המראה של תינוקות שזה עתה הגיחו לעולם הוא נושא שנוי במחלוקת. בעוד שיש שיגידו שמדובר ביצור הכי יפה, תמים ומלאכי, אחרים יחלקו ויאמרו כי מוטב שהחייזר הקטן, הפחוס ומלא הקמטוטים יקבל עוד כמה רגעי חסד ללא הפלאשים של המצלמות. הבובות ההיפר-ריאליסטיות של גלנדה אוורט יוצרות עניין מחודש בדיון הזה.
האמנית האירית יוצרת דמויות של תינוקות עבור הורים שמתעקשים לא לשכוח כיצד נראה פרי בטנם מיד עם הצטרפו לעולם. חלק מהבובות נמכרות לאספנים משוגעים לדבר או כחלק מפריטי דקורציה לחדי ילדים. חלקן אפילו מגיע לידיהן של נשים שחוו "לידות שקטות" של עוברים מתים או כאלו שעברו הפלה מצערת. הבובות, שדומות באורח מפתיע - ויש שיאמרו מבעית - לתינוקות אמיתיים, דורשות עבודה רבה, ועל הכנתה של כל אחת מהן שוקדת האמנית כחודש. תהליך העבודה כולל ירידה לקטנים שבפרטים - צבע עור מדויק, סימני לידה ואפילו ריח. כ-20 אלף חוטים של שערות נשתלים באופן ידני בראש כל אחת מהבובות, שהכנתן מבוססות על פי רוב על תמונות של תינוקות אמיתיים.
תעשיית היצור של בובות שדומות לתינוקות צוברת יותר ויותר תאוצה, והתחרות בין האמנים על יצירת הבובה הכי מושקעת וריאליסטית קובעת שיאים חדשים. אפילו אוורט הודתה בפני ה"אייריש טיימס" כי היא משקיעה זמן רב מדי בהכנתה של כל בובה: "אבל אני באמת נהנית מכל רגע. אני אמא לשלושה בנים, אז אני אוהבת את ההזדמנות לצאת לקניות עבור בגדי בנות זערוריים".
אוורט, שעבדה לפני כן כשף, החלה ליצור בובות לפני כשש שנים, כשהייתה בהריון עם בנה הצעיר. היא גילתה את עולם בובות התינוקות דרך חיפוש בגדים באינטרנט לבנה התינוק. כשהחלה במלאכה, היא גילתה שיש לה בדיוק את הכישורים המתאימים לעבודה מדויקת מסוג זה. "אני מוצאת שזה קל, אבל אנשים אחרים חושבים שזה קשה", היא מספרת.
לדבריה, הכל מבוסס על יצירת בובה שאין שני לה. על מנת להעלות את רמת האתגר האמנותי, היא נהנית במיוחד מהכנה של בובות של פגים שדורשות עבודה מדויקת יותר. עבודותיה של אוורט אתגרו את גבולות הטעם הטוב של לא מעט גולשים, אך להגנתה היא אומרת ש"האמת היא שאנשים אוהבים לחבק תינוקות, וזה כל מה שיש בזה".