איך לגרום לילדים שלכם לאהוב מתמטיקה?

המצב של תלמידי ישראל במתמטיקה מציב אתגר לא פשוט: במבחן פיז"ה האחרון הציון הממוצע היה 458 נקודות – נמוך מהממוצע הבינלאומי – ורק כ-63% מהתלמידים הגיעו לרמת הבסיס. נתונים אלה מראים עד כמה חיוני להתחיל לחזק את המיומנויות המספריות כבר בתחילת הדרך. לא צריך למהר וללמד בגן הילדים, אבל תחילת כיתה א’ היא שלב שבו הילדים פתוחים ללמידה, סקרנים ומלאי מוטיבציה. זו הזדמנות להפוך את החשבון לשפה טבעית, לא מאיימת, ולבסס הרגלים שימשיכו ללוות אותם גם בהמשך. אז איך עושים את זה?

1. להראות שהחשבון נמצא בכל מקום:
   המסר הראשון שכדאי להעביר הוא שמספרים לא שייכים רק לבית הספר. הם בכל מקום ובכל זמן. כשאתם סופרים פירות בסופר, משווים מחירים או מודדים את המשקל בזמן שמכינים עוגה במטבח ביחד, אתם עוזרים לילד להבין שהחשבון הוא כלי להבנת העולם. ככל שזה יקרה יותר, הילד יתחיל לשים לב בעצמו למספרים שסביבו.
2. לדבר בשפה מתמטית בבית
   השתמשו במילים פשוטות כמו "יותר", "פחות", "שווה", "לפני" ו"אחרי" כחלק מהשיח היומיומי. כשהילד שומע ומתרגל מונחים כאלה באופן טבעי, הוא בונה לעצמו בסיס מושגי ברור. אפשר לשאול: האם באו יותר בנים או בנות לפעילות, כמה כריכים להכין לך לבית הספר, ועוד. השפה הזו תעזור לו גם בהמשך.
3. לעודד הערכה לפני חישוב
   לפני שאתם פותרים תרגיל יחד, בקשו מהילד לשער מה התשובה בערך. לא חייבים להיות מדויקים – המטרה היא לפתח תחושת סדר גודל והבנה אינטואיטיבית. ההרגל הזה יעזור לו לבדוק אם התוצאה שקיבל הגיונית, גם בעתיד. מי גר קרוב יותר אלינו, מיכאל או איתמר?
4. התקדם לאט ובביטחון
   אל תמהרו לתרגילים מסובכים. התחילו בתרגילים פשוטים, ודאו שהילד שולט בהם לפני שאתם עוברים לשלב הבא. כשהוא חווה הצלחות קטנות, הביטחון שלו גדל והוא מוכן להתמודד עם אתגרים גדולים יותר. בכיתה א' המורה תבסס את הידע הראשוני כמו הכרת המספרים וחיבור וחיסור במספרים קטנים, אין צורך להקדים את המאוחר.
5. לאפשר כמה דרכים לפתרון
   כשאתם פותרים תרגיל יחד הראו שיש יותר מדרך אחת להגיע לתשובה. אפשר לשאול: "איך עוד אפשר לחשוב על זה?". כך הילד מבין שחשבון הוא לא רק שינון, אלא גם יצירתיות וחשיבה עצמאית.
6. לחבר בין מושגים
   עזרו לילד לראות קשרים - למשל, איך חיבור וחיסור הם הפכים, או איך מושגי זמן ומרחק קשורים למדידה. כשילדים מבינים שהכל מחובר, הרבה יותר קל להם ליישם את הידע במצבים חדשים.
7. לשלב משחקיות
   חשבון לא חייב להיראות כמו "שיעור". השתמשו במשחקים - לוח, קלפים, חידות, בישול - כדרך לחזק את המיומנויות. כשזה כיף המוטיבציה ללמידה גדלה, והילד לומד בלי להרגיש שהוא "יושב ללמוד".
8. השתמשו בתמונות וצורות
   ילדים זוכרים טוב יותר כשהם רואים בעיניים. נסו להמחיש רעיונות חשבוניים עם ציורים, תרשימים או תבניות פשוטות. זה עוזר להבין גם רעיונות מופשטים. אפשר לחתוך את החביתה לחלקים ולחבר אותם, אפשר לספור את הוופלים (ובסוף גם לאכול).
9. להתעניין בדרך, לא רק בתוצאה
   כשאתם בודקים תשובה עם הילד, שאלו "איך חשבת?" ולא רק "מה יצא לך?". ההסבר עוזר לו לארגן את המחשבות, להצדיק את הדרך שלו וללמוד לחשוב צעד צעד.
10. לחבר לעולם של הילד
    נסו לקשר את החשבון לדברים שהילד אוהב – בין אם זה תחביב, תחום עניין או סיטואציות מחיי היומיום שלו. כשהוא מרגיש שהחומר נוגע לו, הוא מתעניין יותר ומוכן להשקיע.

מה לא לעשות:

• לא להפוך תרגול לעונש: חשבון צריך להיתפס כחלק מהחיים, לא כקנס.
• לא להצמיד תוויות ("אני/הוא לא מתמטי/ת"): ילדים מאמצים אמירות של מבוגרים. גם על עצמכם, הימנעו מלהגיד: "אני אף פעם לא הבנתי את זה, זה קשה מדי".
• לא להציף בדפי עבודה חדגוניים: עדיף מעט, קצר, מגוון ועקבי. אפשר בעזרת כלי AI פשוטים לייצר תרגילים צבעוניים וחמודים מאוד.
• לא להשוות בין אחים/חברים: לחגוג התקדמות אישית.
• לא להאריך: 5–10 דקות איכותיות עדיפות על חצי שעה מתסכלת.

לסיכום, הבסיס למיומנות מתמטית טובה לא נבנה רק בשיעור, אלא ברצף של חוויות קטנות ומשמעותיות שנבנות גם בבית. כשהחשבון משולב בשפה, במשחק ובסקרנות היומיומית – הוא מפסיק להיות מקצוע מנותק והופך לכלי חשיבה שמלווה את הילד בכל תחומי החיים. המטרה היא לא רק ידע, אלא גישה: להתקרב למספרים, לחקור אותם ולהרגיש איתם בנוח. כך נבנה דור של לומדים שמביטים על מתמטיקה לא כאתגר מאיים, אלא כהזדמנות להבנה, ליצירה ולצמיחה.

הכותב הוא ראש המחלקה לחינוך לבית הספר היסודי וראש החוג לחינוך, מכללת סמינר הקיבוצים