מחקר: תלמידים חלשים "נעדרו" ממבחני המיצ"ב

שנים של ויכוח ציבורי על מבחנים ארציים ועל השפעת פרסום ציוניהם קיבלו תשובה מחקרית מפתיעה. מחקר חדש של חטיבת המחקר של בנק ישראל חושף כי פרסום ציוני מבחני המיצ"ב ברמת בית הספר, שהוחל ב-2013, לא השיג את המטרה להניע בתי ספר לשפר את הישגי תלמידיהם. עם זאת, גם לא התממשו החששות שהוא יוביל להדרת תלמידים חלשים מהמבחנים.

הממצאים מאירים באור חדש את המחלוקת הציבורית שליוותה את פרסום ציוני המיצ"ב. דירוג בתי הספר שמפרסם mako, שהתבסס בעבר באופן חלקי על אותם נתונם, ספג ביקורת חריפה. המבקרים טענו שהוא מגביר את התחרותיות בין בתי הספר ועלול לפגוע בתלמידים חלשים. בהתאם לכך, משרד החינוך שינה ב-2022 את אופן הצגת הציונים של בתי הספר על רקע החששות מתופעות הלוואי השליליות. אולם הממצאים של המחקר מגלים שהמציאות הייתה אחרת מהחששות.

המחקר, שנערך על ידי ספי בכר, נעם זוסמן וגלעד שלום, בחן נתונים של כ-1.5 מיליון תלמידי כיתה ח' בין השנים 2002-2019. הוא מתמקד בתקופה שבה עבר פרסום ציוני המיצ"ב שינויים מהותיים: מפרסום ארצי בלבד עד 2010, דרך פרסום ברמת הרשות המקומית ב-2011-2012, ועד לפרסום ברמת בית הספר החל מ-2013.

עלייה בהדרות ללא קשר לפרסום

אחד הממצאים המעניינים של המחקר הוא כי שיעור התלמידים שציוניהם לא נכללו בחישוב הממוצע הבית-ספרי אכן עלה מכ-13% ב-2009 לכ-16% ב-2019. אולם החוקרים מדגישים כי לא נמצא קשר בין העלייה בשיעור לבין פרסום הציונים.

"העלייה לא הושפעה מפרסום ציוני המיצ"ב ברמת הרשות המקומית", נכתב בהודעת בנק ישראל לעיתונות. שני שלישים מהעלייה נבעו מתלמידים שלא נבחנו כלל, ושליש מתלמידים שנבחנו אך ציוניהם לא נכללו בחישוב.

המחקר מצא שתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש ובעלי ציונים נמוכים במיצ"ב כיתה ה' נטו יותר להיות מודרים מהמבחן. למרות זאת, לא חל שינוי במאפיינים אלו לאחר פרסום הציונים.

ממצא מרכזי נוסף הוא כי לא נמצאה השפעה של פרסום ציוני המיצ"ב על הציונים במבחן. למרות מגמת עלייה כללית בציוני המיצ"ב לאורך תקופת המחקר, החוקרים לא מצאו קשר סיבתי בין המגמה לבין פרסום הציונים.

כמו כן, לא נמצאה השפעה של פרסום ציוני המיצ"ב על הישגי הבגרות. "לא נמצאה השפעה של עצם קיום מבחני המיצ"ב, או של פרסום הציונים, על מספר יחידות הלימוד והציונים בבחינות הבגרות", נכתב בהודעה.

החוקרים בדקו גם חשש מרכזי - שמא בתי ספר יסיטו משאבים מתלמידי כיתות ז' וט' לטובת הכנת תלמידי כיתה ח' למבחני המיצ"ב. גם כאן התשובה הייתה שלילית: לא נמצאה השפעה על ההישגים של תלמידים שהיו בכיתות ז' או ט' בעת שנערכו בבית ספרם מבחני מיצ"ב כיתה ח'.

המבחנים הוחלפו במודל חדש

מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) נערכים בישראל מאז 2002 לתלמידי כיתות ה' וח', ובודקים ידע במקצועות הליבה: עברית או ערבית, אנגלית, מתמטיקה, ומדעים וטכנולוגיה בכיתה ח'. בניגוד למבחני הבגרות, מבחני המיצ"ב אינם משפיעים על הציונים הסופיים של התלמידים, מה שהופך אותם ל"מבחנים בעלי חשיבות נמוכה" מבחינת התלמידים עצמם.

פרסום הציונים נועד לתמרץ את צוותי ההוראה לשפר את הישגי התלמידים, אך עורר חששות מפני תופעות לוואי שליליות. בין החששות: מיקוד יתר בתוכן המבחנים, הסטת משאבים ופגיעה בטוהר הבחינות.

על רקע החששות הללו, שונתה ב-2022 מתכונת המבחנים. במקום פרסום ממוצע הציונים הבית-ספרי, החל פרסום מודל "תנופה" שמציג את שיעורי התלמידים ברמות הציונים הנמוכות והגבוהות ביותר בסולם של ארבע רמות.

החוקרים מסכמים כי פרסום ציוני המיצ"ב ברמת הרשות המקומית או בית הספר לא הגביר תופעות שליליות הכרוכות במדיניות אחריותיות, וגם לא הוביל לשיפור בציונים.