ישראל שוברת שיאים בתקציב החינוך, אבל הילדים נדחסים בכיתות העמוסות ביותר

הדוח הבין-לאומי השנתי, Education at a Glance (EAG), של ארגון ה-OECD מתפרסם היום (ג'), וחשף את הפרדוקס של מערכת החינוך הישראלית. מצד אחד, השקעות עתק גבוהה כאחוד מהתוצר, ומצד שני הכיתות בישראל הן הצפופות במדינות המפותחות, ומורים צעירים ממשיכים לברוח מהמערכת.

משרד החינוך ממהר להציג את נתוני הדוח, ולהתגאות בהשקעה של 7.4 אחוזים מהתמ"ג בחינוך, לעומת הממוצע של 5.5 אחוזים ב-OECD. למעשה, בין 2015 ל-2023 צמחה ההוצאה לחינוך ב-51 אחוז. אבל בפועל, בעוד שבמדינות המפותחות מספר התלמידים כמעט דורך במקום (עלייה של 5.2% בלבד ב-8 שנים, 0.3% בשנה), בישראל זינק מספר התלמידים ב-17.7% באותה התקופה, כתוצאה מריבוי טבעי ומהגירה.

התוצאה היא שהגידול הריאלי המרשים התחלק בין המוני תלמידים חדשים שהתווספו למערכת. ההוצאה הריאלית לתלמיד גדלה ב-3.2 אחוזים בשנה בלבד. לשם השוואה, מדינה כמו ליטא, שבה ירד מספר התלמידים, הגדילה את ההוצאות לתלמיד בחמישה אחוזים, אף שהיא מוציאה אחוז קטן בהרבה מהתוצר על חינוך.

בעיה חמורה נוספת שעולה מהדוח היא הצפיפות הגבוהה בבתי הספר ובגני הילדים. ישראל היא אחת מארבע מדינות בלבד ב-OECD עם 100% למידה החל מגיל 3. אבל המשאבים נשחקים מול העומס. בחינוך היסודי לומדים בממוצע 27.7 תלמידים בכיתה, והיא מדורגת במקום השני בצפיפות בדוח. הממוצע הבין-לאומי עומד על 20.6 תלמידים בכיתה.

בחטיבות הביניים המצב מחמיר. שם מצטופפים בממוצע 30 תלמידים בכיתה, לעומת 22.7 תלמידים בממוצע הבין-לאומי. כלומר, הכיתה הישראלית צפופה ב-32% יותר ממקבילותיה בחו"ל.

בנוגע למורים, הדוח קובע שעל אף הגידול המרשים בשכר של המורים הצעירים (בין 12 ל-27 אחוז), חלק גדול מהם עוזבים את המקצוע בחמש השנים הראשונות לעבודתם. הרוב המכריע של המורים שבוחרים להתפטר עושים זאת בתחילת דרכם: 85.7% מכלל המתפטרים בחינוך הקדם-יסודי, 80.0% בחינוך היסודי, ו-72.6% בחטיבת הביניים הם מורים בעלי ותק של עד 5 שנים. מנגד, חשוב לציין שהרוב הגדול של המורים שעוזבים את המערכת (בין 67% ל-82%, על פי הדוח), אינם עוזבים מרצונם, אלא יוצאים לגמלאות.

בתחום הגיל הרך, בגילי 0 עד 3, המדינה משאירה את האחריות בידי ההורים. ישראל מוציאה על פעוטות סכום של 1,206 דולר בשנה בלבד. פחות מעשירית מהממוצע העולמי, שעומד על 13,623 דולר בשנה.

בין 2016 ל-2022 הוסיפה ישראל 731 דולר בלבד להשקעה בפעוטות. ב-OECD הוסיפו באותה התקופה 5,288 דולר. בזמן שהתקציב הולך וגדל, הדוח מגלה שההורים נושאים בנטל כבד יותר ויותר של ההוצאה החינוכית.