אוטיסטים בגיל ההתבגרות צריכים משהו אחר

גיל ההתבגרות הוא תקופה של האצה: שינויי גוף, זהות, קשרים חברתיים, והתקרבות ליעדים של "בגרות צעירה". אצל חלק גדול מבני הנוער, מהשינויים מתארגנים סביב הגיל הכרונולוגי והציפיות של הסביבה. אולם אצל מתבגרים אוטיסטים, התמונה מאורגנת בצורה שונה: זה יכול להיות פער בין תחומים שונים – למשל בשלות גבוהה בנושא אחד, והתפתחות בקצב שונה בנושא אחר.

גיל ההתבגרות על הרצף הוא לא "עוד מאותו דבר, רק יותר קשה". זה גיל שמביא איתו פוטנציאל אדיר לצמיחה – כאשר מתקיימים תנאים מכבדים ומותאמים, והדבר החשוב ביותר שאתם יכולים לעשות הוא לכבד את הקצב הייחודי של בנכם או בתכם.

כמה מושגים שכדאי להכיר כדי לעזור לילדים שלכם:

מיסוך והסוואה: לא מעט מתבגרים אוטיסטים מתאמצים להסתיר את המאפיינים האוטיסטיים שלהם - הם מדכאים סטימינג (תנועות חוזרות המסייעות לוויסות), מחקים שפת גוף של אחרים, ומשקיעים אנרגיה עצומה כדי להיראות "רגילים". זה נקרא "מיסוך", וזה תהליך מתיש. חלק גדול מתבגרים אוטיסטים מתארים את המיסוך כמאמץ מתמשך להיות מובנים – לעיתים במחיר של עייפות עמוקה וריחוק מעצמם. אם בנכם או בתכם מתחילים להסיר את המסכה בבית - זו לא "נסיגה". זה למעשה סימן לאומץ. הבית שלכם צריך להיות מקום בטוח להיות עצמם.

עומסים חושיים ומלטדאון/שאטדאון: מלטדאון הוא תגובה אינטנסיבית לעומס – בכי, צעקות, תנועות חזקות, כאשר שאטדאון הוא "כיבוי" פנימי - נסיגה, חוסר יכולת לדבר, קפיאה. חשוב להבין שאלו לא "התפרצויות" שאפשר לשלוט בהן, אלו תגובות נוירולוגיות טבעיות ולגיטימיות למצב של עומס. במקום לנסות למנוע אותן בכל מחיר, למדו לזהות את הסימנים המוקדמים ולאפשר הפסקות או שינויים בסביבה.

בעיית האמפתיה הכפולה: הרעיון המיושן שאוטיסטים "חסרי אמפתיה" הוכח כשגוי. המחקר המודרני מראה שהקושי בתקשורת הוא דו-כיווני – גם אוטיסטים מתקשים להבין נוירוטיפיקלים, וגם נוירוטיפיקלים מתקשים להבין אוטיסטים. אין דרך אחת "נכונה" לתקשר. כולנו צריכים לפתח סקרנות ונכונות להקשיב בדרך שונה. חשוב לזכור: אוטיסטים הם גם המומחים הגדולים ביותר לאוטיזם – מתוך חיים יומיומיים, ניסיון מצטבר והבנה מבפנים.

דחייה חברתית והדרה: זו מציאות שחשוב להכיר: לא מעט מתבגרים אוטיסטים חווים הדרה, בריונות, וחוסר הבנה מצד בני גילם. הם מכירים היטב תחושות של דחייה. אל תנסו "לתקן" את הכאב הזה בפתרונות מהירים. לפעמים הדבר החשוב ביותר הוא פשוט להכיר בכאב, להיות נוכחים, ולעזור למצוא קהילה תומכת שרואה את הערך שבהבדלים. השתייכות לקהילה אוטיסטית יכולה להיות מקור של עוצמה.

זהות אוטיסטית: גיל ההתבגרות היא תקופה של גילוי זהות – כולל זהות אוטיסטית. תהליך של הכרה עצמית, קבלה, וגאווה בזהות האוטיסטית הוא חלק בריא וחשוב מההתבגרות. עזרו לבנכם או לבתכם להתחבר לקהילה אוטיסטית, לקרוא ולהכיר מבוגרים אוטיסטים, ולגלות שהם לא לבד – הם חלק מהמגוון האנושי הטבעי.

התנהגות כמידע: בגיל ההתבגרות על הרצף חלק מהתנהגויות הן לא "בעיה לתיקון" – אלא מידע: על עומס, על צורך, על ניסיון להשתייך, על רצון להיות אני. אתם לא צריכים לתקן את בנכם או בתכם – אתם צריכים להכיר ולכבד את מי שהם.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית-מדריכה, מערך בתי הספר של "אותי - עמותה ישראלית לאוטיזם", מנהלת את תכנית MEET בגרים.