mako
פרסומת

הורים יוצאים לרחוב: מחאת "זעקת התינוקות" תדרוש מצלמות בגנים, פיקוח מורחב ואכיפה

פרשת ההתעללות באריאל, שבה הואשמו מנהלת מעון ושתי מטפלות ביותר מ-400 אירועי תקיפה ב-17 פעוטות, הפכה למנוע של מחאה שדורשת מצלמות גם בגנים לבני שלוש עד שש, הרחבת הפיקוח ומערך סיוע משפטי וטיפולי להורים. נתוני הביקורת מלמדים על מעונות שלא זכו אפילו לביקור פיקוח אחד

שרי שיין
mako
פורסם:
התעללות בגן ילדים במצפה רמון
התעללות בגן ילדים במצפה רמון
הקישור הועתק

חי ויינגרט, אב לשלושה מבאר שבע, ראה בצילומי מצלמות האבטחה איך בתו בת השנתיים וחצי מקבלת בעיטות, נזרקת לרצפה ונקשרת לכיסא אוכל במעון במצפה רמון. אביה הוכמן, אמא לשניים מתל אביב, אומרת שהיא לא מסוגלת להביא עוד ילד לעולם כשאין לה דרך לדעת מה קורה בגן. ביום ראשון בשעה 19:30 הם ייצאו עם עוד עשרות הורים, מטפלות וגננות לכיכר הבימה, בהפגנה שנקראת "זעקת התינוקות". המארגנים אינם מתכוונים לעצור בהפגנה אחת: הם מקימים מערך סיוע שכולל עורכי דין ומטפלים, ומכנים אותו "עולם מוגן".

עם מובילי המחאה נמנים, לפי המארגנים, גם ח"כ לשעבר אורן חזן, טליה אנטלר אביטן, לורן יוסף, מור חגג, מעיין שריג וסיוון פנטה.

"אני רוצה להיות במקום שהמשטרה והפרקליטות יעשו את העבודה", אומרת אביה הוכמן, יוצרת תוכן ופעילה חברתית, אמא לשניים בני שש ושלוש ואשתו של הקומיקאי גיא הוכמן. "זאת הדרישה כרגע, שגננות לא יחזרו לעבוד כשאף אחד לא פותח מצלמות. האחריות היא על כל הגופים במדינה. אנחנו פועלים בשיח עם פוליטיקאים ונבחרי ציבור לשינוי החקיקה והאכיפה, לתוספות לתקציב, להגדיל את מערך המפקחות".

הוכמן מבקשת להרחיב את חובת המצלמות גם לגנים לילדים בני שלוש עד שש. כיום חובת ההתקנה חלה על מעונות לפעוטות שעליהם חל החוק, ולא באופן גורף על כל מסגרת לילדים עד גיל שלוש. היא מבקשת גם לבחון שימוש במערכות בינה מלאכותית לאיתור פגיעות. בדיווח ממאי 2025 נמסר שהמשטרה נערכת לפיילוט בתחום.

"אנחנו דורשים הכשרה והשתלמות לסייעות וגננות", אומרת הוכמן. "אני באופן אישי נאמתי בכנסת לפני כמה חודשים וביקשתי שגנים פרטיים פיראטיים ייסגרו לאלתר. המאבק הוא לא נגד הגננות, הוא לצד הגננות. אני מקווה שיבואו כמה שיותר הורים. זה נושא שאנשים מעדיפים לסגור עיניים. הם בטוחים שלהם זה לא יקרה. הנה זה קרה לאורן חזן, זה קרה למיכל פעילן שהיא כתבת רווחה בערוץ 12, אז מי חסין?".

אביה הוכמן
אביה הוכמן | צילום: שירן קמר
פרסומת

הוכמן טוענת כי תיקים במשטרה נסגרים מהר בלי שהמצלמות נבדקות. לדבריה, גם בפרשת אריאל היה זה החוקר שהתעקש לצפות בתיעוד: "מבחינתי הוא מלאך. המשטרה חייבת לקבל אחריות, והפרקליטות חייבת למקסם את העונשים".

היא מביאה כדוגמה את פרשת כרמל מעודה, שהורשעה בהתעללות בפעוטות בפרשה נפרדת ומרצה תשע שנות מאסר וחצי. "אני לא מצליחה להבין למה מישהי כזאת לא מקבלת מאסר עולם".

הוכמן מזכירה גם מקרה שבו, לטענתה, גננת איימה לתלוש לילד את הידיים והתיק נגדה נסגר משום שלא מימשה את האיום. "גם ההורים התחילו לחשוב שאולי הם מגזימים ואולי זה בסדר שהגננת לא נותנת מים לתינוק. אין פה מערכת חינוך מתפקדת. אני רוצה להביא עוד תינוק לעולם. מה אני אמורה לעשות, להתפלל שאני אפול על גננת נורמלית? כל מי שיש לה ידיים ורגליים יכולה להיות סייעת".

"אין דבר כזה לא אפשר"

טליה אנטלר אביטן, יזמית בתחום ההורות, מייסדת ובעלת bloomies.il ואמא לשניים בני שלוש ושנתיים, מספרת שהחליטה לעבור מפרסום ברשת לפעילות: "החלטתי לא לשתף יותר פוסטים ולהתחיל לפעול. אני קצינה לשעבר, ושם לימדו אותי שאין דבר כזה לא אפשר. התאגדנו כמה אנשים ואנחנו יוצאים למלחמה. זאת מחאת התעוררות, שכולם יתעוררו".

לדבריה, הצורך לפעול דחוף: "בעיניי אחד הדברים החשובים זה להיות שליחה לכל האמהות שרוצות לזעוק את הזעקה של התינוקות. זאת הזיה שזה הפך לנורמה. אם צועקים על הילד זה לא נורא, עד שלא מפוצצים אותו במכות לא עושים עניין. תתעוררו".

פרסומת
טליה אנטלר
טליה אנטלר | צילום: אופק מימון

"נפגשנו עם עמותות וארגונים שמתעסקים בזה, ומנסים לפעול כל אחד בתחומו", מוסיפה אנטלר אביטן. "כשאתה פועל לבד קשה מאוד להוביל תהליך, והמטרה שלנו לבנות מפקדה שתכיל את כל הגופים שמתעסקים בזה".

אנטלר אביטן מתוסכלת גם מהיעדר חובת מצלמות בגנים העירוניים לילדים בני שלוש עד שש. חוק המצלמות חל על מעונות לפעוטות העומדים בתנאי התחולה שלו, כפוף לחריגים, ואינו מטיל חובה מקבילה על גנים לילדים בני שלוש עד שש.

"ילד לפעמים לא יודע שעשו לו משהו לא בסדר", אומרת אנטלר אביטן. "יצא לי להיפגש גם עם גננות, וחשוב לשקף שיש גם גננות ממש טובות ומקסימות שנותנות הכל. האחריות שלנו כחברה היא להשמיע את קולם של חסרי הישע, זה צו השעה. והכוח הכי חזק הוא של ההורים. זאת כרגע משימת חיי ואני לא אפסיק. הלוואי שכל הציבור יירתם למחאה כדי שדברים יזוזו".

פרסומת

"ראיתי את הילדים שלנו חוטפים מכות"

ויינגרט מתאר את המחאה כחלק ממערך הסיוע שהמארגנים מבקשים להקים: "אני ראיתי את הילדים שלנו חוטפים מכות ואני לא אנוח עד שהם לא ייתנו את הדין. בזכות החיבור לאורן חזן נעשה דברים גדולים. המחאה היא התעוררות למדינת ישראל. אנחנו קוראים לכולם, כל ארגוני ועדי ההורים, ומטה מאבק, ושומרת הסף, וגננות ומטפלות. כולם החליטו ביחד לטפל בילדים. הקמנו את המפקדה, אנחנו קוראים לזה עולם מוגן ואנחנו נפעל בכל החזיתות. עורכי דין שייתנו ייעוץ משפטי, מטפלים שילוו את ההורים והילדים".

עבורו, הסיוע להורים אחרים כרוך גם בהתמודדות של משפחתו: "כל המשפחה שלנו ברגרסיה. זאת משימת החיים שלי. אני אהפוך עולמות ולא אעצור. המחאה הזאת היא קריאת התעוררות לכולם לצאת החוצה. יש מתנדבים שיעזרו להורים בבתי משפט. אני בבאר שבע תומך בהורים מאריאל, הם עוברים את מה שאני עברתי. אני כבר לא לבד. ביחד אנחנו נצליח. כמו מכונה משומנת שתטפל ביחד".

"אי אפשר לשתוק יותר"

הדחיפה הגיעה מפרשת ההתעללות באריאל. לפי כתב האישום, מנהלת מעון "לוצ'יק" באריאל ושתי מטפלות הואשמו ביותר מ-400 אירועי תקיפה והתעללות ב-17 פעוטות בני חצי שנה עד שלוש. המעשים המיוחסים להן כללו לפיתת ראשים, חניקות עד לערפול או לאובדן הכרה, קשירה, האכלה בכוח, טלטול, הטחה במזרנים וברצפה וכליאה בחדר סגור וחשוך.

פרסומת
חי ויינגרט
חי ויינגרט | צילום: באדיבות המצולם

"כשנחשפה הפרשה באריאל הבנו שאי אפשר לשתוק יותר", אומרת הוכמן. "המחאה היא למען כל הילדים במדינת ישראל מגיל אפס עד 18. הם נמצאים בתוך מערכת קורסת ולא מתפקדת, והגיע הזמן לשינוי. אין אכיפה, אין פיקוח. אנחנו לא יכולים יותר להרשות לעצמנו לדפדף את זה לסדר היום. זאת מחאה כואבת וקשה".

גם ויינגרט הצטרף למחאה מתוך חוויה אישית. באפריל 2025 הוגש בפרשה במצפה רמון כתב אישום נגד שלוש עובדות המעון, האחיות ליטל וליבנת סולומון ואנה שוורץ, בגין כ-250 אירועי תקיפה והתעללות ב-24 פעוטות. בפרשה תוארה אלימות יום-יומית שכללה בעיטות, סטירות, משיכת שיער וכבילת תינוקות למשך שעות.

פרסומת

"זה היה גן עם המון המלצות", מספר ויינגרט. "גן ותיק". לדבריו, בתו, שהייתה בת שנתיים וחצי כשנפגעה, לא הראתה שום סימן שיסדוק את "האמון שנתנו בגננות המפלצות".

ליטל סולומון אף הדליקה משואה באירוע מקומי במצפה רמון ב-2024, על התנדבותה החברתית. לפי דיווח מתחילת נובמבר, בית המשפט דחה את הסדר הטיעון שהוצג לו, לאחר שהשלוש הודו והורשעו. ויינגרט מספר שהצעת הפרקליטות כללה תשעה חודשי עבודות שירות לאחת הנאשמות, שש שנות מאסר לאחותה ושלוש שנות מאסר לעובדת הנוספת. אלה העונשים שלדבריו נכללו בהצעה שנדחתה, ולא עונשים שנגזרו. לדבריו, ההצעה לתשעה חודשי עבודות שירות התייחסה למי שהוא מתאר כמנהלת המעון, שלטענתו נראית בצילומים גם מכה ילדים בעצמה.

"הבת שלי הייתה מאלה שחטפה לא מעט", מספר ויינגרט. "מי שלא היה חייל של הגננת קיבל את הכי הרבה. היא קיבלה בעיטות, הנפות באוויר וזריקה לרצפה, קשירות בכיסא אוכל. זרקו אותה לתוך לול, וכשהיא בכתה המשיכו להרביץ לה. הבת שלי בסרטונים היא לוחמת, ואני לא מפסיק להגיד לה בלב סליחה ותודה שאת בחיים. כל פעם שאחד הילדים היה חוטף מכות היא הייתה ניגשת אליו, נותנת לו נשיקה, חיבוק, נותנת לו מוצץ".

ויינגרט מספר שהפרשה נחשפה בעקבות ביקור של אחד מילדי המעון במיון: "זה התחיל כשאחת האמהות הגיעה עם הילד שלה למיון אחרי שנפל ממשחק. הרופא במיון אמר לה: 'זה לא נראה לי חבלה סבירה, כדאי לבדוק במצלמות'. מנהלת הגן לא נתנה לה לצפות במצלמות. היא בתושייה פנתה למשרד החינוך. הגיעה מפקחת לגן, ראתה כמה מקרים, לא מהקשים, פנתה למשטרה, ומשם התחיל הכל.

פרסומת

"אני זוכר שהגענו עם אשתי לתחנת משטרה בדימונה. רציתי לדעת אם הבת שלי בצילומים. מפקח המשטרה לא יכול היה לתת לי לראות, אבל ביקש את שם הבת שלי ואמר לי: 'אני מצטער שעברתם את זה'. היה שבר מטורף. אשתי כמעט התעלפה".

מעונות בלי ביקור פיקוח

לצד העדויות האישיות, נתוני הביקורת מצביעים על פערים בפיקוח. לפי דוח מבקר המדינה, בשנת הלימודים תשפ"ד (2023–2024) לא נערך אפילו ביקור פיקוח אחד ב-329 מתוך כ-2,400 מעונות במחוזות תל אביב, חיפה וירושלים. זהו נתון המתייחס לשלושת המחוזות האלה, ולא לכלל המעונות בארץ. בשנת הלימודים תשפ"ה (2024–2025) נערכו מבדקי בטיחות ב-1,565 מתוך 2,963 מעונות. ביקורי הפיקוח ומבדקי הבטיחות הם בדיקות שונות.

לפי נתוני משטרה שהוצגו בוועדת החינוך של הכנסת, בשנים 2018 עד 2024 נפתחו 1,044 תיקים בגין אלימות של בגירים כלפי פעוטות במסגרות חינוכיות. בכ-25% מהמקרים הוגש כתב אישום. מרבית התיקים נסגרו, בעיקר מחוסר ראיות. לא כל תיק שלא הוגש בו כתב אישום הוא בהכרח תיק שנסגר.

מתוך 190 אסירות בנווה תרצה, 30 הן מטפלות שהורשעו בהתעללות.