נועם שמחי שמצא את הילד שנעדר מדבר לראשונה

אחרי כמעט 40 שעות של חיפושים, הילד יובל קוגן שאבד לאביו בחוף באשקלון נמצא בריא ושלם. מתנדב זק"א נועם שמחי, תושב אשדוד שהצטרף לחיפושים והפך לגיבור הגדול. שמחי מצא אותו יושב מתחת לעץ בקרבת חוף ניצנים, כארבעה קילומטרים מהנקודה בה נראה לאחרונה. בריאיון ראשון עם חיים אתגר ומעיין אדם הוא סיפר על הרגע בו מצא את הילד והתחושות שליוו אותו.

שמחי סיפר על האירועים שקדמו לרגע בו מצא את יובל: "זה היה רגע נפלא שאי אפשר לתאר אותו, חשבתי שאני הוזה. אנחנו מתנדבים בזק"א בראשות אבי דרעי באשדוד, גם בידידים, ויצאנו מהבוקר עם הסוסים של חוות אהבת השם במושב שדה עוזיה ליד אשדוד. כבר הגענו למצב של ייאוש, ובדרך חזרה איבדנו את הדרך עם הסוסים. הגענו לאיזה מקום, דיונה ממש ערירית, למקום שנפש חיה לא יכולה לעמוד ולשרוד שם. אז ראיתי מרחוק את הילד יושב מתחת לעץ, קפצתי מהסוס, רצתי אליו, הוא היה בהלם, הוא לא הצליח לדבר, הרמתי אותו, שטפתי לו את הפנים, ונתתי לו מים קרים. בנסים ובנפלאות, עבר שם ג'יפ והכנסתי אותו והוא לקח אותו לחפ"ק".

כשאתה מחזיק את הילד הוא מבין מה קורה? הוא מתקשר?
"הוא לא הצליח להבין את הסיטואציה, הוא לא הצליח לתקשר, הוא היה ממש אפאתי, הוא היה מיובש, ניסיתי לדבר איתו, אני גם הייתי בשיגעון התחלתי לבכות. הוא ישב מתחת לעץ, אבל היה נורא חם. הוא ישב על החול, הרמתי אותו וממש בניסי ניסים גם עבר שם ג'יפ שגם טעה בדרך, שזה נס שהוא לא רגיל, אז פשוט דחפתי להם אותו ואמרתי להם, 'חברים, זה הילד, צאו ישר לחפ"ק' ואנחנו חזרנו בחזרה לחווה".

ברגע שאתה מזהה אותו, מה היו המחשבות בראש?
"בהתחלה לא הייתה לי הרגשה, פשוט נפלתי על הרצפה. נפלתי על הרצפה והייתי בהלם".

הרב יהודה טוויטו שהיה בג'יפ שהחזיר את יובל אל החפ"ק התראיין לתוכנית "אופירה אוחנה סרי" ושיתף את גרסתו לאירועים שהסתיימו במציאתו השמחה של הילד: "אמרתי הבוקר לחבר שנמצא פה, 'בוא נלך לחפש אותו, אין מצב שאני מכניס שבת בידיעה שהילדים שלי בבית ויש זוג הורים שהילד לא איתם'. אז הלכנו לחפש, ואחרי שעתיים שחיפשנו עם כל עם ישראל, ראיתי שני חבר׳ה על סוסים. אמרתי לחבר שככה מחפשים, צריך לחפש בשיחים. אם חלילה קרה משהו לא טוב, צריך לחפש גם שם. אמרתי לו לחזור, היינו בכל החוף באשקלון, חזרנו לאזור השיחים. עשרה מטרים לפני עמד הבחור שמחי על הסוס, ראינו את הילד במצב שהוא המום, עייף וחלש. זה ממש נגע בי כי יש לי ילד בן ארבע".

דיברתם?
"כן, שאלתי אותו אם הוא יובל והוא אמר שכן. הוא ביקש מים, היה חלש מאוד. מיד הבאנו לו מים, הוא שתה והיה קשה לו לבלוע".

הוא היה מפוחד?
"מאוד, הוא רעד בידיים, הבאתי לו חיבוק גדול. אמרתי לו שנפגיש אותו עם המשפחה. שאלתי אותו מה קרה והוא אמר שהוא היה עם אבא ואז נאבד, ואז שהוא הלך. הוא פשוט ביקש מים, בכינו וחיבקנו אותו. הם לא הגיעו ופשוט הגענו אליהם כשהילד איתנו באוטו".

מי בישר להם?
"התקשרתי למשטרה אולי שמחי גם ניסה. אמרתי למשטרה ולמד״א שהילד נמצא פה. אמרו לי להישאר בנקודה אבל הרגשתי שהילד מתעלף לי בידיים אז הגעתי אליהם והעברתי להם את הילד".

עוד בתוכניתם של "אופירה אוחנה סרי", הביאו את תגובתו הראשונה של האב: "בהתחלה חשבתי שזה תמונת AI, באמת לא האמנתי, אבל אז התקשרו ואמרו שזה הכול אמיתי, ויובל בסדר". האב שיתף גם בדבר הראשון שאמר לו בנו: "כשפגשתי אותו הוא ביקש להגיד לי משהו בסוד, ואז הוא אמר לי, 'אבא, למה לא אספת אותי?'".

איך הגבת?
"הוא צודק. אני שלחתי אותו לחקור מסביב, כנראה שהייתי צריך לאסוף אותו".

הוא סיפר לך קצת על היממה האחרונה?
"הוא סיפר לי טיפה. דיברתי עם מי שאסף אותו, אבל ספציפית לגבי יובל, מה שהוא אמר לי זה שהוא שמע טומטום בלילה, כנראה שהוא מתכוון לפצצות תאורה. הוא סיפר שהוא התעייף וישן מתחת לעץ".

איך הוא מרגיש?
"הוא אוהב מתוק, הוא אכל מספר גלידות רצוף, וגם קיבל סוכרייה. הוא נתן כיף למפכ"ל".

האמנת שזה ייגמר בצורה הזאת?
"אשתי האמינה יותר, אני הייתי יותר סקפטי. אבל שנינו הסכמנו שכנראה שהוא לא יימצא במקום שמחפשים אותו. חשבנו, אמנם מסיבות אחרות, אבל באמת באורך נס הוא נמצא בניצנים, סדר גודל של חמישה קילומטר משם. ילד בן ארבע הלך חמישה קילומטר, שזה משהו מדהים. אני ידעתי שהוא ילד חזק לפני, עוד לא ידעתי כמה".