ביום חמישי אחר הצהריים חיה כהן נסעה עם בנה בעל הצרכים המיוחדים למקום הבילוי האהוב עליו ביותר - בריכת השחייה. כעבור זמן לא רב, השניים התבקשו לעזוב את המקום. הסיבה? קולות השמחה וההתרגשות שהשמיע הנער.
"הגענו לבריכה בשעות אחר הצהריים המאוחרות, ובגלל מגבלות התו הירוק הבריכה הייתה חצי ריקה", סיפרה הבוקר (ראשון) כהן לנסלי ברדה ב"חדשות הבוקר", "הבן שלי שחה להנאתו במסלול נפרד שמתוחם לשחייה, הוא לא הפריע למרחב האישי של אף אחד".
"חבר'ה אוטיסטים לא מווסתים תחושתית וקולית. כשהם מתרגשים ושמחים, הם לא שולטים בעוצמות הקול שלהם", הסבירה כהן, "בני השמיע קולות של שמחה ואחרי רבע שעה במים, כשהוא שוחה עם עצמו ולא מפריע לאף אחד, ניגש אליי המציל שהסתבר לי אחר כך שהוא מנהל הבריכה. הוא אמר - 'אני מאוד מצטער, אבל אי אפשר עם הרעש, זה מאוד מפריע".
כהן סיפרה למנהל הבריכה כי בנה אוטיסט וכי הקולות שהוא משמיע אינם ניתנים לשליטה, אך לדבריה זה לא עזר: "נדהמתי מכך שהוא לא הבין שבני לא יכול לשלוט בקולות שלו. שאלתי מה ההבדל בין זה לבין הילדים ששיחקו במים וצעקו או התינוקות שבכו ברקע. הוא אמר לי - 'אני מצטער, אבל זה לא אותו הדבר. זה מפריע מאוד'".
בהמשך הוא דרש גם שתעזבו את הבריכה.
"הבעתי בפניו את תדהמתי. אני מגדלת את הילד הזה 18 שנה, כל קיץ אנחנו מבלים רק בבריכה כי זה בילוי הפנאי היחיד שיש לו - אי אפשר ללכת איתו לשום מקום אחר. ואז, הוא אמר לי את המשפט הבא, ליד כולם - 'אני מציע לך לא להגיע לפה יותר עם הבן שלך'. לא האמנתי שאני שומעת נכון, התחלתי לבכות ולא הצלחתי לשלוט בבכי שלי. הייתי נסערת נורא".
מה אמרת לו בתגובה?
"אמרתי לו, אוקיי, אם אתה מציע שלא אגיע לפה יותר - אני רוצה את הכסף של המנוי שלי בחזרה. בלי למצמץ הוא אמר לי - 'אין שום בעיה, תיגשי לבחורה בכניסה, תמסרי לה את הפרטים שלך ואנחנו ניצור איתך קשר'.
איך בנך מרגיש אחרי האירוע הזה?
"הוא בטראומה מכל המצב הזה. לאורך כל השבת הוא לא הפסיק להגיד, 'שקט, דממה, תצא בחוץ'. לנערים אוטיסטים יש נטייה לחזרתיות. מה שהכי חורה לי זה שהנהלת הבריכה והמושב מתנערים מהסיפור הזה. הם טוענים שהם לא ידעו שהוא אוטיסט ושהוא לא גורש. הם לא לקחו אחריות ולא התנצלו".