"אני מבקש ממך ברגע הזה לעצור - עוד לא הגיע שלב הנקמה": המסר של ירדן ביבס לרה"מ
במהלך הדיון במליאה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הקריא ח"כ חילי טרופר מכתב מטעמו של שורד השבי - שעדיין יושב שבעה על אשתו ושני בניו • בקשתו של ביבס מרה"מ: "הקימו ועדת חקירה ממלכתית כדי למנוע את האסון הבא, זו לא רדיפה אישית" • ירדן התייחס לטרגדיה האישית שלו: "אני כל הזמן חושב ומצטער על כך שלא שמרתי על אשתי וילדיי טוב יותר"

מכתב מטעמו של ירדן ביבס לראש הממשלה בנימין נתניהו - הוקרא היום (שני) על דוכן הכנסת באמצעות חה"כ חילי טרופר. הנאום הוקרא במהלך דיון 40 חתימות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל 7 באוקטובר, ובו קרא שורד השבי, שאיבד את אשתו ושני בניו, להחזרת החטופים שנותרו מאחור - ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית. "אתה וממשלתך עדיין לא לקחתם אחריות. אני מבקש ממך ברגע הזה לעצור - עוד לא הגיע שלב הנקמה".
בנוסף, הזמין ירדן את רה"מ להיכנס איתו לראשונה לביתו בניר עוז: "אני פונה אליך אדוני ראש הממשלה, טרם נכנסתי לביתי בניר עוז ואיני יודע מה מצפה לי בפנים. אני מבקש ממך להגיע יחד איתי, להצטרף אליי לפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר. אני מבקש שנעשה את זה יחד - אם לא נסתכל לאסון בעיניים, לא נוכל להשתקם".
טרופר הביא בשם ירדן את דבריו, בזמן שחברי הכנסת הקשיבו בשקט: "בזמן שמקריאים בפניך את הנאום שלי, אני יושב שבעה על אשתי שירי וילדיי כפיר ואריאל. ילדים תמימים וטהורים שנחטפו מביתם ונרצחו בשבי. היה אפשר וצריך היה להציל אותם".
"אנחנו מחויבים להחזיר באופן מיידי את האחים שלנו, ביניהם גם החבר הכי טוב שלי דוד קוניו ואחיו אריאל". כתב ביבס. "דוד החבר שלי מכיתה א', השכן מהקיבוץ, שנמק במנהרות חמאס". שורד השבי התייחס לטרגדיה האישית שלו: "אני יודע שכבר לא אזכה לחבק את ילדיי ואשתי. אבל אמה ויולי - בנותיו של דוד, שנחטפו בעצמן לעזה כשהיו בנות 3 בלבד, מחכות לחבק אותו. לשרון אשתו מגיע לחבק אותו".
בדברים שכתב ביבס, הוא פנה באופן ישיר לראש הממשלה: "אתה וממשלתך עדיין לא לקחתם אחריות. כל כך הרבה אזרחים מבקשים סליחה. כל כך מעט פוליטיקאים מבקשים סליחה. כל כך הרבה אזרחים ולוחמים לוקחים אחריות. כל כך מעט חברי ממשלה לוקחים אחריות".

ביבס הדגיש את הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית: "83% מאזרחי ישראל דורשים ועדת חקירה ממלכתית, יחד עם 1,500 משפחות מועצת אוקטובר ואני ביניהם. מטרתה אינה רדיפה אישית, אלא הפקת לקחים כדי למנוע את האסון הבא".
"אני כל הזמן חושב ומצטער על כך שלא שמרתי על אשתי וילדיי טוב יותר. זה אוכל אותי מבפנים". המשיך והקריא טרופר את דבריו של שורד השבי. "היה לי רק אקדח ואני אזרח פשוט בקיבוץ שקט. האם אתם חושבים על זה? האם גם אתם מתקשים להעביר יום ולילה בלי תחושת אחריות כבדה על מה שאירע?".