתנהגות של הילדים שלכם לכו לפי הכלל המאוד פשוט: אם יש ספק. אין ספק. וזה הזמן להרים את כל העולם על טיל. עזבו אתכם לא נעים, או כל מיני מחשבות אחרות שקשורות להליכות ונימוסים: זה החיים של הילדים שלכם שמונחים כאן על הכף. תתקשרו למנהלת. תתקשרו למורה ביום החופשי. תתקשרו ליועצת. תתקשרו לכל העולם ואשתו, ואל תבקשו, תדרשו עזרה! כאן ועכשיו! עדיף שמקסימום תרגישו קצת לא בנוח, מאשר שתיתקלו בסיום אחר לגמרי. כי יש דברים שלא משחקים איתם: החיים של הילדים שלכם הם אחד מהם.