mako
פרסומת

אפשר גם אחרת: שיטות החינוך החדשות שנכנסות לבתי הספר

בתי הספר בישראל עוברים מהפכה חינוכית: מכיתות פרונטליות אל למידה חווייתית, מותאמת אישית ומבוססת טכנולוגיה. מודלים חדשניים כמו למידה דיפרנציאלית, משחוק, שילוב בינה מלאכותית וחיבורים בין מקצועות שיוצרים מעורבות משמעותית יותר של תלמידים. כך נבנית מערכת חינוך שמציבה את הלומד במרכז ומכשירה דור חדש של מורים

מערכת הורים
mako
פורסם: | עודכן:
תלמידות בבית ספר
אילוסטרציה | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock
הקישור הועתק

בעוד מאות אלפי תלמידים עומדים לחזור לספסל הלימודים, יש בתי ספר יסודיים ותיכונים שכבר לא נראים ולא נשמעים כמו פעם. במקום מורה מול לוח וגיר יש קבוצות לומדים קטנות, עבודה חוץ כיתתית, משחקים לימודיים וטכנולוגיה חכמה שמותאמת אישית לכל תלמיד. "אנחנו לא רק מלמדים למידה אחרת – אנחנו מלמדים את דור המורים הבא למידה אחרת, שמציבה את התלמיד במרכז ונותנת מקום לחשיבה. הלמידה היא לא רק תיאורטית, אלא מיושמת בשטח ובכיתות הלימוד במסגרת ההתנסות המעשית", אומר ד"ר דן מישייקר ראש התוכנית לתואר ראשון לבית הספר היסודי במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט.

הפרויקטים המרכזיים ללמידה אחרת בבתי הספר היסודיים:

למידה דיפרנציאלית – קבוצות קטנות, מורה אחד ויחס אישי: הכיתה מתפצלת לכמה קבוצות עבודה – חלקן בכיתה, אחרות בחצר או במסדרון – וכל קבוצה מתמודדת עם משימה אחרת. המורה עובד עם קבוצה קטנה בכל פעם, מה שמאפשר הקשבה מדויקת לצרכים האישיים של כל תלמיד. במסגרת זאת יפותחו וייושמו מודלים אישיים או מודל למידה אוניברסלי - שמטרתו ליצור סביבות למידה גמישות ונגישות לכל התלמידים, תוך התחשבות בשונות ביניהם.

משחוק בלמידה – לומדים מתמטיקה, אנגלית ושפה דרך משחק: הסטודנטים, לעיתים יחד עם צוותי ההוראה בבתי הספר, מפתחים משחקים דיגיטליים ואנלוגיים המשלבים חומרי לימוד בתוך חוויית משחק. לפעמים מדובר במשחקים מוכרים כמו "מונופול" או "משחק הזיכרון" שעברו התאמה פדגוגית, ולפעמים במשחקים חדשים שפותחו במיוחד עבור תכני הלימוד.

טכנולוגיה חכמה – לימוד עם בינה מלאכותית: בשנה הקרובה תחומי הבינה המלאכותית והטכנולוגיה ישולבו בכל תחומי הדעת. את תחום הבינה המלאכותית שילבנו כבר בשנה החולפת במסגרתה סטודנטיות/ים ומורות בנו יחידות לימוד בסיוע בוט חינוכי שפותח על פלטפורמת Slice

חיבורים יצירתיים בין מקצועות הלימוד: בפרויקט חדש המתוכנן בבית ספר באור יהודה, ילמדו הסטודנטיות עם המורות לבחור נושא ולבנות סביבו יחידות לימוד שמשלבות מספר תחומי דעת – שפה, מדעים, אומנות וחינוך חברתי, ספורט ועוד.

אדם-חיה - חינוך לרגישות וליחס מכבד לבעלי חיים" המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט מצטרף השנה לפיתוח של תוכניות חינוכיות נוספות של מכון אדם וחיה שמטרתו הובלה בשינוי חברתית בגישה לבעלי חיים ובהתנהגות אליהם והבנה של צורכי בעלי החיים. התוכנית כוללת בין היתר הקמה של חוות חברתיות-חינוכיות להצלה ושיקום של בעלי חיים, שמותאמות לגישה זו, המדגישות יחס אחראי, אמפתי ומכבד כלפי בעלי החיים. תוכנית "חיות איתנו", הפועלת כיום בבתי ספר יסודיים באמצעות מט"ח, נועדה ללמד ילדים שבעלי חיים הם יצורים חיים עם רגשות, תחושות וצרכים – ואסור לגשת אליהם סתם כך, ללטף או להרים, בלי הבנה והתבוננות. במכון אדם וחיה בשיתוף עם המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט שוקדים בימים אלה על פיתוח תוכנית דומה המיועדת לילדי גן, מתוך תפיסה שחינוך לרגישות מתחיל כבר בגיל הרך. הכוונה היא להרחיב את שיתוף הפעולה גם בגילאי הגן וגם במסגרות החינוך המיוחד ובבתי הספר העל יסודיים, במסגרת הרשויות המקומיות שהמרכז פועל בהן כיום.

פרסומת

למידה אחרת בתי הספר העל-יסודיים

ספרות משוטטת - כשהכיתה יוצאת מהספר, והספר יוצא לרחוב: דמיינו קבוצת תלמידים "נכנסת" לנעליו של ש"י עגנון וצועדת ברחובות נווה-צדק, דנה בשורותיו של שיר בבית קפה על שפת הים, עוקבת אחר ה"פנתר השחור" במוסררה, "מלווה" את היוצאים למסעות האסורים לסלע אדום, או שואלת האם "החיים באמת לפניו" ברובע בלוויל בצרפת. זה לא טיול כיתתי או פרויקט תירותי, אלא שיעור ספרות המבקש ללמד אחרת, וכבר קורה בפועל במספר בתי ספר. הקורס "ספרות משוטטת", שפותח במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט על ידי פרופ' יעקבה סצ'רדוטי, דיקנית הפקולטה הרב-תחומית מציע מודל להוראת הספרות בבתי הספר: זה שמוציא את הלמידה מהכיתה אל הרחוב, האנדרטה, בית האבן, השדרה ושלט ההנצחה; זה שמציע חוויה רב-חושית, שוברת שגרה, שמחברת את היצירה הספרותית לחיים עצמם ולתלמידים.

הוראת מתמטיקה במודל כיתה חושבת: במודל "כיתה חושבת" הלמידה מתבצע בקבוצות של שלושה תלמידים העומדים מול לוח מחיק וחוקרים משימות מתמטיות בהנחיית המורה. במסגרת זו, כל התלמידים פעילים כל הזמן, במקום הרצאה או דיון שבו בכל רגע נתונים פעילים תלמידים ספורים בלבד. בתחילה, אלה יכולים להיות אתגרים לא-לימודיים ומהנים כדי לבנות תרבות של חשיבה, ולאחר מכן עוברים בהדרגה לבעיות מבוססות תוכנית לימודים המדורגות בקפידה כדי להפוך למאתגרות יותר באופן הדרגתי. גם המבנה הפיזי של הכיתה מתוכנן לתמוך בחשיבה, וכולל לוחות מחיקים הממוקמים על קירות הכיתה. גישת לימוד זו מיושמת בשלוש השנים האחרונות בבית ספר "עמקים-תבור" בעמק יזרעאל בכל כיתות ז'-יב'. המודל אומץ ב"מרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט" בתשפ"ה על ידי פרופסור טלי נחליאלי, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך מתמטי לעידן דיגיטלי, עבור סטודנטים במסלול ההכשרה להוראת המתמטיקה. בשנה הבאה המודל ייושם ב-10 בתי ספר שונים מכל רחבי הארץ לאחר ש-33 מורים השתתפו בהשתלמות.

קורס מדריכי ריצות ארוכות במסגרת הבגרות לתלמידי תיכון: "במהלך השנה החולפת עברו תלמידי מגמת חינוך גופני מ-5 תיכונים בארץ הסמכת 'מדריכי ריצות ארוכות'", אומר ניר בדולח, רכז קורס מדריכי ריצות במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. לדבריו במסגרת הפרויקט הם למדו תכנים עיוניים, שאלות הבנה וקריאת טקסטים מלווים שהוכנו מראש והועלו לאתר ייעודי ברשת, לצד שיעורים מעשיים בבתי הספר, שבהם מדריכים מקצועיים הגיעו לבתי הספר ולימדו אותם תכנים מקצועיים ופדגוגיים. בסיום הפרויקט התלמידים נבחנו במבחני הסמכה ולזכאים ניתנה תעודת ההסמכה.

למידה אחרת בחינוך המיוחד

אחד המקומות שבהם יושמה בבית ספר לחינוך מיוחד במרכז הארץ שבו לומדים תלמידים עם לקויות רגשיות ונפשיות. בהנחיית ד"ר רחלי פלד, שלוש סטודנטיות בשנה ג' להכשרתן במסלול לחינוך מיוחד במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט הובילו יוזמה ייחודית: תלמידי בית הספר התבקשו לצלם באמצעות הטלפון הנייד תמונות המשקפות את עולמם האישי. לצד כל צילום חיברו התלמידים טקסט – מילה, משפט או סיפור קצר – בהתאם ליכולותיהם האישיות. עבורם, המצלמה הפכה לכלי משמעותי להשמעת קולם הייחודי. המפגשים, שנערכו בקבוצות קטנות או באופן אישי, אפשרו שיח פתוח, חף משיפוט, וחיברו בין דימוי למילה. התהליך תרם לחיזוק תחושת המסוגלות ולפיתוח יכולת הביטוי העצמי של המשתתפים. "הצילום אפשר לתלמידים לבטא רגשות ומחשבות באופן שמילים לבדן לא היו מצליחות ללכוד. עבורם ועבורנו זו הייתה חוויה מרגשת, שבה כל צילום הפך למסר, וכל תלמיד היה לאמן של עצמו".