איך משפיעה המלחמה על נשים מניקות?

מאז פרוץ המלחמה, לפני כמעט שנתיים, המציאות שנכפתה עלינו מלווה במתיחות יומיומית uאי ודאות שמשאירה את הגוף והנפש במצב מתמשך של דריכות. ובתוך המציאות הזו, יש מי שמתמודדות עם אתגר כפול, נשים אחרי לידה שמנסות למצוא שקט פנימי כדי להניק, להכיל, להיות שם לגמרי בשביל התינוק הקטן, דווקא כשהמציאות סביבן מתערערת.

עבור לא מעט נשים ההתמודדות אינה רק הורמונים סוערים, חוסר שינה או ההסתגלות לחיים החדשים, אלא כוללת גם רמות חרדה וסטרס גבוהות שנכפות עליהן מבחוץ, ואז גם הגוף מגיב: ירידה בייצור החלב, שיבוש בדפוסי ההנקה, קושי בחיבור לתינוק, תסמינים שחלק גדול מהם נקשרים ישירות לרמות המתח הרגשיות שהן חוות.

יונת רן, רכזת תחום בריאות האישה באגף האחיות של מאוחדת, מספרת כי מאז ה-7.10 לא מעט נשים מדווחות על קשיים בהנקה תחת אזעקות ולחץ מתמשך. "הדיווחים כוללים בין היתר חוסר יכולת להתרכז בפעולת הנקה, תחושה של ירידה בכמות החלב ולעיתים אף מחליטות להפסיק להניק מתוך חשש שהן לא מייצרות מספיק חלב ומרעיבות את התינוק", היא אומרת. "לפי מחקרים, מצב של לחץ ומתח אכן יכול לפגוע בשחרור הורמון האוקסיטוצין שתורם לשחרור החלב, אך חשוב להדגיש כי הוא לא מפסיק את הייצור לחלוטין".

על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO), יש להתחיל בהנקה כבר בשעה הראשונה לאחר הלידה ולהמשיך בהנקה בלעדית עד גיל חצי שנה לפחות. בהמשך מומלץ לשלב מזון רגיל, אך להמשיך להניק עד גיל שנתיים. "הנקה מספקת הגנה ביולוגית חיונית באמצעות נוגדנים ורכיבים פעילים שמפחיתים את הסיכון של התינוק להידבק במחלות ומסייעים לו להחלים מהן", אומרת רן, עם זאת היא מדגישה כי גם תחליפי חלב הם פתרון תזונתי ראוי, בעיקר עבור אימהות שמתקשות בהנקה מסיבות רפואיות או רגשיות. "הפורמולה יכולה לספק הזנה טובה, אבל חשוב לדעת שאינה מגנה על התינוק מפני זיהומים ומחלות כמו חלב אם, ובמקרים מסוימים אף עלולה לחשוף את התינוק לפתוגנים שנמצאים במים או בפורמולה עצמה".

רן מדגישה כי במיוחד בזמני חירום, ייעוץ הנקה נגיש יכול לעשות הבדל משמעותי ולעזור לנשים להתמודד עם החששות. "מסרונים שמעודדים הנקה וליווי מקצועי זמינים, הוכחו כיעילים בסיוע לאימהות ששוקלות לעבור להזנה באמצעות תחליפי חלב", היא מסבירה. לדבריה, יש גם מקום לשים לב לגורמים נוספים שיכולים להקשות על המשך ההנקה, בהם המלצות מצד אנשי צוות רפואי להשתמש בפורמולה מחשש שהתינוק רעב או מיובש וההשפעה של שיווק סמוי מצד חברות המייצרות תחליפי חלב. "בתקופות כגון מלחמה, חשוב לדאוג לרווחתן של אימהות מניקות, לתזונה, לשינה סדירה, לתמיכה רגשית וליווי מקצועי, וכן להדגיש את היתרונות הבריאותיים של ההנקה לאם ולתינוק".

בתקופות חירום, הפגיעה אינה מתבטאת רק בתחושת הביטחון האישי, אלא גם בשירותים חיוניים שאינם פועלים כרגיל, בהם מערכות הבריאות שתומכות באימהות לאחר לידה ובבחירה להניק. רן מדגישה כי כך אימהות רבות נמצאות בהתמודדות עם אתגרים שמצריכים ליווי רפואי ורגשי, במיוחד כאשר מדובר בהנקה בלעדית. "לעיתים במצבי משבר, יש פגיעה מיידית גם באיכות התזונה ועלייה בסיכון למחלות, שילוב שיכול להוביל להידרדרות מהירה במצבו הבריאותי של תינוק, בעיקר כשמדובר בתינוקות מתחת לגיל חצי שנה", היא מסבירה. "דווקא בזמנים כאלה, להנקה יש חשיבות קריטית, לא רק כהזנה אלא גם כמנגנון הגנה מפני מחלות לאם ולתינוק גם יחד".

גם במהלך המערכה מול איראן, נשים מניקות מצאו את עצמן מתמודדות עם אתגרים לא פשוטים. יסמין גבאי, מיילדת ויועצת הנקה במוקד הריון ולידה במאוחדת, מתארת מציאות מורכבת שבה יולדות נאלצו להניק בתנאים לא אידיאליים, לעיתים בתוך מרחבים מוגנים, בלי פרטיות, שקט או תחושת ביטחון. "זה לא כמו בבית", היא מסבירה. "כל אזעקה קוטעת את שגרת ההנקה. הגוף נכנס למצב סטרס, רמות האדרנלין עולות וזה מעכב את שחרור החלב", היא אומרת. לדבריה הדבר גם מלווה ברגשות אשם של האימהות, "הן רצו להיות זמינות לתינוק גם שהיו מותשות, ובמקביל חלקן גם טיפלו בילדים נוספים בבית". גבאי מדגישה כי "הנקה דורשת סביבה רגועה ותומכת, בעוד המצב הנוכחי, הפך את ההנקה לכמעט בלתי אפשרית".

לצד זאת, גבאי מצביעה על פערים מערכתיים שנוצרו בעקבות הנחיית משרד הבריאות לשחרר יולדות 12 שעות בלבד לאחר הלידה, דבר שהשפיע ישירות על יכולת ההנקה. "נשים שזה עתה ילדו, שוחררו לפני שהספיקו להבין את עקרונות ההנקה. הן לא קיבלו הדרכה מספקת, לא ידעו למה התינוק כל הזמן על השד, איך עוקבים אחרי פרמטרים כמו משקל או הפרשות", היא טוענת. עוד היא מוסיפה כי גם המענה הרפואי לא תמיד היה זמין, ובמקביל חלק מטיפות החלב היו סגורות, "המצב יצר בלבול והוביל לפניות מנשים שלא ידעו מה לעשות לדוגמה: איך לשלב תחליפי חלב, איך להתמודד עם הסיטואציה החדשה ועוד".

גבאי מציינת כי יש דרכים לתמוך בהנקה: "מגע עור לעור (Skin to Skin), עוזר לשחרור החלב ומרגיע גם את האם וגם את התינוק. אם יש קושי בהנקה, כדאי להיעזר במשאבה כדי להגביר את ייצור החלב ובכך לשמר את כמות החלב. כמו גם, חשוב לשמור על תזונה וצריכת נוזלים בצורה מספקת, זה הכרחי לייצור החלב ולחוזק הנפשי של האם".

גבאי מבהירה כי זה לא בושה לבקש עזרה, "אם התינוק בוכה, ההנקה לא מסתדרת, ואם האימהות המניקות נתקלות בקשיים נוספים, הן לא צריכות להתמודד עם זה לבד, הן תמיד יכולות להתייעץ עם יועצת הנקה או עם מוקד היריון ולידה ושם לקבל מענה".