מטבח בעיצוב חדשני בורדו עם הרבה זכוכית
ארונות עליונים? ממש לא חובה | צילום: מטבחי פוגנפול

אומרים שהמטבח הוא האזור הכי חשוב בבית. זה כנראה נכון, לפחות מבחינת המגמות בעיצוב הפנים; כיום המטבח הוא כבר לא כיריים פלוס שולחן פורמייקה ישן מאחורי דלת הזזה סגורה, אלא חלל פתוח ומאוורר שמשדרג את הבית ויוצר אשליה של חלל גדול ומרווח.
אז איך מעצבים מטבח שהוא גם עדכני ואטרקטיבי למראה וגם פרקטי ונוח?

שלב הסקיצות: היכן יאוחסנו הסירים?

ראשית, התכנון: כתבו על דף מה בדיוק אתם רוצים לאחסן בו; היכן תניחו מחבתות וסירים גדולים? איפה יאוחסנו בקבוקי השתייה והשמן ואיזה מקום תייעדו לתפוחי האדמה ולבצלים? האם יש לכם אוסף של כלי ששת גדול במיוחד? האם אתם מעוניינים לאחסן במטבח גם ספרי בישול?
לאחר שהסקיצה של המטבח בידכם, רשמו היכן תניחו כל דבר. אם תגלו שאין לכם מספיק מקום, זה הזמן לבחון את התכנון או לחילופין, לחשוב האם אתם זקוקים לכל כך הרבה סירים.

בשלב התכנון חשוב לקחת בחשבון את האזורים העיקריים במטבח: המקרר, הכיור והכיריים. זהו משולש הזהב שמהווה בסיס לתכנון כל מטבח, בסדר הזה בדיוק. למה? חשבו על תהליך התקנת ארוחה ותבינו שהכי נוח לעבוד כשהכיור ממוקם באמצע, בין שני משטחי עבודה; חשוב להקפיד על מרחק של 80 עד 120 ס"מ בין הכיור לכיריים כדי ליצור את משטח העבודה המרכזי ואם אפשר, כדאי שיהיה משטח כלשהו גם ליד המקרר.

את הכיור אפשר למקם מתחת לחלון, אבל אם אתם מאלה שרוצים לייבש כלים לא על השיש אלא בתוך ארון (שתלוי מעל לכיור, כמובן) – כנראה שתיאלצו למקם את הכיור במקום אחר.

הארונות: רצוי עד לתקרה

 בעבר היה מקובל לתלות ארונות עליונים מעל כל הארונות התחתונים, אבל כיום המגמה השתנתה ובצדק; מספר רב מדי של ארונות עליונים יוצר מראה של מטבח עמוס.
כדאי לייחד אזור ספציפי לארונות גבוהים; כך, בחלק אחד של המטבח יהיו מקרר, תנור, מיקרוגל וארונות אחסון, וחלקו האחר יישאר נקי מארונות עליונים.
גובה הארונות הוא עניין של טעם; בדרך כלל אני ממליצה להמשיך את הארונות עד לתקרה, משום שרווח ביניהם מזמין לכלוך ואבק.
אפשר גם לסגור את החלק העליון עם קרניז מגבס; גם דקורטיבי וגם פונקציונאלי ופותר את בעיית האבק.

באופן כללי, עומק סטנדרטי של ארון מטבח בכל העולם הוא 60 ס"מ, כעומק התנור והכיריים. אם המטבח שלכם אינו גדול ואתם מעוניינים בארונות עליונים בחלק האחר של המטבח שבו אין כיריים ותנור, כדאי להעדיף ארונות בעומק של 40 ס"מ כדי ליצור מראה מרווח יותר.

בחלק העליון של המטבח כדאי לשלב ארונות קלאפה; מדובר בארונות אסתטיים ומינימליסטיים שנפתחים כלפי מעלה, שהעומק שלהם יכול להגיע ל-30 ס"מ בלבד; אין צורך בארונות קלאפה עמוקים יותר משום שגובהם הוא לרוב מעט מעל לגובה העיניים ואז הגישה לתכולת הארון אינה יעילה.
מאחר שתצוגה של כלים על מגבת מטבח ליד הכיור היא לא בדיוק חגיגה לעיניים, ארונות הקלאפה הם פיתרון מצוין לייבוש כלים.

באשר לפינות המטבח - מדובר באזורים מתים למדי בשל בעיית הגישה אליהם, אבל היום יש פתרונות פרזול מוצלחים גם לאזורים אלה, מה שמאפשר לשלוף את המגירות הפנימיות בצורה מלאה. יש גם קרוסלות חדשניות, מרווחות ויעילות לשימוש, ואפשר אפילו ליצור מגירות פינתיות.
ובכל זאת, אני מציעה פשוט לוותר על הפינות, משום שהפרזול יקר ולדעתי כמות האיחסון לא גדלה בצורה משמעותית.
אם אתם בכל זאת מתעקשים על פינות פונקציונאליות, תוכלו להחליט שהן ישמשו אתכם כארונות פשוטים, שבהם תאחסנו את הדברים הפחות שמישים, כמו למשל כלים לפסח או דברי מזווה שונים.

אי במטבח: הגודל כן קובע

מטבח מאובזר מעץ עם חלון, וילונות ופרחים
משטח העבודה המרכזי: בין המקרר לכיריים | צילום: jupiter images

ואיך אפשר לדבר על מטבח בלי להזכיר את האי? כולם מפנטזים על אי גדול ומדהים, שמסביבו יעמדו החברים עם כוס יין איכותית ויגידו שכזה אי מדהים ויוקרתי – ראו עד עכשיו רק בקטלוגים. אבל לצערי ברוב המקרים האי אכן נשאר בגדר פנטזיית קטלוגים בלתי ממומשת, שכן בין האי לארונות המטבח התחתונים דרוש מעבר של לפחות 100 עד 120 ס"מ כדי שאפשר יהיה לפתוח את המגירות בצורה נוחה.

בכל מה שקשור לאי במטבח – הגודל בהחלט קובע, והכלל הוא שאם זה לא גדול, תחסכו מעצמכם את בזבוז המקום ובזבוז הכסף. ולמה? משום שכשהמטבח לא גדול מספיק, האי נראה כמו חצ'קון קטן ומיותר.

אם בורכתם במטבח רחב ידיים ויש מקום לאי, יהיה נחמד ליצור סביבו פינת ישיבה עם כסאות בר שיכולים להיכנס מתחת למשטח.
דרך נוספת לייצר פינת ישיבה היא להמשיך את האי לאורכו, בגובה שיש של 90 ס"מ או בגובה שולחן רגיל (שיתאים גם לילדים) בגובה 75 ס"מ. במקרה כזה, כדאי לתלות מעל לאי גוף תאורה שיורד כלפי מטה, בתנאי ששאר התאורה במטבח היא נסתרת, ולא מתחרה על תשומת לב עם התאורה מעל לאי.

שיש וחיפויי קיר: אל תעלו גבוה מדי

השיש הפופולארי ביותר הוא מסוג "אבן קיסר"; מדובר באבן סינטטית, פרקטית מאוד וקלה לניקוי שמגיעה בשלל צבעים וגימורים.
אם אתם מעדיפים אבן טבעית, קחו בחשבון שהיא אמנם עמידה וחזקה יותר, אבל כמו כל חומר טבעי – היא גם סופגת לכלוך וצבעה עלול להשתנות עם השנים. בכל מקרה, כדאי לגשת פיזית לנקודת המכירה ולבחור פלטה ספציפית שמוצאת חן בעיניכם, מאחר שיש שוני בין סלע לסלע.

חיפויי קיר במטבח הם כמובן בגדר חובה, אבל לא חייבים לחפות את הקיר גבוה מדי וגם לא בכל המטבח; חיפוי מעל לארונות הנמוכים ומעל לכיריים בגובה 20 ס"מ יספיק בהחלט.
באיזה חומר לחפות את הקירות? יש המון סוגים, צבעים ומרקמים, כל אחד על פי טעמו – קרמיקה או זכוכית, טיח פיגמנטי או פסיפס מעניין. שחקן חדש שנכנס לשוק הוא חומר חדש בשם "קרויין" , שניתן לייצר ממנו כל דבר, כולל כיור מטבח. מאחר שבמקור הוא משמש מעבדות ומקומות שמקפידים על רמת סטריליזציה גבוהה, הרי שהוא איכותי ויעיל, אבל גם עולה בהתאם (פי שלוש מאבן סינתטית).

תאורה: תנו כבוד לפסי הצבירה

במטבח כמובן שיש להעדיף תאורה צמודה לתקרה, כדי שהאור יתפזר באופן שווה על כל החלל.
מתחת לארונות העליונים כדאי לשקול לשים תאורה פלורסנטית, שמוצמדת לחלק התחתון של הארון; גם פרקטי ומאיר את משטחי העבודה וגם דקורטיבי ומוסיף למראה המטבח.
אם יש קרניזים באזור המטבח שווה להשקיע בגופי תאורה הלוגנים שנותנים אור מצוין.
במרכז המטבח אני ממליצה על פסי צבירה, שכל אחד מהם יכול להכיל עד שישה גופי תאורה. ניתן לבחור בכמה פסי צבירה כדי לקבל את כל כמות האור הנדרשת. היעילות של פסי הצבירה היא בכוונון שלהם; אחד יכול לפנות לאזור המקרר, שני לאזור התנור וכן הלאה.
אם במטבח ישנו אי שאינו משמש כמשטח עבודה מרכזי אלא בעיקר לאחסון, כדאי לתלות מעליו גוף תאורה שמתפצל לכמה גופים קטנים שיורדים ממנו ומאירים את האי.

בקטנה:
1. פח: במקום להניח אותו בתוך ארון משעמם, לכו על שתי מגירות; התחתונה תהיה מיועדת לפח והשנייה תשמש להסתרת הסיפון של הכיור.
2. איך יוצרים מטבח פתוח אבל תחום היטב ומופרד מהסלון? דלפק ישיבה בקו סיום המטבח או פינת אוכל מהודרת במיוחד שתגדיר את תחילת אזור המגורים – יעשו את העבודה.
3. בחלקו התחתון של המטבח - מגירות או מדפים נשלפים יהיו נוחים הרבה יותר מארונות פשוטים.