מתווה הקיץ אושר: 10 ימי קייטנה נוספים בגנים, למידה פרטנית ביסודי והארכת הלימודים בחטיבות

משרד האוצר ומשרד החינוך פרסמו היום (ד') את המתווה המוסכם לתוכנית הקיץ, שנועדה להתמודד עם פערי הלמידה שנגרמו במבצע "שאגת הארי". עלות ההרחבה צפויה להסתכם בכ-600 מיליון שקל, מה שיעלה את התקציב הכולל של תוכנית "בית הספר של החופש הגדול" ל-1.1 מיליארד שקל. התוכנית מכסה את כלל שכבות הגיל, מהגנים ועד כיתה ט'.

המתווה מגיע על רקע כישלון הלמידה מרחוק שהופעלה במהלך המלחמה: שיעור הנוכחות בה עמד על כ-30% בלבד, ובמהלך המבצע אבדו לפחות 18 ימי לימוד. כחודש וחצי נוסף התקיימו ללא לימודים סדירים.

אף שהמתווה מוצג כהסכמה בין שני המשרדים, הוא שונה באופן משמעותי מההצעה שהציג שר החינוך יואב קיש לפני כחודש. את השפעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אפשר לזהות בשני שינויים מרכזיים: הכנסת גורמים חיצוניים לבתי הספר, ושימוש בטכנולוגיית AI ללמידה מותאמת אישית.

מה כולל המתווה

גן עד כיתה ג': קייטנות "בית הספר של החופש הגדול", שפועלות כיום מ-1 ביולי עד 21 ביולי, יוארכו בעשרה ימים נוספים עד ה-31 ביולי. שיעור ההשתתפות בקייטנות עומד על יותר מ-70%, מה שהופך את הרכיב הזה ליעיל ביותר בתוכנית. התוכנית מתוקצבת כיום בכ-450 מיליון שקל בשנה מכספי ציבור, בתוספת תשלומי הורים: 75 שקל ביישובים באשכולות 1-4, 300 שקל באשכולות הביניים 5-7, ו-450 שקל באשכולות הגבוהים. ייתכן שההרחבה תגרור העלאת תשלומי הורים ב-50 עד 300 שקל לילד.

כיתות ד' עד ו': במהלך יולי תופעל תוכנית "קיץ פלוס" — שבועיים של למידה פרטנית בקבוצות קטנות או ביחידים, במתמטיקה, אנגלית ושפה. השיעורים יועברו על ידי מורים חיצוניים או על ידי מורי בית הספר בתשלום נוסף.

כיתות ז' עד ט': בין ה-21 ל-30 ביוני תופעל "מכינת קיץ" שתתמקד בעיקר בלמידה טכנולוגית מבוססת AI, שבה כל תלמיד לומד מול מחשב בהתאם לחוזקות ולכישורים שלו. מדובר באחד הצעדים הראשונים של המדינה להכניס למידה מבוססת בינה מלאכותית באופן רשמי למערכת החינוך.

ההשתתפות וולונטרית: התלמידים אינם חייבים להגיע, והגננות והמורים אינם מחויבים ללמד. הרשויות המקומיות הן שיגייסו עובדים חיצוניים. הסיבה לכך היא שלאורך כל תקופת המלחמה והתקופה שאחריה לא התנהל משא ומתן עם הסתדרות המורים או ארגון המורים בנושא החזרת ימי לימודים.

הפער בין ההבטחה לביצוע

ההבדלים בין התוכנית שהציג קיש לפני כחודש לבין המתווה שפורסם היום משקפים את המשקל שקיבל משרד האוצר במשא ומתן.

בגנים ובכיתות א' עד ג', קיש הבטיח להאריך את הקייטנות בשלושה שבועות, עד אמצע אוגוסט. המתווה הסופי מוסיף עשרה ימים בלבד, עד סוף יולי. במסיבת עיתונאים שערך היום הסביר קיש את הוויתור: "ראינו שאין עניין להיכנס לפעילות בחודש אוגוסט. גם המשפחות וגם הילדים. בסוף הם גם צריכים חופש", אמר, והוסיף כי "במסגרת המכלול של עלות תועלת, אני חושב שזו ההחלטה הכי נכונה". מעבר לקיצור, ייתכן שההורים ישלמו יותר: אם האוצר לא יסכים לממן את מלוא התוספת, תשלומי ההורים עלולים לעלות ב-50 עד 300 שקל לילד.

בכיתות ד' עד ו', התוכנית המקורית דיברה על שלושה שבועות של מסגרת חינוכית, והרחבת "בית הספר של החופש הגדול" גם לשכבות אלו הייתה הרכיב היקר ביותר בתוכנית של קיש. בפועל מדובר בשבועיים בלבד, ובמתכונת שונה מהותית: לא מסגרת כיתתית רגילה אלא למידה פרטנית בקבוצות קטנות, שתועבר ברובה על ידי מורים חיצוניים.

השינוי הבולט ביותר חל בחטיבות הביניים. קיש דיבר על "מכינות קיץ" שיתמקדו בהשלמת פערים שנצברו בתקופת המלחמה. המתווה שהתגבש שונה לגמרי: הארכת שנת הלימודים עד סוף יוני, כשרוב הזמן מוקדש ללמידה טכנולוגית מבוססת AI. קיש אמר במסיבת העיתונאים כי "עשינו מאמצים לאטרקטיביות של כל גיל וגיל. אנחנו מתחייבים להיות מספיק טובים גם לילדי ד' עד ו' וגם לחטיבות", אך גורם במערכת החינוך הטיל ספק בכך: "תלמידים לא יגיעו לזה. הם ילכו לים".

לגבי שכר המורים שיבחרו ללמד בתוכנית, אמר קיש כי הם יקבלו תשלום זהה לשעה נוספת.

מאחורי השינויים עומדת דרישה עקבית של סמוטריץ', שכבר בתקופת הלחימה עם איראן דרש להשבית את מערכת החינוך ולחייב את המורים ללמד בחופש הגדול במקום. קיש העדיף להימנע מעימות עם המורים. במרץ דחף סמוטריץ' שוב לקיצור חופשת הקיץ, ובמתווה הנוכחי שתי הדרישות המרכזיות שלו קיבלו מענה: הראשונה, לאפשר למשק לפעול כרגיל ביולי, כלומר להוריד מההורים את נטל ההשגחה על הילדים. השנייה, להכניס גורמים חיצוניים לתוך מערכת החינוך, מהלך שנתקל בהתנגדות ארגוני המורים בעבר.

העובדה שהמורים אינם מחויבים להשתתף מרמזת על כך שארגוני המורים לא צפויים להתנגד, אך גם מעלה שאלה מעשית: האם הרשויות המקומיות יצליחו לגייס מספיק כוח אדם חיצוני, ואיזו רמת הוראה יספקו עובדים שאינם מורי בית הספר.

באוצר מביעים שביעות רצון מההסכמות. עלות ההרחבה מוערכת בכ-600 מיליון שקל, שיצטרפו ל-450 מיליון השקלים שהתוכנית כבר מתוקצבת בהם מדי שנה.