איך יחסי אחים מעצבים מיומנויות חברתיות?

עוד לפני שילד לומד בגן איך להצטרף למשחק, מה לעשות כשחוטפים לו צעצוע, או איך להתמודד עם "לא", הוא כבר מתאמן על כל אלה בבית, מול האחים שלו. יחסי אחים הם לעיתים הקשר החברתי הארוך והעקבי ביותר בחיינו, והם מהווים זירה יומיומית, אינטנסיבית ולא תמיד פשוטה, לפיתוח מיומנויות חברתיות מהותיות. יחסים אלה נבנים בתוך הסביבה הכי טבעית וזמינה, סביבת הבית, וזה גם מה שהופך אותם לכל כך משמעותיים ואמיתיים.

מחקרים בפסיכולוגיה התפתחותית מצביעים על כך שיחסי אחים אינם רק קשר משפחתי, אלא מערכת אימון חברתי מורכבת, שבה ילדים לומדים אמפתיה, משא ומתן, פתרון קונפליקטים, ויסות רגשי, גמישות מחשבתית ויכולת לשאת תסכול. אז מה בדיוק ילדים לומדים דרך הקשר עם האחים שלהם, ואיך?

אמפתיה וראיית האחר: מחקרים בתחום האמפתיה, מראים כי אינטראקציות יומיומיות עם דמויות מוכרות וקרובות כמו אחים, הן קרקע פורייה במיוחד להתפתחות אמפתיה. כשילד רואה אח כועס, נעלב או מאושר והוא חלק מהדרמה הרגשית, ולא צופה מהצד, הוא לומד לקרוא רגשות, להבין את ההשפעה ההדדית בין חברי המשפחה, ולהתחשב באחרים. דרך הקשר עם האחים מתעוררים רגשות כמו הזדהות רגשית, כאב עבור האחר, רצון לעזור, הכרת תודה על אקט של עזרה שהילד קיבל מאחיו, ועוד. ילדים צעירים יכולים לקבל מודל מאחיהם הבוגרים לגבי התנהגות אמפתית, וכשזה נלמד מאח זה תמיד מרגיש פחות "חינוכי" ויותר טבעי וקרוב לעולמם, בהשוואה ללמידה מההורים.

ויסות רגשי: אחים מעוררים רגשות חזקים זה בזה - קנאה, תחרות, תוקפנות, חיבה, גאווה, כעס. לפי מחקרים העוסקים בויסות רגשי, היכולת לווסת רגשות אינה מתפתחת בסביבה שקטה, אלא דווקא בזירות שמעוררות עומס רגשי, בתנאי שיש שם ליווי מבוגר שמסייע בעיבוד. כאשר עולים קונפליקטים בין האחים זאת הזדמנות מצוינת עבור ההורים לתווך ולעודד הקשבה לנקודת המבט של האחר, ניסוח ברור של הצרכים והרגשות שלי, השהיה של התגובה, חיפוש אחר פתרון ועוד יכולות המפתחות את הוויסות הרגשי.

פתרון קונפליקטים: מחקרים מראים שלמידה משמעותית מתרחשת דרך אינטראקציה, ולא רק באופן תיאורטי. מריבות בין אחים הן לעיתים הזדמנות ללמוד איך להביע צורך רגשי בוער, להתפשר, להבין שלשני הצדדים יש נקודת מבט, ולהמשיך קשר גם אחרי קונפליקט (כי אין ברירה וגרים באותו בית). בנוסף, כשהקונפליקטים מתרחשים באזור הבית ובנושאים יומיומיים עולה צורך יותר דחוף בפתרונות, והאחים נדרשים ללמוד כיצד לנהל משא ומתן לגבי צרכים, רצונות ודרכי פתרון אפשריות. אלה מיומנויות חברתיות קריטיות, שילדים שלא חווים אותן בבית, מתקשים בהן לא פעם במסגרות החברתיות מחוץ לבית.

גמישות מחשבתית ביחסים בין-אישיים: אחים שונים זה מזה. אחד מוחצן, אחד מופנם יותר; אחד קליל, אחד רציני וכבד ראש. אחד מסודר, שני בלגניסט. מחקרים על טמפרמנט מראים כי חשיפה יומיומית לשונות בתוך קשר בטוח, תורמת ליכולת הסתגלות חברתית. ילדים לומדים שלא כולם חושבים כמותם, ושלא כולם מגיבים כמותם, וזה בסדר. כדי להסתדר ולחיות בשלום זה עם זה, אחים ששונים אחד מרעהו בדרך המחשבה ובאישיות, נדרשים ביומיום להיפתח לכיווני מחשבה חדשים, לפתח יכולות טובות יותר להקשבה, להכיל שונות, ולשכלל את היכולת לפתור בעיות ולהגיע לפשרות.

תפקיד ההורים: לא להיות שופטים, אלא לתווך

ומה עם המורכבות ביחסי אחים? כאן חשוב לדייק: קונפליקט כשלעצמו אינו פוגע בהתפתחות החברתית. מה שיכול לפגוע הוא עוינות מתמשכת, אלימות שלא זוכה להתערבות, דפוס קבוע של השפלה או מצב שבו ילד אחד תמיד "החלש" ללא הגנה הורית.

מחקרי אורך על אחים, מראים שיחסי אחים המאופיינים בעוינות גבוהה וללא תיקון ותיווך, עלולים לפגוע ביכולת ליצירת קשרים בטוחים מחוץ לבית. לעומת זאת, קונפליקט שיש בו תיקון- שיחה, תיווך, התנצלות, הבנה - דווקא מחזק מיומנויות חברתיות.

הורים לא נדרשים לשפוט במריבות, אלא לסייע לילדים לפתח מיומנויות חברתיות לפתרון קונפליקטים, ולהתנהל זה עם זה בדרך מכבדת שאינה פוגעת מבחינה רגשית; גם כשיש חוסר הסכמה. בפועל, יש כמה דברים שהורים יכולים לעשות, כדי לקדם התנהלות בין-אישית בריאה בין האחים בבית.

• מתן לגיטימציה לביטוי רגשות, אך הבהרת הגבול המתאים (מותר לכעוס, אסור לפגוע).
• הקנייה ותיווך של שפה רגשית שעוזרת לילדים לזהות מה הם מרגישים ולבטא זאת במילים. ככל שהורים ירשו לילדיהם לבטא רגשות, שליליים ככל שיהיו, בדרך מילולית לגיטימית ולא פוגענית, כך יצטבר פחות כעס הרסני ורצון לפגוע.
• הימנעות מהשוואות בין האחים, והבנה שכל אחד מהם שונה באופיו ויכול לתרום דברים אחרים ליחסים ולדינמיקה הרגשית בבית. באופן זה, ניתן לחזק את הייחודיות של כל ילד, ולאפשר לכל ילד להתפתח באופן מיטבי בהינתן האופי והכישורים שלו.
• עידוד הילדים לפיתוח מיומנויות פתרון בעיות, ולא מתן פתרון הורי "מוכן" לילדים, שיכול לנוון את היכולות של הילדים לפתח כישורים לפתור בעצמם קונפליקטים.
• הכרה בכך שמריבות בין הילדים אינן כישלון הורי או מצביעות על בעיה חמורה ביחסי האחים בבית, אלא הן חומר גלם מועיל ומפרה ללמידה והתפתחות. הסביבה הביתית היא המצע העשיר ביותר להתנסות באופן בטוח בכל מיני סיטואציות חברתיות וללמוד מהניסיון איך לפתור אותן. כדי לנצל את הפוטנציאל של ההתנסות, ילדים צריכים גם לריב, לטעות, להיכשל ולאכזב את עצמם ואת האחרים, וזאת חלק מההתפתחות התקינה.

אחים וחוסן הרגשי

במצבי משבר כמו מחלה, אובדן, או שינוי משפחתי, אחים יכולים להפוך למקור תמיכה רגשי משמעותי. המחקר מראה שתחושת "יש מי שמבין אותי מבפנים", מכיר אותי היטב, ומבין מניסיונו האישי עם מה אני מתמודד - מחזקת חוסן, מפחיתה בדידות ומסייעת בעיבוד רגשי. כך למשל, אני שומעת מילדים בקליניקה שחוו גירושין של ההורים או מחלה של אחד ההורים - שעצם הנוכחות של אחיהם, ובפרט ההקשבה, העזרה והתמיכה שקיבלו מהאחים, היו מאוד משמעותיות.

לעיתים ילדים מבינים את עצמם טוב יותר דרך סיפור מאשר דרך שיחה ישירה. בספרים, כמו בחיים, האחים לא מושלמים. הם שונים, כועסים, מתווכחים, מקנאים, אבל גם מהווים מקור ללמידה, להתפתחות ולתמיכה ואהבה ברגעים קשים. בספר שלי "בינתיים" הגיבורה מאיה לומדת הרבה דרך האחים שלה כשהיא נקלעת למשבר חברתי: האחד מלמד אותה להיות יותר קלילה וזורמת, והאחר פותח בפניה דלת לעולם החברתי. ביחד, הם לא פותרים עבורה את הכל, אבל הם מזכירים לה שהיא לא לבד, וזאת תזכורת משמעותית ביותר עבורה. כי בסופו של דבר, ליחסי אחים יש את הפוטנציאל להיות הקשר החברתי הכי ממושך שיהיה לנו בחיים, ולהפוך לבית ספר עמוק, חי ובלתי פורמלי, למיומנויות החברתיות החשובות של החיים.

אסנת גרתי היא פסיכולוגית קלינית לילדים ונוער, ומחברת הספר וקלפי השיח "בינתיים", שמספרים על נערה אמיצה החווה משבר חברתי, ועל כוחה של המשפחה, לתמוך ולחבק חזק ברגעים קשים. לרכישת הספר וקלפי השיח