המהלך הדרמטי של קיש: הרחבת בית ספר של הקיץ הוכרזה, התקציב טרם אושר
שבוע אחרי ההכרזה על הרחבת מסגרות הקיץ, לא ההורים ולא מפעילי הקייטנות יודעים מה יקרה בחלק השני של החופש הגדול. קיש מכוון לקופסה תקציבית של 5 מיליארד שקלים, באוצר שבו והזכירו שהתכנית לא תואמה איתם


שר החינוך יואב קיש אמר היום (ה') כי תוכנית ההרחבה של מסגרות הקיץ, עליה הכריז לפני שבוע, טרם קיבלה אישור תקציבי. "אני לוקח את זה לשר האוצר ולראש הממשלה, ואלחם על מקום תקציבי לדבר הזה", אמר קיש במסיבת עיתונאים, בתשובה לשאלת mako. ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "התוכנית שפורסמה לא תואמה איתנו, ואין לה תקציב פנוי".
לפני שבוע הודיע קיש על תוכנית להרחבת "בית הספר של החופש הגדול", כך שתכלול את כלל שכבות הגיל עד כיתה ט', במקום גן עד כיתה ג' כפי שנהוג היום. התקציב הנדרש עומד על כ-750 מיליון שקלים. התוכנית כוללת שלוש שכבות: הכפלת משך הפעילות לגן עד כיתה ג', הרחבה לכיתות ד'-ו', ומכינות קיץ לתלמידי חטיבות הביניים שיתמקדו בהשלמת פערים שנצברו במהלך המלחמה.
אלא שמאז ההכרזה לא השתנה הרבה. קיש סיפר היום כי צוותי המשרד עבדו השבוע על גיבוש התוכנית הפדגוגית והעלויות התקציביות, וכי הוא מתכוון להציגן בפני שר האוצר וראש הממשלה. "החינוך חייב לקבל את הבוסט הזה", אמר. קיש הפנה לקופסה תקציבית של חמישה מיליארד שקלים שהוקצתה לנושאים אזרחיים במלחמה, וציין כי לדעתו המימון צריך לבוא משם.
ממשרד האוצר הגיעה תגובה דומה לזו שנשמעה כבר בשבוע שעבר. "התוכנית לא תואמה איתנו", נמסר מהאוצר בתגובה לפניית mako. "יחד עם משרד החינוך נוכל לבחון אילו תקציבים יש למשרד החינוך להפנות לצורך התוכנית".
מפעילי הקייטנות מזהירים מהחמצה
בזמן שמשרד החינוך והאוצר עדיין לא מסכימים ביניהם, חוסר הוודאות מכה בענף הקייטנות. שלמה מוכתרי, נשיא ארגון הקייטנות של ישראל, אומר כי ניהול קייטנה מחייב תכנון מוקדם של חודשים, הכולל גיוס אנשי חינוך ומדריכים, הכשרות, התקשרויות עם ספקים, ביטוחים, מערכי הסעה ותפעול יומיומי. "כשאין תוכנית תקציבית סדורה, היכולת לנהל נכון את המשאבים נפגעת", הוא אומר.

לדברי מוכתרי, מדובר במהלך עם כוונה חיובית, אך התעלמות מהידע המצטבר של מנהלי מסגרות החינוך הבלתי פורמלי עלולה להוביל לכפילות, לבזבוז משאבים ולפגיעה חינוכית וכלכלית. הוא קורא לשלב את מפעילי הקייטנות כשותפים מלאים ליוזמה, ומציע מודל של סבסוד ישיר להורים באמצעות מנגנון ואוצ'רים.
מוכתרי מוסיף כי חלק מההורים כבר בוחנים מחדש את האפשרויות שלהם, אך רבים בוחרים דווקא לרשום את ילדיהם למסגרות פרטיות כדי להבטיח ודאות. "החלטות מאוחרות או חלקיות גורמות לנזק כלכלי וחינוכי, הן למפעילים והן למשפחות", הוא אומר.
"המלחמה הכי גדולה היא מול משרד החינוך"
מירב טל, אם לילד בן שמונה, תומכת ברעיון אך מבקשת שהדגש יהיה לימודי. "אני הכי אשמח אם תהיה הארכה בחופש הגדול וישלימו פערים לימודיים, ולא יתעסקו בקייטנה של כיף", היא אומרת. "מדובר בילדים שהפסידו כל כך הרבה חומר לימודי".
טל, שילדה לומד על הספקטרום במסגרת חינוך רגילה, מתארת פערים שהולכים ומתעצמים. "הלמידה מרחוק, זה כיסוי תחת לכל נושא הלימודים", היא אומרת. "כל שנה יש מלחמות מול האויבים שלנו, אבל המלחמה הכי גדולה היא מול משרד החינוך, שפחות מתעסק בחינוך ויותר מתעסק באיך לדאוג לרווחת העוסקים במלאכה".