נועה נחטפה, אימה שחולה בסרטן פוחדת: "המצב הפיזי מתדרדר, חוששת שלא אראה אותה"
נועה ארגמני נחטפה לעזה, ותמונתה לא יוצאת לרבים מהראש: צעירה מבועתת בת 26, רכובה על אופנוע שדוהר לעזה • ביום שלמחרת תמונתה התנוססה על שערי העיתונים בכל העולם, אך בימים שאחרי נשארו עם הכאב רק שני הוריה, יעקב וליאורה, שמתמודדת עם מחלת הסרטן • כעת שני המחוגים של האם מתקתקים: זה שסופר את ימיה של נועה בשבי וזה שסופר את הימים שנותרו לה עצמה
מאז שבת השחורה חייהם של יעקב וליאורה, הוריה של נועה ארגמני, הפכו לסיוט. החטיפה שלה תועדה בסרטון שנחקק בזיכרון הלאומי: צעירה שעד לפני רגע בילתה במסיבה ברעים, וכעת מוצאת את עצמה מוחזקת על אופנוע שדוהר לתוך עזה, מביטה בחבר שלה אבינתן בפנים מבועתות, בשעה שנחטף גם הוא לרצועה.
צוות "עובדה" ליווה את ההורים של נועה מאותו בוקר שחור, רגעים ספורים לאחר שהתחילו להבין את ממדי האסון שפקד אותם. כל זאת בעודם מתמודדים עם משבר נוסף: ליאורה, אימה של נועה, שחולה בסרטן. כעת שני השעונים מתקתקים במקביל: זה שסופר את הזמן עד שובה של נועה, וזה שסופר את הזמן שנותר לאימא שלה.
"אני חולה כבר שנה. אני הכי חוששת שיגיע היום שבו לא אראה אותה", סיפרה ליאורה. "המצב הוא לא כל כך טוב. המצב הפיזי מתדרדר, וזו הסיבה שקשה לי לדבר". יעקב הוסיף: "הרופאים אמרו לי בבירור שאנחנו הולכים לאבד אותה".
ליאורה הגיעה מסין לפני 30 שנה לתקופה קצרה, כסטודנטית במרכז לחקר הנגב, אבל באחד הימים היא נתקלה ביעקב מבאר שבע ומאז היא כאן. "כשהכרתי את ליאורה הבנתי שזה מה שאני מחפש", נזכר יעקב. "אמרתי לה באמת שטוב לי איתך ואני רוצה להקים איתך משפחה. ובאמת הפכנו למשפחה, משפחה מאוד נעימה. היו דאגות בקשר לליאורה, חששתי, אבל לא הייתי לבד. נועה דאגה להכול, היא עשתה ממש את הכול".
"היא ילדה מלאת אופטימיות", אומרת ליאורה. "היא אומרת לי: 'אימא, את תחיי עוד עשרים שנה'". אלא שמצבה של ליאורה קשה מאוד, והמשפחה מבינה את המשמעות. "הדבר שהכי מפחיד אותי הוא שמא אישאר לבד", אומר יעקב. "אני מדמיינת אותה חוזרת הביתה", מאשרת ליאורה. אני מאמינה שבקרוב. אני לא אוכל לעשות הרבה כשאראה אותה, בגלל המצב הפיזי שלי. לפחות אני אוכל לחבק אותה".