לא עוד לוח וגיר: המהפכה הצבעונית שמגיעה לבתי הספר

לקראת פתיחת שנת הלימודים, במקומות שונים בארץ משתנה גם המרחב שבו תלמידים עומדים לבלות חלק ניכר מהשנה. קירות, מסדרונות, רצפות ומדרכות מקבלים תפקיד חדש: לא רק לעצב את בית הספר, אלא להפוך לחלק פעיל מחוויית הלמידה.

בגני תקווה, למשל, עשר מסגרות חינוכיות עוברות בימים אלה תהליך עיצוב שבמסגרתו המדרכות המובילות לבתי הספר הופכות למשטחי משחק ולמידה. המטרה היא לאפשר לילדים להתחיל את היום בתנועה, במשחק ובאינטראקציה, במקום להגיע ישירות לשיעור הראשון.

התופעה אינה מוגבלת לגני תקווה. בתי ספר ומוסדות חינוך ברחבי הארץ משלבים תוכן ועיצוב במרחבים שבהם הילדים נמצאים מדי יום. בין היתר מדובר בבתי הספר "ראשונים" ו"אילות" בגני תקווה, "עמל בן עמי" בשוהם, "סביון" בסביון, "נריה" בגבעת שמואל ו"אמירים" בחולון, לצד מתנ"סים ומסגרות חינוכיות בפתח תקווה ובגני תקווה.

כשהקירות הופכים לכלי לימודי

השינוי אינו מסתכם בשכבת צבע חדשה. בשנים האחרונות מתרחבת התפיסה שלפיה לסביבת הלמידה יש השפעה על האופן שבו תלמידים חווים את בית הספר, על המוטיבציה שלהם ועל תחושת השייכות שלהם. במקום מסדרונות אחידים וכיתות שבהן הלוח הוא מרכז ההתרחשות, יותר מוסדות מבקשים ליצור סביבה שמאפשרת תנועה, משחק, מפגש וגם מרחבים שקטים. כך, הקיר יכול להפוך ללוח מחיק, הרצפה למשחק לימודי, דלת הכיתה לאלמנט שמעניק לה זהות, והדרך לבית הספר למרחב שמזמין את הילדים לעצור, לגלות ולהשתתף.

לדברי ד"ר מיכל עינב, פסיכולוגית קלינית מומחית וראש התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה במרכז האקדמי פרס, בתי הספר עדיין נשענים במקרים רבים על מודל עיצובי מיושן. "כולנו מכירים את הסרטון של להקת פינק פלויד שבו רואים ילדים צועדים בשורות לתוך בית הספר המצטייר כבית חרושת לייצור המוני. אף שעברו מאז יותר מ-30 שנה, בתי ספר בישראל, ובלא מעט מקומות בעולם, עדיין נראים בין המקומות המיושנים שיש. למעשה, כמעט כל בתי הספר הם עם אותו עיצוב מיום הקמתם. אף שכבר מזמן חברות הייטק מתפארות בסביבות עבודה חדשניות, המעודדות יצירתיות, פריצת גבולות וחשיבה מחוץ לקופסה, מפליא שדווקא המקום שבו ילדינו צועדים אליו כל יום, במשך 12 שנה, מתקשה לעמוד בסטנדרטים אלו".

"מצב זה נראה עוד יותר פרדוקסלי בהתחשב בכך שתלמידים, מעצם טבעם, נכנסים למערכת החינוך כילדים סקרניים, מתעניינים, המחפשים ומתלהבים לחקור את העולם, להבין ולגלות את העושר הגלום בו. דווקא בגילים אלו, אם כך, חשוב ביותר ליצור לתלמידים מרחב למידה, סביבות עבודה המתכתבות עם הסקרנות הטבעית שלהם".

"ואכן, בשנים האחרונות מחקרים מראים כי טיפוח סביבות עבודה לימודיות משפיע באופן חיובי וגורף כמעט בכל תחום בחיי התלמיד", מוסיפה עינב, "הישגים לימודיים, כישורים חברתיים, פיתוח זהות עצמית, הגברת תחושת השייכות והנאמנות הגברת המוטיבציה ועוד. אז מה אפשר וחשוב לעשות? ליצור עבור ילדינו סביבות פתוחות, אינטראקטיביות, המאפשרות למידה יחד וגם פינות למידה אישיות ושקטות. ליצור סביבות עם איזון של צבעים, אור ומרקם. לעודד שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה הנותנים תחושת של מעטפת נעימה. ואולי, החשוב מכולם, לשאול את התלמידים מה יעזור להם, מה יקל עליהם להפוך את השהות הארוכה, היום-יומית, והשוחקת לעתים בבתי הספר לכזו של למידה מתוך הנאה".

ללמוד דרך תנועה ומשחק

אחד הביטויים הבולטים למגמה הוא המעבר של הלמידה אל המרחב עצמו. מדרכה יכולה להפוך למשחק חשבון, קיר למאגר מידע ומרחב מעבר לפעילות שמשלבת תנועה. במציאות שבה ילדים ובני נוער מתמודדים עם מתחים ועם שגרת חיים לא פשוטה, לתנועה יש תפקיד נוסף. הדרך לכיתה יכולה להפוך להזדמנות למשחק, לאינטראקציה ולפריקת אנרגיה עוד לפני תחילת השיעור. הגישה מבקשת לתת מענה גם לשונות בין תלמידים, באמצעות שילוב של משחק, תנועה, עבודה קבוצתית, התנסות ופעילות אישית – במקום להסתמך רק על ישיבה מול לוח.

קבוצת ברעם, הפועלת בתחומי פרסום החוצות והדפוס בפורמט רחב, עוסקת באמצעות מחלקת INDOOR גם בעיצוב מוסדות חינוך. התהליך מותאם לגיל התלמידים ולערכים של כל מוסד. בשלב הראשון מוגדרים תחומי התוכן המרכזיים: בבית ספר יסודי, למשל, קריאה, ספרים, אותיות, משחקים וחשבון; בחטיבת ביניים מתמטיקה ומדעים; ובתיכון אנגלית ומוזיקה. בהמשך נבחרים נושאים נוספים, כמו ציטוטים ומשפטי השראה, ציר זמן ישראלי, שונות בחברה, נשים מנהיגות וחברות.

רק לאחר מכן נבחרים האלמנטים העיצוביים – מדבקות, טפטים, לוחות, חיפויי רצפה וקירות, חיפוי אקוסטי, אותיות מובלטות, תמונות, שילוט ומסכים דיגיטליים. במקרים מסוימים משולבים גם קודי QR שמאפשרים להגיע באמצעות סריקה לסרטון או לתוכן הקשור לנושא הלימודי.

לדברי גיא ברעם, מנכ"ל ובעלים קבוצת ברעם, השינוי צריך להיות פונקציונלי ולא רק ויזואלי: "בתי ספר מבינים כיום כי התלמידים של היום פועלים ולומדים בצורה שונה לחלוטין מבעבר, והמציאות הישראלית מחייבת ליצור עבורם סביבה חדשנית ומאתגרת. כשאנחנו נכנסים לבית ספר, המטרה שלנו היא להביא פתרונות פונקציונליים מעולם הדפוס והדיגיטל: שולחנות תלמידים שניתן לקשקש ולמחוק עליהם, שולחנות משחק דיגיטליים ופינות ישיבה רכות. התהליך נעשה בשיתוף פעולה מלא עם הצוות הפדגוגי התומך, ובתוך חודש בלבד אנחנו מצליחים לייצר שינוי בסביבת הלימודים, שנותן מענה מדויק לצרכים האישיים של כל בית הספר".

גם הדרך לבית הספר הופכת לכיתה

בגני תקווה לקחו את הרעיון צעד נוסף והרחיבו אותו אל מחוץ לשערי בית הספר. המדרכות והמסלולים שמובילים את הילדים למוסדות החינוך הם בעצמם לחלק מחוויית הלמידה. "המרחב הציבורי הוא חלק בלתי נפרד מהחינוך שאנחנו מבקשים להעניק לילדי גני תקווה", אומרת ראש עיריית גני תקווה, ליזי דלירצ'ה. "אנחנו מאמינים שחינוך לא מתחיל ונגמר בשער בית הספר, אלא נמצא בכל מקום - בפארקים, בשבילים, במדרכות ובמרחב הציבורי כולו, מתוך אמונה שסקרנות, משחק וגילוי יכולים ללוות את הילדים בכל יום".

כך אפשר לשנות בלי שיפוץ גדול

לא כל שינוי מחייב תקציב גדול או שיפוץ מקיף. איתי בלאיש, סמנכ"ל הקריאייטיב בקבוצת ברעם, מציע כמה התאמות שאפשר לשלב גם במרחבים קיימים:

• קירות פונקציונליים: לוחות מחיקים, מגנטיים או לוחות גיר יכולים להפוך את העיצוב לחלק מהלמידה.
• כיתות: שלט ייחודי, עיצוב לוקרים או אלמנט גרפי יכולים ליצור תחושת שייכות.
• פינות לא פורמליות: ערסלים, פופים ופינות ישיבה מאפשרים לקרוא, לנוח ולהיפגש.
• תוכן לקירות: שירים, משפטים וקירות קונספט בנושאים כמו ספורט, המצאות ישראליות, טבע ובריאות יכולים לעורר סקרנות.
• שולחנות: ציפוי מחיק מאפשר לכתוב, לחשב, לצייר ולשחק במהלך הלמידה.
• ניצול פינות: חדרים קטנים ומרחבים שאינם בשימוש יכולים להפוך לפינות קריאה, משחק או "אזור רוגע".
• שיתוף התלמידים: קירות מתחלפים, יצירות ולוחות תוכן שהתלמידים יוצרים יכולים להפוך את העיצוב לחלק מהזהות של בית הספר.

בסופו של דבר, השינוי אינו רק עניין של אסתטיקה. מדובר בניסיון להפוך את המקום שבו ילדים מבלים שעות ארוכות מדי יום מסביבה סטטית למרחב שמזמין אותם ללמוד, לנוע, ליצור ולהרגיש חלק ממנו. אם המגמה תמשיך להתרחב, ייתכן שבעתיד הדרך לכיתה, הקיר במסדרון ואפילו הרצפה שמתחת לרגליים יהיו חלק בלתי נפרד מחוויית הלמידה.