בן שבע הגיע לבית הספר עם סימני חבלה והתחנן: "אבא מרביץ לי, אל תזעיקו רווחה"

מרטין ווהן, תושב העיר פיוריה שבמדינת אריזונה, נעצר בסוף השבוע האחרון בחשד להתעללות בילדים ותקיפה בנסיבות מחמירות. זאת לאחר שבנו בן השבע חשף בפני צוות בית הספר היסודי "סקייוויו" שורת מעשי אלימות פיזית קשים שספג בביתו.

הפרשה נחשפה לאחר שהצוות הבחין בסימנים אדומים בולטים שנראו על פניו של הילד, שמתמודד עם עיכוב התפתחותי. כשנשאל על ידי אנשי הצוות לפשר הסימנים, אמר: "אבא הכה אותי". מיד לאחר מכן הוסיף תחינה שהדליקה נורת אזהרה מידית בקרב אנשי החינוך: "אבא ממשיך להרביץ לי, אל תתקשרו ל-DCS" (שירותי הגנת הילד המקומיים).

ממצאי חקירת המשטרה העלו כי ווהן הכה את בנו בלחי ובאוזן משום שלבש את חולצתו הפוך בעת שהתארגן לבית הספר. במסמכי בית המשפט צוין כי במהלך גביית העדות סיפר הילד לחוקרים על מקרים קודמים שבהם הוכה באמצעות חגורה ובאמצעות חפץ שכינה "קפיץ", שאותו תיאר ככבל מאריך.

בשיחה שניהלו השוטרים עם אמו של הילד ועם נציגי רשויות הרווחה, נחשפה היסטוריה ממושכת ומזעזעת של אלימות. כשהיה הילד תינוק בן שישה חודשים בלבד, הוא סבל משבר בגולגולת ומפגיעה מוחית טראומטית בעת שהיה בהשגחת אביו. כאשר פונה אז לבית החולים, גילו הרופאים כי שתי ידיו ושתי רגליו היו שבורות. עוד עולה מעדויות האם כי בחודש ינואר האחרון סיפר לה בנה שאביו מרעיב אותו ומצליף בו בשרשראות, ולפני כחודש חזר עם פנס בעין לאחר שהאב הכה אותו באגרוף.

בחקירתו במשטרה טען ווהן כי צעק על הילד וכי "לא הצליח לשלוט בכעסו". לדבריו, הסימן על פניו של בנו נגרם מפגיעת חגורת בטיחות. האב מוחזק במעצר, ובית המשפט קבע עבורו ערבות בסך עשרת אלפים דולר.

מה קורה בישראל במצב כזה?

במערכת החינוך הישראלית, ההתנהלות במצבים כאלה אינה נתונה לשיקול דעת אישי, אלא מוגדרת באופן קשיח בחוק. סעיף 368ד לחוק העונשין מטיל "חובת דיווח" פלילית על אנשי מקצוע, ובראשם עובדי הוראה, מנהלים, יועצים, פסיכולוגים ואנשי צוות רפואי. אם לבעל מקצוע יש יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין על ידי האחראי לו (אלימות גופנית, התעללות נפשית, הזנחה או פגיעה מינית), הוא מחויב לדווח על כך בהקדם האפשרי. הפרת החובה הזו היא עבירה פלילית שדינה עד שישה חודשי מאסר. גם על אזרח מן השורה חלה חובת דיווח, שאי-מילויה עלול לגרור עד שלושה חודשי מאסר.

הפרוצדורה בבתי הספר בישראל:

כאשר תלמיד מגיע עם סימני חבלה או משתף איש צוות בפגיעה בבית (גם אם הוא מתחנן שלא לערב איש):

• יידוע הגורמים המקצועיים במוסד: המורה או איש הצוות מעביר את המידע מיידית למנהל בית הספר וליועצת החינוכית.
• פנייה לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער או למשטרה: המוסד החינוכי מחויב לפנות באופן ישיר לעובד סוציאלי לחוק הנוער במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, או לתחנת המשטרה.
• איסור יידוע ההורים: חל איסור מוחלט על צוות בית הספר לעמת את ההורים עם המידע או לברר מולם את פרטי המקרה, כדי שלא לסכן את שלום הילד ולא לשבש חקירה עתידית.
• חקירת ילדים: בישראל, גביית עדות מקטינים מתחת לגיל 14 בעבירות אלימות במשפחה מתבצעת על ידי חוקרי ילדים מוסמכים מטעם משרד הרווחה (ולא על ידי שוטרים רגילים), בסביבה מותאמת ובאמצעים שנועדו למנוע טראומה נוספת.

למי אפשר לפנות במקרה של חשד לפגיעה בקטין?

• משטרת ישראל: מוקד 100 לדיווח מיידי על סכנה.

• מוקד 105: המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת ובמרחב הפיזי, הזמין 24 שעות ביממה לפניות הציבור, הורים ואנשי מקצוע.

• מוקד משרד הרווחה והביטחון החברתי (118): מענה טלפוני הפועל סביב השעון להפניה מהירה לעובדים סוציאליים לחוק הנוער ברשות המקומית.

• מוקד משרד החינוך (6552):* שלוחת פניות הציבור וקו פתוח לתלמידים, לצוותים ולהורים.

• עמותת אל"י (האגודה להגנת הילד): קו חירום ומענה לתמיכה ולדיווח: 2239*.