מחקר: מה ילדים יודעים על הבחירות ודמוקרטיה?

הבחירות נמצאות בחדשות, בשלטי החוצות ובשיחות המבוגרים, אבל עד כמה אנחנו מסבירים לילדים מה מתרחש סביבם? מחקר חדש של בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב מצביע על החשיבות שהורים מייחסים לבחירות ולעתיד ילדיהם לעומת השיחות שהם מקיימים איתם בנושא: אף ש-70.4% מההורים רוצים שילדיהם יגדלו להיות אזרחים מעורבים ופעילים, 63.7% אינם מעודדים אותם לשאול על הבחירות, או עושים זאת במידה מועטה.

המחקר נערך בהובלת פרופ' דורית ארם וד"ר גליה מעודד קראבאנוב מהמעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. השתתפו בו 267 הורים לילדים בני שש עד שמונה, שהשיבו לשאלון מקוון ואנונימי כשבועיים לפני הבחירות לכנסת. תוצאות המחקר מבוססות על דיווחי ההורים, ולא על ראיונות עם הילדים עצמם. חלק גדול מהמשתתפים היו בעלי השכלה אקדמית וממשפחות חילוניות, ולכן יש להביא בחשבון את הרכב המדגם כשמפרשים את התוצאות.

לפי דיווחי ההורים ב-77.5% מהמשפחות התקיימו שיחות כלשהן עם הילדים על הבחירות. עם זאת, רק 46.9% מההורים דיווחו שהסבירו לילדיהם מהן הבחירות ומדוע הן מתקיימות. כ-64% נמנעו מלשתף את הילדים בדעותיהם הפוליטיות, או שיתפו אותם במידה מועטה בלבד.

ומה מעסיק את הילדים? השאלות שההורים תיארו נעו בין סקרנות בסיסית - "מה זה בחירות?" ו"איך בוחרים מי יהיה ראש ממשלה?" - לבין שאלות אישיות: "למי את ואבא מצביעים?", "גם אני יכולה לבחור?" ו"למה אין לימודים ביום הבחירות?". באחת הדוגמאות ילד שאל אם בעקבות תוצאות הבחירות משפחתו תעבור לחו"ל והוא יעזוב את בית הספר.

לצד הסקרנות, 45% מההורים דיווחו שילדיהם אינם שואלים שאלות על הבחירות. הורים שנמנעו משיחות הסבירו זאת בגילם הצעיר של הילדים, בחוסר עניין מצידם או ברצון להגן עליהם מפני השיח הפוליטי.

החוקרות מדגישות כי היעדר שאלות אינו מעיד בהכרח על אדישות. לדבריהן, אין צורך לחכות עד שהילדים יבינו את על פוליטיקה: אפשר להסביר בשפה המתאימה לגילם מדוע מצביעים, כיצד מתקבלות החלטות משותפות ואיך מכבדים אנשים שחושבים אחרת. כך הבחירות יכולות ליצור הזדמנות לשיחה משפחתית ראשונה על אזרחות ודמוקרטיה.