אמנים רבים מחפשים את הדרך לזעזע את קהל צופיהם, בין אם כדי להגיע לקהלים חדשים ובין אם כחלק מאמירה אמנותית מקורית. האמנית הדנית-נורווגית נינה מריה קליואן עשתה את זה בעזרת מודל צילומים לא צפוי - בתה בת הארבעה חודשים. סמוך ללידה של פאוסטינה, צילמה קליואן את התינוקת הרכה בתלבושות של דמויות היסטוריות שנויות במחלוקת, כמו אדולף היטלר, סדאם חוסיין, יוזף סטאלין ובניטו מוסוליני.
התמונות, שהיו חלק מתערוכה של האמנית שהוצגה לפני מספר שנים, שבו לכותרות סמוך ליציאתו של ספר חדש של האמנית בשם "אניגמה". בראיון ל"נשיונל פוסט" סיפרה האמנית מביתה שבדנמרק על תהליך העבודה האמוציונאלי שעבר עליה: "היה לי מאוד קשה לראות את צלב הקרס על השרוול הקטן שלה. לא הייתי יכולה לעשות דבר כזה לילד של מישהו אחר".
"הדודה היהודיה שלי כעסה"
התמונות המצולמות הוצגו בעבר בתערוכה של האמנית שנקראה Potency ועסקה במשמעות של כוח ועוצמה. הסדרה כללה תשעה צילומים של התינוקת בתלבושות של דמויות שונות, וצילום עשירי שבו היא ערומה, וחושפת את מה שקליואן מכנה ה"תמימות המולדת" שלה. לדבריה, כל בני האדם נולדים כמשטח נקי, ואין אפשרות לדעת למה יהפכו בעתיד: "רציתי שאנשים יחשבו מאיפה מגיע רשע עצום". התמונות עצמן נמכרו לאספן פרטי תמורת סכום מוערך של כ-11 אלף דולר.
קליואן סיפרה שהיא קצת חוששת מהאופן שבו אנשים יגיבו לפרסומן המחודש של התמונות ולעיסוק החוזר במימד הפרובוקטיבי שבהן: "אני יודעת כמה הדודה היהודייה שלי כעסה כשהיא ראתה את התערוכה לפני כעשור". לדבריה, חלק מהעיסוק האובססיבי שלה במלחמה נובע מההיסטוריה המשפחתית שלה. בזמן מלחמת העולם השנייה, אביה היה חבר במחתרת הנורווגית, ואף בילה מספר שנים בכלא הגרמני. היא מספרת שכילדה קטנה נהגה ללכת עם פתק שעליו רשום שמו של הסוהר של אביה, ונשבעה שיום אחד היא תהרוג אותו. הייתה לה שנאה גדולה כלפי הנאצים ומעשיהם, ולכן היא הרגישה שיש לה זכות לעסוק בנושא הזה.
פרופסור לפסיכולוגיה בשם רלף ארבר, שהגיב לבקשת העיתון על הרעש המחודש שיוצרות התמונות, אמר שתמונה של תינוקת לבושה כהיטלר מעמתת את הצופה עם קונפליקטים רבים, ובשל כך היא פרובוקטיבית. לדבריו, כשאנשים רואים אפילו תמונה רק של שפמו של היטלר נוצרת אצלם תגובה אמציונלית חזקה: "זה מאוד קשה עבור רוב האנשים לחשוב על כך שהיטלר היה אי פעם תינוק תמים".