"כילדות חשבנו שמשהו בנו לא בסדר"

"כשהייתי קטנה לא הצלחתי לדבר בכלל", מספרת פאתי אלי זרחיה (18). "עד גיל ארבע כמעט לא דיברתי, אפילו פיתחתי שפה משל עצמי שרק המשפחה שלי הצליחה להבין. אחר כך עברתי שנים של טיפולים אצל קלינאיות תקשורת, אבל גם כשהתחלתי לדבר, הקושי לא באמת נעלם."

בבית הספר היא התמודדה עם לקות שפתית וקשיי למידה שהקשו עליה להשתלב. "הרגשתי שאני תמיד צריכה להתאמץ יותר מכולם כדי להגיע לאותו מקום. הרבה פעמים חשבתי שמשהו בי פשוט לא בסדר." ירדן אבו דגה (17) מכירה היטב את התחושה הזאת. "לא הייתה לי לקות שפתית כמו לפאתי, אבל תמיד הרגשתי שמשהו בי שונה", היא מספרת. "את הקושי החברתי שלי לא תמיד ידעו לזהות. ולפעמים גם אני בעצמי לא ידעתי להסביר אותו. כשאתה ילד, קל מאוד להתחיל להאמין שהבעיה היא אתה."

מהחוויות האישיות האלה נולד הרעיון להקים מיזם שיעזור לילדים אחרים. "בשלב מסוים הבנו שאנחנו לא רוצות שהילדים האלה יעברו את מה שאנחנו עברנו", אומרת פאתי. "רצינו להיות בשבילם המבוגר שאנחנו היינו צריכות כשהיינו קטנות". כך נולד "חוויות ויכולות" - מיזם הפועל עם תלמידי כיתות ג'-ד', עוד לפני שיש אבחון רשמי של לקות למידה. במסגרת הפעילות הן מעבירות מפגשים חווייתיים שמשלבים משחקים, אתגרים קבוצתיים וכלים ללמידה, במטרה לחזק את תחושת המסוגלות של הילדים.

לפני שהקימו את המיזם השתיים נפגשו עם מורות להוראה מתקנת, יועצות חינוכיות, מנהלי בתי ספר ונציגים ממשרד החינוך, כדי להבין איך אפשר לבנות תוכנית שתיתן מענה אמיתי לילדים.
המיזם נולד במסגרת LEAD - המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל, עמותה הפועלת כבר למעלה מ-25 שנה ומלווה בני ובנות נוער בפיתוח יוזמות חברתיות. כשהתבקשו לחשוב על מיזם שייצור שינוי אמיתי, פאתי וירדן לא היו צריכות לחפש רחוק - הן חזרו לילדות שלהן. מתוך הקשיים והתחושות שליוו אותן הקימו את "חוויות ויכולות", מיזם שפועל בהתנדבות וללא מטרות רווח, ומעניק לילדים המתמודדים עם אתגרי למידה כלים, ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות. כיום הוא פועל בארבעה מוקדים ברחבי הארץ. "אנשים חושבים שילד שלא מצליח פשוט לא מתאמץ", אומרת ירדן. "אבל אנחנו למדנו שהילדים האלה רוצים להצליח, פשוט קשה להם, וכשלא מבינים את הקושי שלהם הם מתחילים לחשוב שהם לא מספיק טובים."

"הבנו שהבעיה היא לא רק הלמידה עצמה", אומרת פאתי. "ברגע שילד מאבד את הביטחון בעצמו, יותר קשה לו ללמוד. לכן המטרה הראשונה שלנו היא לא לשפר ציונים, אלא לגרום לו להאמין שהוא מסוגל." לדבריה, לפעמים דווקא הצלחות קטנות הן אלה שיוצרות את השינוי הגדול. "אנחנו עושות איתם משחקים לימודיים ומשימות פשוטות. פתאום ילד מצליח במשימה, מחייך ואומר 'הצלחתי'. הרגעים הקטנים האלה בונים ביטחון. אחר כך רואים את זה גם בקריאה, גם בלמידה וגם בדרך שבה הם מתנהלים בכיתה."

ירדן מוסיפה שהמסר שהן מנסות להעביר לילדים פשוט מאוד. "אנחנו עוזרת להם להבין שהציון שלהם הוא לא מי שהם. יש להם עוד יכולות, וגם אם משהו קשה להם עכשיו, זה לא אומר שהם פחות טובים." "החלום שלנו הוא שאף ילד לא יגדל בתחושה שמשהו בו לא בסדר", אומרת פאתי. "כי אנחנו יודעות כמה התחושה הזאת יכולה ללוות אותך במשך שנים". "אם יש ילד אחד שחוזר הביתה אחרי מפגש ומאמין בעצמו קצת יותר ממה שהאמין בבוקר", אומרת ירדן, "אנחנו מרגישות את הלב מלא".

להרשמה כנסו ללינק המצורף