"בתי הספר צריכים לעסוק במה שחשוב באמת, ללמד את הילדים שלנו איך להאמין בעצמם" אומר ארז מיארה, אבא לארבעה ילדים, ממושב כפר אוריה שנמצא במרגלות הרי ירושלים באזור לטרון.
השנה האחרונה לא הייתה קלה כל כך, חלקינו אפילו עלינו במשקל וכך גם נויה, בת ה-10. אביה, ארז מספר כי "היא אוכלת הרבה אכילה רגשית, היא העלתה במשקל וגם ככה עם הקורונה יש הרבה ריחוק חברתי. בנוסף לזה בגלל המשקל בתי עברה לא מעט חרמות קשות. החברה שופטת אותנו לא פעם, מסתכלת עלינו. ולמרות שאנחנו מנסים להנהיג אורח חיים בריא ונכון, לא מדובר במשימה קלה כל כך. אנחנו מלמדים את הילדים לשמור על הבריאות וצריך להתמודד עם זה, לעשות הליכות ולהקפיד. אף אחד לא יותר טוב מאתנו, כל אחד עם החבילה שלו, כל אחד עם המתנה שהוא קיבל. אנחנו מחנכים שכל אחד יכול להצליח, מדובר בריצות למרחקים ארוכים. זו התמדה, החכמה היא לא ללכת לפתרון הקל והפשוט".
"במקום שאנשים רואים חריג, אני רואה מיוחד במינו"
באחד ממסעות החיפושים לתור אחר בגדים חדשים, ארז ובתו הכירו מישהי שיש לה סוכנות דוגמנות וזו ביקשה שנויה תצטלם. "זה הרים אותה למקומות חדשים", מספר ארז, "אני בשבוע שעבר זכיתי להיות ביום צילומים שהם עשו. הם זימנו אותה וזה היה יום כיף להעניק לילדה שלך את הביטחון והיכולת לשפוט בעיניים שלה ולא להתחנף לסביבה. הכוח וביטחון העצמי שזה מעניק לילדים כל כך חשוב. בחיים עצמם כל מילה קטנה יכולה לפגוע, אבל מאז הצילומים הילדה פורחת וכל החרמות נפסקו".
לדבריו, הצילומים העניקו לנויה חוויה שונה. "כולנו חוטאים מבלי לשים לב להערות הקטנות שלנו לסביבה ואפילו לאהובים שלנו מבלי לדעת את גודל הנזק שאנו גורמים להם", מיארה מוסיף, "למדתי שגם לנו יש המון מה ללמוד מהדור הצעיר והכל כך מוכשר שלנו. תאמינו בעצמכם, תשדרו אהבה ועוצמה לילדים שלכם ולעצמכם, תהיו פחות ביקורתיים לסביבה ולעצמכם, כל אחד קיבל מתנה קטנה מאלוהים, האדם תמיד בוחר לראות רק את המתנות ה'טובות' של החיים כמו ממון, יופי חיצוני ומקובלות חברתית. ואני בוחר לראות את המתנה שאנו מקבלים דווקא במקום שאחרים רואים כישלון. אני רואה הזדמנות להצלחה מתוך קושי, במקום שאנשים רואים חריג, אני רואה מיוחד במינו. במקום שאנשים רואים 'שמן', אני רואה התמודדות יומיומית של מאבקים וניצחון היצר העצמי ליפול לבור, שאולי יש מי שהיו רוצים לראות אותך נופל לרגלי החברה התובענית שלנו שמייצרת הכפשה מבלי להביט לרגע במראה ולהעמיד את עצמה במקום".
מה היו התגובות?
"נויה העלתה לטיק-טוק וקיבלה הרבה תגובות טובות. יש תגובות של אנשים חשוכים אבל הם חריגים והם יכולים להוריד לתהומות. היו גם כאלה שכתבו לא יפה אז העדפתי שלא להתייחס. זה מבחינתי הניצחון שלי, הצלחתי עם הילדה שלי לנצח את ההשפלות החברתיות שמצפים שכולם יכנסו לאותן מידות"
"אני גאה בעצמי", מצטרפת נויה, "אני גאה בביטחון שלי, אני את המלחמות שלי אעשה כדי להיות בריאה, ולא כדי להיות דומה למישהי אחרת, אף אחד לא ישפוט אותי בהשוואה למישהו אחר".
"חשוב שההורים ילמדו את הילדים לאהוב את עצמם"
לא תמיד המצב היה כך. פעמים רבות בחייה, התמודדה נויה הצעירה עם חרמות וקשיים חברתיים. ארז אומר שהוא ואשתו ניסו לתת לילדה כל מיני מטפלים רגשיים אך לדעתו "הרבה מטפלים רגשיים לא יודעים איך להסביר לנוער לקבל את התפיסה, איך להגיע לרגש. לקחנו למטפלים רגשים, סדנאות, דיאטנים. אפילו היו מחשבות ללכת לקיצור קיבה, אבל זה נכון רק אחרי שאתה בשל ומוכן בתהליך ארוך של לדעת גם איך להתמודד אחרי זה", מספר מיארה, "לפי דעתי הילד צריך להרגיש שהביטחון שאתה נותן לו הוא אמיתי ולא מלאכותי. צריך לחנך את הילדים להאמין בעצמם ואז יהיה קל לעבוד ולהמשיך קדימה וזה מה שאני מנסה להקנות להם, יש לי בעיה, אני אתמודד איתה, לא לפי מה שהחברה רואה, אלא עם המשקפיים שלי".
"אנחנו כל הזמן עסוקות בלהיות מגן", מוסיפה תמר, אמה של נויה, "להיות שכפ"צ לילדים שלנו. נויה נולדה תינוקת גדולה, זה הגוף שלה, היום אני יודעת שזה סוג של מחלה לכל דבר. היא הייתה מטופלת אצל אנדוקרינולוג ודיאטנית, אני עוקבת כל הזמן, היא עטופה מכל הכיוונים וזו התמודדות. ילדים יודעים להצביע על מי ששונה כל הזמן, מהגן נויה אומרים לה 'נויה את שמנה', היו ימים שלא רצתה ללכת לבית הספר. בעבר נהגתי לומר לה שיש ילד עם משקפיים, או ילד אחר שהוא גבוה - כל אחד מיוחד במקום שלו והיא מתמודדת עם גוף מאתגר. יש כאן עבודה ועבודה לא קלה, אבל ברגע שעושים כושר ואוכלים נכון, היא לא תהיה בקבוצת סיכון".
לסיום נויה מבקשת לומר בהתרגשות כי "אסור לשפוט אנשים לפי המראה. חשוב שההורים ילמדו את הילדים שלהם לאהוב את עצמם כמו שהם ולא להשתנות בשביל אף אחד".