מחאת אנשי החינוך: האם המערכת יכולה לשרוד התפטרות המונית?

לאחר כמעט שבוע של שיבושים בפעילות מערכת החינוך בעקבות אלפי גננות ומורים שהכריזו על יום מחלה, למוחים נשאר עוד איום אחד. לדבריהם, 2,100 אנשי חינוך מוכנים להתפטר ביום אחד אם לא יתייחסו לתביעותיהם. האם צעד כזה הגיוני, והאם הוא יגרום נזק של ממש למערכת החינוך?

לדברי ד"ר אייל בר חיים, חוקר חינוך מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, המחסור במורים היה קיים עוד לפני המלחמה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת זיהה כבר ב-2023 חוסר של 2,600 מורים, והצפי היה שהמחסור רק ילך ויגדל. "המשמעות היא ששעות לימוד מתבטלות, ומורים נאלצים ללמד מקצועות שאינם בתחום התמחותם", מסביר ד"ר בר חיים.

למרות ניסיונות משרד החינוך לגייס מורים באמצעות תוכניות מזורזות כמו "חות"ם" להכשרת בעלי תואר ראשון תוך שבועות ספורים, הכשרות הייטקיסטים להוראה וגיוס בעלי תעודת הוראה מהמגזר הערבי, הבעיה נותרת בעינה.

"אחת הבעיות המשמעותיות היא ששיעור גבוה של מורים לא שורדים את חמש השנים הראשונות במערכת", מדגיש ד"ר בר חיים. לדעתו, תוכניות הכשרה מקוצרות הן לא פתרון יעיל. "זה פלסטר שיכול להגדיל את כמות המורים בטווח הקצר אבל לא בהכרח לתרום לשרידותם במערכת או לאיכות ההוראה".

כאמור, המטה למאבק המורים ממשיך לאיים גם היום שלמעלה מ-2,100 מורים וגננות יתפטרו. "במקרה שתרחיש כזה אכן קורה והמחסור יגדל המסקנה הטבעית היא שתהיה טלטלה גדולה למערכת. אם כיום חסרים 2,500 מורים ויתווספו עוד 2,000, הלחץ יורגש היטב".

מנגד, ד"ר אסף בונדי, מרצה בכיר בחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה וחוקר בתחום יחסי עבודה מתריע כי התפטרות המונית היא מהלך בעייתי ואף מסוכן. "מהלך דומה נפסל על ידי בית הדין הארצי ב-2011 בשביתת המתמחים ברפואה, בית הדין כפה עליהם לחזור לעבוד, סביר להניח שזה מה שיקרה גם עכשיו".

לטענתו, זו אינה אסטרטגיה יעילה עבור ציבור המורים. "מאבק הוא לפעמים ארוך, בינתיים אם רוצים לשנות את המציאות צריך להיאבק בתוכה. אם ההנהגה לא מתפקדת בהתאם לאינטרסים של העובדים התשובה הראויה צריכה להיות החלפת ההנהגה ולא החלפת מקום העבודה".

פחות לימודים, פחות טיולים

לפי ד"ר בר חיים, המערכת תאלץ לנקוט בצעדים בעייתיים אם ייווצר מחסור גדול. "שיבוץ מורים ללא הכשרה מתאימה, גיוס מורים שאינם מתאימים לבית ספר והעמסת עומס נוסף על המורים שנשארים". הוא צופה שהלימודים יתמקדו במקצועות הליבה בלבד, יהיו פחות טיולים בשל מחסור בכוח אדם, והכיתות יגדלו משמעותית. "אנחנו עלולים לחזור למצב שהיה לפני 10-20 שנה עם 40 תלמידים בכיתה, זהו מצב מאוד בעייתי".

התנאי ההכרחי להשאיר מורים במערכת, לדעתו, הוא תגמול הולם. "אך זה עדיין לא מספיק, צריך לחשוב על תפקיד המורה בקהילה, לא בטוח שהפנייה להייטקיסטים ולבעלי ציון פסיכומטרי גבוה היא הדרך הנכונה, אלא יש צורך במורים מכל שכבות האוכלוסייה ובשיפור תוכניות ההכשרה".

מעבר לתנאי השכר, אחד הקשיים שאיתם מתמודדים המורים היא תדמית המקצוע. בסקר בינלאומי שנערך ב-2018 על מעמד המורים, ישראל דורגה במקום השני מהסוף (לפני ברזיל). "הדעה הרווחת היא שהתדמית הרעועה נעוצה בפמיניזציה של המקצוע, אך דיונים על הסטטוס היורד של המורים נמצאו כבר בשנות ה-50 בישראל", מציין ד"ר בר חיים, "צריך לזכור שכמו שאנחנו מתייחסים למורים שנמצאים עם הילדים שלנו שעות רבות, כך אנחנו מתייחסים לילדים".

הנהגות ארגון המורים והסתדרות המורים שכחו את תפקידם

הבוקר (ה') סיכמו משרד האוצר והסתדרות המורים על מתווה סופי להפחתת שכר מופחתת לעובדי הוראה במסגרת "אופק חדש". על פי המתווה החדש, שיעור הפחתת השכר לשנת 2025 יופחת מ-3.307% ל-0.95%, וסעיף הקפאת הקידום בדרגה יוסר לחלוטין.

ד"ר בונדי מבקר את המהלך וטוען שמדובר במדיניות כלכלית לא אחראית: "זה מהלך פוגעני שמגדיל אי שוויון, הוא דורש מהחלשים ביותר לשלם הרבה".

לדבריו, התסיסה בקרב ציבור המורים, והקריאות להחליף את ההנהגה הן תוצאה ישירה של התנהלות ההנהגה. "הנהגת ארגון העובדים, מתוך רצון טוב להיות ממלכתית, ואחראית בתקופה קשה שכחה שהיא מייצגת את העובדים. יפה בן דוד שכחה שתפקידה הוא לייצג את ציבור המורים ועכשיו הם מזכירים לה שהיא התבלבלה".

לדבריו, חתימתה על ההסכם עם האוצר תוך התעלמות מצורכי השטח הובילה למשבר הנוכחי. "השטח כועס ועכשיו מראה לה את זה, אני מקווה שהיא תתעשת ותבין את תפקידה כנציגת ארגון עובדים. אפשר עדיין לתקן. לא ייתכן שארגוני העובדים מתכופפים אל מול המדיניות ההזויה, ובסוף מנסים לעשות רק שינויים קוסמטיים".

זו הסיבה לדבריו, שארגון המורים התעשת ביממה האחרונה והחליט לארגן הפגנה בשבוע הבא תוך הבטחה שיעמיד ייצוג משפטי לכל מורה שיזדקק לכך. "רן ארז התעורר ומנסה לתקן את המעוות. בשינוי הגישה שלו הוא מסמן שהבין שתפקידו לייצג את האינטרסים של העובדים".

על הסיבות שהובילו את מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, להיכנע לתכתיבי האוצר, מסביר  ד"ר בונדי, "הלחץ עליה היה גדול והיא הבינה שבמסגרת החוק המאבק יהיה מאוד קשה. היכולת של הנהגות ארגוני העובדים להתחיל מאבק ולהוביל אותו ירדה דרמטית בעשור האחרון. אין שביתות כבר שנים, והמורים אינם יוצאי דופן, גם יפה בן דוד שכחה להיאבק".

למרות שמחאת "המורים החולים" חורגת מהמסגרת המשפטית הפורמלית והשמרנית של מדינת ישראל, לדעתו של ד"ר בונדי, היא מסמנת לציבור את הקו האדום. "צריך למחוא להם כפיים. הסיטואציה מאתגרת ולא אתפלא אם יחזרו לעבודה, אבל אני מקווה שזו קריאת כיוון להתארגנות ששמה את האינטרסים של ציבור העובדים בשכר נמוך בראש, ולא את האינטרסים של אליטה פוליטית".