מחקר: האם עישון מעודד התנהגות אלימה?

בשנה האחרונה תופעת האלימות אצל בני נוער עלתה מדרגה: קטטות, תקיפות ותיעודים שמופצים ברשתות טיפסו לראש סדר היום הציבורי, ואף עלו לדיון בכנסת. בעוד שהשיח הציבורי מתמקד בעיקר באירוע האלימות עצמו, מחקרים מהשנים האחרונות מציעים פרספקטיבה רחבה יותר על ההתרחשויות וההקשרים שעשויים להוביל להתנהגות אלימה. אחד מהם הוא שימוש בניקוטין בגיל ההתבגרות, שנמצא קשור במחקרים שונים לבריונות ומעורבות באירועים אלימים.

מחקרים שבוצעו ברחבי העולם מצביעים על קשר אפשרי בין עישון בגיל ההתבגרות לבין קטטות, נשיאת נשק והתנהגות אגרסיבית. במחקר של כ-187,000 מתבגרים שני 12 עד 17 ב-55 מדינות שנערך במשך 30 ימים, דווח על יותר התנהגות אגרסיבית ככל שתדירות השימוש בטבק היתה גבוהה יותר, ביחס לבני נוער שלא מעשנים. נמצא שבני נוער שהשתמשו בטבק במשך 1-5 ימים בחודש דיווחו על פי שתיים יותר התנהגות אלימה, ואצל בבני נוער שעישנו במשך 20 ימים ומעלה נהתנהגות אלימה עלתה פי 4.

חשוב לזכור כי בגיל ההתבגרות המוח עדיין נמצא בתהליך התפתחות משמעותי, ולכן חשיפה לניקוטין בשלב הזה אינה דומה לחשיפה בגיל מבוגר. הניקוטין עלול להשפיע על מסלולים עצביים שנמצאים עדיין בהבשלה, ובמיוחד על קליפת המוח הקדם-מצחית, האזור שאחראי בין היתר על קבלת החלטות, שליטה בדחפים, ויסות רגשי ותפקודים ניהוליים. לכן, מעבר לנזק הבריאותי המוכר של עישון, חשיפה לניקוטין בגיל צעיר נקשרה גם לפגיעה בקשב ובקוגניציה, לירידה ביכולת השליטה בדחפים ולסיכון מוגבר להפרעת קשב וריכוז, וכן להפרעות מצב רוח כמו חרדה ודיכאון. במובן הזה, עישון בקרב בני נוער אינו רק הרגל מסוכן, אלא גורם שעלול להתערב בתקופה רגישה במיוחד של עיצוב המוח וההתנהגות.

הנגישות של בני נוער בישראל למוצרי עישון שונים הולכת ועולה, בין היתר בעקבות החדירה של הסיגריות האלקטרוניות. עבור חלק גדול מבני נוער, זהו מוצר העישון הראשון שהם פוגשים. הוא מגיע בטעמים, נראה קליל יותר ולעיתים אינו נתפס כעישון אמיתי. אלא שגם סיגריות אלקטרוניות עלולות לחשוף בני נוער לניקוטין, ליצור תלות ולהכניס אותם למעגל רחב יותר של מוצרי עישון וניקוטין.

על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (ה-CDC), מוצרי טבק מכילים חומק ממכר שעלול לפגוע במוח. בגיל ההתבגרות שבו המוח עדיין מתפתח, חשיפה לחומרים אלו עשויה להשפיע על אזורים הקשורים לקשב, למידה מצב רוח ושליטה בדחפים. גם המנגנון החברתי משחק תפקיד – גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה לחץ חברתי, צורך בשייכות, תנודות רגשיות וחיפוש ריגושים מקבלים משקל משמעותי. כאשר עישון מתרחש בתוך מרחב הכולל שתייה או חומרים ממכרים אחרים, שוטטות או התנהגות כוחנית, גדל הסיכון לאימוץ התנהגויות בלתי רצויות.

כמובן שלא כל נער שמעשן נמצא במסלול של התנהגות מסוכנת. אך השילוב בין חשיפה לעישון בגיל שבו מערכות השליטה והוויסות עדיין מתפתחות, לבין לחץ חברתי וסביבה שבה התנהגויות בלתי רצויות הופכות לנורמה, עשוי להגביר אצל חלק מבני הנוער את הסיכון למעורבות באירועים אלימים.

חשוב להדגיש שהקשר בין עישון לבין התנהגות אגרסיבית בגיל ההתבגרות אינו בהכרח חד כיווני. מחקרים מצביעים על כך שבני נוער עם קשיים התנהגותיים מוחצנים, כמו אימפולסיביות, קושי בוויסות עצמי או נטייה להתנהגות מתריסה ואגרסיבית, נמצאים בסיכון גבוה יותר להתחיל להשתמש במוצרי טבק וניקוטין. כך למשל, במחקר אורך הולנדי נמצא כי בעיות התנהגות מוחצנות בגיל 13 ניבאו התחלת עישון כשנתיים לאחר מכן, בעיקר כשמדובר בעישון קבוע ולא רק בהתנסות חד-פעמית. במקביל, אותו מחקר מצא גם כיוון הפוך: עישון בתחילת המחקר היה קשור להופעה מאוחרת יותר של בעיות התנהגות מוחצנות. כמו כן נמצא כי מתבגרים מעשנים הצביעו על רמות גבוהות יותר של עוינות, ובפרט תגובה אגרסיבית וציניות, בהשוואה לבני נוער שאינם מעשנים. לכן, עישון בקרב בני נוער צריך להיתפס גם כסמן אפשרי למצוקה, לחיפוש סיכונים או לקושי בוויסות, ולעיתים גם כגורם שעלול להעמיק את אותם דפוסים. במובן הזה, כאשר הורה, מחנך או רופא מזהים התחלה של עישון בגיל ההתבגרות, כדאי לראות בכך הזדמנות להתערבות מוקדמת, ולא רק הערה על "הרגל רע".

בקבוצות הורים וברשתות החברתיות רווחת הנטייה להפנות אצבע מאשימה להורים של בני נוער שמעורבים בהתנהגות אלימה. בפועל, הורה לא יכול לשלוט בכל בחירה חברתית של הילד או בהשפעות החיצוניות הנלוות. מה בכל זאת אפשר לעשות? קודם כל, ליצור אווירה של פתיחות ואמון כדי לפתיח שיח פתוח עם בני הנוער. לזהות שינוי חברתי או התנהגותי כשהוא מתרחש, לבדוק עם מי הילד מסתובב ולא פחות חשוב - להעניק לו דוגמה אישית. לפי נתוני ה-CDC, בני נוער נוטים להשתמש יותר במוצרי טבק כאשר הם רואים מעשנים בסביבתם הקרובה, בין אם מדובר בבני גילם ובין אם מדובר בהורים. במובן הזה, להורים שמעשנים יש הזדמנות כפולה: מצד אחד להפסיק לעשן, כדי לשפר את בריאותם ואת איכות חייהם. מצד שני, להעניק דוגמה אישית לילד שלהם.

הטיפול הכי טוב הוא תמיד המניעה. הגישה המועדפת והיעילה ביותר היא התערבות למניעת עישון בקרב בני הנוער עוד לפני שההתמכרות מתפתחת. ברגע שמתחילים לעשן, הדרך קשה יותר, אם כי עדיין אפשר להציע למתבגר עזרה מקצועית להפסקת עישון. כיום קיימים פתרונות שונים שיכולים לסייע, מכלים התנהגותיים ותמיכה מקצועית ועד פתרונות תרופתיים וכאלה שמשפיעים על התלות הפיזיולוגית. כאשר מדובר בבני נוער, חשוב להתייעץ עם רופא או גורם מקצועי כדי להתאים את הפתרון לגיל, לרמת התלות ולמצב הרגשי והחברתי של הנער או הנערה.

הכותב הוא מומחה בכיר ברפואת ריאות ומנהל מחלקת ילדים ד' במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית.