איך מסבירים מלחמה לילדים עם צרכים מיוחדים?
דווקא ברגעים של חירום, כשהכל סביב מתערער, חשוב לזכור: ילדים עם צרכים מיוחדים לא רק מרגישים – הם זקוקים להבין. ההתעלמות מהצורך הזה, גם אם נובעת מרצון להגן, עלולה לגרום להם למצוקה. תיווך מותאם, רגוע ובהיר – הוא לא רק זכות שלהם, אלא אחריות שלנו. כשאנחנו מסבירים, מתווכים ומכילים, אנחנו לא "מקלים עליהם" – אנחנו מכירים באנושיות שלהם ונותנים להם אפשרות להירגע
במצבי חירום ומלחמה לא מעט הורים נוהגים לסנן בקפדנות את החשיפה התקשורתית של ילדיהם הרגילים כדי להגן על נפשם הרכה. אולם כאשר מדובר בילדים עם צרכים מיוחדים, נפוצה התפיסה השגויה שהם "אטומים" בפני התרחשויות הסביבה או שהם "לא מבינים".
מחקרים מלמדים שילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים מבינים יותר ממה שנהוג לחשוב. אף שיכולת הביטוי הוורבלית שלהם עשויה להיות מוגבלת, הם קולטים בצורה חדה את החרדות, הלחצים והמתחים הסביבתיים. הקושי שלהם להתבטא בבהירות עלול להטעות את הסביבה, במיוחד כאשר מדובר בילדים בעלי תפקוד בינוני-נמוך.
המשבר הנוכחי יכול להיות מקור לצמיחה. במקום להימנע מדיון, יש לספק לילדים אלה הסברים מובנים ומאורגנים המותאמים לרמת התפקוד שלהם. בלבול הנובע מחוסר שליטה במידע יכול להיפתר באמצעות תקשורת שיטתית וברורה.
איך מסבירים לילד המיוחד?
כולנו חרדים. לחרדה יש לא מעט גורמים - אחד מהם אי הבנה מדויקת של המצב. מה בדיוק קורה ולמה? לכך מצטרפת אי הוודאות ותגובות המבוגרים הלחוצות. כך הילד נמצא במצב של דיסאוריינטציה - הוא לא מבין מה קורה, העובדות מתבלבלות אצלו. הוא לא מבין בדיוק את סיפור המסגרת, מהי התרעה ומהי אזעקה, וכיצד המקלט מגן עליו. כאמור, הילד מבין יותר ממה שאנחנו יודעים, אלא שהוא מתקשה לארגן את מסגרת הזמן והמרחב, וליצר תמונה מאורגנת - מה שקשה גם לנו המבוגרים.
מה עושים?
המצב הכאוטי הזה מזמן לנו הזדמנות. השהות הממושכת עם הילדים מזמנת אפשרות. כדאי לעשות זאת בסבלנות ובשלבים - לתאר את סיפור המסגרת בצורה עניינית ולא מפחידה. בשפה פשוטה לתאר את העובדה שאיראן לא אוהבת אותנו ורוצה להילחם בנו, אפילו שלא עשינו לה שום דבר רע.
"מדוע?", ישאל הילד, ואנו נאלץ להכין את הילד שלנו לחיים האמיתיים של הפלנטה הקשוחה שלנו. כן, נאנח מן הסתם, ונכין את הילד שלנו לעולם שיש בו רעים שרוצים לעשות רע, ושאנחנו צריכים להילחם בהם. וכך, שלב שלב, לתאר את מרכיבי התמונה.
כוח התיווך
לזה אנו קוראים תיווך. התיווך מפרש את המציאות שהילד חווה אותה בצורה בלתי אמצעית. להשאיר את הילד להתמודד לבד עם חוויית הלחץ בלי ליצור הסבר קוגניטיבי זה להשאיר אותו חסר אונים.
חשוב לומר: התאימו את ההסבר שלכם אל הילד, אבל אל תצפו בהכרח לתגובה מיידית. הבן או הבת שלכם קולטים יותר ממה שאתם משערים ויותר ממה שהם מסוגלים לבטא. וגם אם לא הכל נקלט, נקלט יותר ממה שאתם חושבים.
הדגש של שיטת פוירשטיין הוא קוגניטיבי. גם את הרגשות יש להכניס למסגרת הגיונית. יש להסביר מדוע מפחדים ומדוע רגועים, ומה עוזר לנו לשלוט על הפחד. יש להסביר את הקשר שבין ההליכה למקלט והרוגע. ואפילו האזעקה המאיימת צריכה לקבל הסבר שזו הוראה לנו לשמור על עצמנו. אנחנו מכוונים לדבר אחד: ליצור עולם הגיוני, מובן - עד כמה שאפשר, עד כמה שאנחנו יכולים בעצמנו להבין.