השם ד"ר אלברט הופמן, שאם הוא מוכר לכם אתם ודאי מחייכים לקריאתו, היה שוקע ככל הנראה בתהומות השכחה לנצח אלמלא אותם יומיים, ה-16 וה-19 באפריל 1943, ממש לפני 71 שנים. באירופה השתוללה עדיין מלחמת העולם ה-2, אבל במעבדת הכימיה שבה עבד, התעמק הד"ר השוויצרי בחקירת פטרייה שגדלה על צמח השיפון. בתחילה נחשף לחומר בלתי מזוהה ממנה, ולאחר שהרגיש השפעה מוזרה, לקח בכוונה מנה נוספת מאותו החומר, יצא ל"טריפ" האופניים המופלא והמפורסם שלו, וגילה לעצמו ולאנושות את אחד הסמים המסקרנים, המיוחדים ומעוררי המחלוקת בעולם, ה-LSD.

הופמן, שאת חוויותיו ותובנותיו על הסם שגילה ריכז בספר "הילד הבעייתי שלי", האריך חיים עד גיל 102, וממש בקרוב (ב-29.4) יציין העולם 6 שנים לפטירתו. לכבוד הסמיכות בין תאריכי גילוי הסם לתאריך מותו של הד"ר, וגם סתם ככה כי בא לנו, הנה כמה דברים שלא ידעתם על LSD ועל השפעתו על העולם.

1. פירוש השם המלא - Lysergic acid diethylamide, או בקיצור LSD - הוא חומצה ליסרגית דיאתלאמידית, והרכבו הכימי הוא C20H25N3O. תעשו פרצוף כאילו הבנתם. יופי. ה-LSD הוא סם פסיכדלי ממשפחת הארגולין, רגיש לחמצן, אור אולטרה סגול וכלור, אולם אם הוא מאוחסן הרחק מאור, לחות ובטמפרטורה נמוכה הוא יכול להישמר שנים. בצורתו הטהורה, הסם חסר צבע וריח והוא אינו ממכר.

2. מנה אחת של LSD היא קטנה מאוד, כ-100 מיקרוגרם בלבד (0.0001 גרם), מינון הנמוך פי 5,000 מזה הדרוש לסמים פסיכדליים אחרים. כמות ה-LSD הדרושה כדי להרוג בן אדם אינה ידועה, מפני שמעולם לא תועד מוות כתוצאה מכמות גדולה מדי של הסם.

3. ואחרי שהבנתם כמה מעט צריך כדי שהסם ישפיע, בטח לא תתפלאו לשמוע שבפסטיבל וודסטוק השתמשו חצי מיליון בני האדם שהתגלגלו שם בבוץ בקצת פחות מ-100 ליטרים של LSD. בחישוב פשוט זה יוצא שתי מנות לראש. צנוע.

אלברט הופמן
ביקש שישתמשו בתגלית רק לצורך מחקרים רפואיים. אלברט הופמן | צילום: Keystone, GettyImages IL

4. הופמן עצמו, אגב, לא אהב את השימוש בתגלית שלו לצרכי הנאה וככל הנראה לא היה אורח קבוע במסיבות טבע. הוא הטיף לשימוש ב-LSD לשימושים רפואיים ולצורך מחקר פסיכולוגיים על הנפש.

5. ה-LSD הוצג "רשמית" לראשונה בשנת 1947, כתרופה פסיכיאטרית, תחת השם המסחרי "Delysid". ה"תרופה" זכתה להצלחה גדולה והייתה בשימוש במשך כמה עשורים, ולא רק בבתי חולים.

6. מספר ארגונים, ובהם "קרן אלברט הופמן", ממשיכים לתאם ולממן את המחקר הנוגע לשימושים הרפואיים של הסם.

7. בשנת 1950 החל ה-CIA בתוכנית מחקר בשם פרויקט "מקולטרה" (MKULTRA), שמטרתו הייתה בחינת יכולות השליטה בנפש האדם. במהלך המחקר נעשה שימוש נרחב ב-LSD ונערכו, בניגוד לחוק, ניסויים בבני אדם. ה-CIA בדק את השפעת הסם על אנשי צבא, רופאים, סוכני ממשלה, סטודנטים, זונות ומטופלים חולי נפש. הפרויקט נחשף בשנת 1975, במסגרת דו"ח ועדת רוקפלר של הקונגרס האמריקני.

8. אחד מהביצועים המרשימים ביותר של ה-CIA מאותו מבצע הוא הטמנת LSD בתוך הלחם אותו אפתה המאפייה היחידה בכפר קטן בצרפת. התוצאה הייתה אדם שהתאבד בקפיצה מחלון משום שחשב שהוא במטוס, אדם נוסף שניסה להיכנס לנהר וכמעט וטבע ונער צעיר שניסה לחנוק את סבתו.

9. הציבור הרחב גילה את ה-LSD בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60, ועד מהרה הפך הסם גם לאחד מסמליו של דור הביט ומאבקו במלחמת ויטנאם.

10. באפריל 1966 השימוש ב-LSD היה נפוץ כל כך, שהשבועון טיים הזהיר מפני סכנותיו.

11. וב-24 באוקטובר 1968, כחלק מהמאבק של ממשלת ארצות הברית בביטניקים, נעשתה אחזקת LSD בלתי חוקית בארצות הברית.

12. צבאות העולם עשו בחיילים ניסויים ב-LSD, על מנת לבחון את השפעתו בשדה הקרב. בניסוי שעשה הצבא הבריטי בשנות ה-60 ניתנה לחיילי כיתת חי"ר מנה מהסם, ותוך 40 דקות התפרקה הכיתה כולה. אחד החיילים טיפס על עץ כי חשב שראה ציפור, הקשר כרך את כבלי הקשר סביב עץ אחר, ומפקד הכיתה הודה כי אינו יכול לעמוד במשימה, שהייתה בסך הכול חבירה ליעד שנמצא במרחק 700 מטרים מהכיתה, בשדה הפתוח. חיילי הכיתה נראים בסרטון כשהם אינם מסוגלים לתקשר ומתפוצצים מצחוק.

13. היינו מתארים לכם את השפעותיו שמקובלות של ה-LSD על הגף ועל הנפש, אבל נדמה שעדיף להשתמש במילותיו של סידני כהן, מחבר הספר "המעבר שבתוכנו: סיפורו של ה-LSD": "ההשפעה על הדעת היא כה פנטסטית, עד שרוב הנסיינים מתעקשים כי מלים הן לא המדיום המתאים בכדי לתאר אותה".

14. מלים אולי לא, אבל ציורים בהחלט מדגימים את השפעת הסם. כחלק מהניסויים, נתנה הממשלה האמריקנית לאמנים LSD כדי לראות איך הוא משפיע על עבודתם. ההשפעה בהחלט ניכרת בסדרה של ציורי פנים שנעשתה על ידי אמן, במשך כמה שעות ובמרווחים לא קבועים, לאחר שנטל מנה מהסם. אותו אמן תיאר את הרגשתו עם כל ציור, והתיאור האחרון הוא: "אין לי מה להגיד על ציור שעבר את זה, זה רע ולא מעניין, אני רוצה ללכת הביתה עכשיו".

ציורי פנים LSD
ל-LSD יש השפעה מוזרה על המוח | צילום: צילום מסך

15. בישראל נעשה שימוש ב-LSD כתרופה, למשל על המשוררת יונה וולך, שהייתה מאושפזת בגיל 21 בבית החולים לחולי נפש בשכונת טלביה בירושלים. וולך כתבה על החוויה שירים רבים, ובאחד מהם, "אם תלך למסע אל.אס.די", הזכירה את הסם במפורש: "אם תלך למסע אל.אס.די / תזכור אותי / שמעולם לא חזרתי משם".

16. גם המשורר דוד אבידן התנסה בסם ואף תיאר את החוויה בספרו "דו"ח אישי על מסע אל.אס.די", שיצא בהוצאת "המאה ה-30", אותה ייסד אבידן בעצמו... רוצים דוגמא? בבקשה (הניקוד במקור) – "כשׁלעצמי, עוֹדני מחזיק בסברה, שׁאף טרחתי להדהדהּ בהרצאוֹת וּבסימפוֹזיוֹנים על שׁימוּשׁ-בסמים, כי אין להתעלם מערכוֹ וּמתוֹעלתיוּתוֹ-האפשׁרית שׁל ל.ס.ד. בתיזמוּר-סגלי-מוֹחוֹת אוֹ אף בתיזמוּר-צוותוֹת-ביצוּעניים-תיכנוּניים, לרבוֹת מטכ"לים טוֹבים בעת מלחמה".

17. בחו"ל, ובעיקר בארה"ב, רשימת האנשים המשפיעים שהודו שהשתמשו בסם גדולה ומכובדת ביותר, עד כי אפשר לומר בוודאות שהתרבות, האמנות, המדע והטכנולוגיה בעולם לא היו נראים כפי שהם נראים. סתם זריקת שמות אקראית – סטיב ג'ובס, חברי הביטלס, ביל היקס, הפסיכולוג והוגה הדעות טימותי לירי, ג'ימי הנדריקס, ג'ק ניקולסון, המשורר אלן גינסברג והסופרים קן קיזי, ג'ק קרואק, האנטר ס. תומפסון ואלדוס האקסלי, ותאמינו לנו שיש עוד המון.

18. אלדוס האקסלי, מחבר הספר "עולם חדש מופלא" ומי שאחראי על מאות טקסטים אלמותיים נוספים, התנסה אף הוא בצורה נרחבת ב-LSD. האקסלי עסק בנושא התודעה האנושית וכתב את על חוויותיו הפסיכדליות את ספר המסות "דלתות התודעה". ביום האחרון לחייו, כשהוא גוסס מסרטן, ביקש האקסלי מאשתו להזריק לו מנה גדולה של LSD. מאותו טריפ הוא לא התעורר.

19. טימותי לירי, אחד ממנהיגיו הבולטים של דור הביט, היה גם אחד המטיפים הגדולים לשימוש בסם ונקרא "נביא ה-LSD". הוא פרש עם קבוצת חברים לחווה מבודדת במדינת ניו יורק, שם ניסו על עצמם את הסם, ואף הופיע בציבור כשהוא מספר על ההשפעות החיוביות שהיו לו בזמן השימוש. הנשיא ניקסון כינה אותו בשלב מסוים "האיש המסוכן ביותר באמריקה", הוא נעצר ונשלח לכלא, משם נמלט והועבר בחשאי לאלג'יר על ידי ארגון הפנתרים השחורים, ומשם עבר לשוויץ מפני שלא יכול היה לשוב לארה"ב כאשר ה-CIA דולק בעקבותיו. אחד מהמשפטים הידועים של לירי, הנוגע לשימוש ב-LSD, משך אחריו צעירים רבים: "turn on, tune in, drop out" (תתרגמו לבד...). עוד משפט שככל הנראה לא היה יוצא מפיו אילולא חווה את הסם ואת הרדיפה שהגיעה בעקבותיו:"הטילו ספק בסמכות וחשבו עבור עצמכם".

20. אחד שלא הודה שחווה LSD, אבל את תרצו תוכלו לקנות "בולים" טבולים בסם שדמותו מוטבעת עליהם – ברק אובמה.

21. ה"בולים" המפורסמים ביותר הם כמובן אלו עם ציור טריפ האופניים של אלברט הופמן, הנקראים בשפת המסיבות פשוט "הופמנים". לרגל חגיגות יום ההולדת של הד"ר, יצא גרסה חדשה של הבולים שנקראה "הופמן 2000".

22. שירם של הביטלס "Lucy In The Sky With Diamonds", שראשי התיבות של שמו יוצרים את שם הסם LSD, לא נכתב ככל הנראה בהשראת הסם. למרות ששבראיון משנת 2004 הודה פול מקרטני בחצי פה כי השיר אכן עוסק בסם, לנו נראה כי גרסתו של ג'ון לנון, שטען כי השיר מבוסס על ציור שצייר ג'וליאן בנו בגן. הנה הציור, תשפטו בעצמכם.

הציור של ג'וליאן
הציור של בנו הקטן של ג'ון לנון. מאמינים לו? | צילום: צילום מסך

23. אחד שדווקא כן בדק, וגם לו היה מה לומר בנושא, הוא ג'ים מוריסון. לנו נראה שהאיש הצליח להכניס את כל שנות ה-70 עליזות למשפט קצר אחד "היינו ביחד הרבה ואלו היו זמנים טובים לכולנו. LSD, שמש, חברים, ים, שירה ומוסיקה". מה דעתכם?

24. סטיב ג'ובס פירט קצת יותר: "חווית ה-LSD הייתה חוויה עמוקה ואחד הדברים החשובים ביותר בחיי. ה-LSD מראה לך שיש עוד צד למטבע. אתה לא יכול לזכור את זה כשההשפעה פגה, אבל אתה פשוט יודע את זה. הסם הזה חיזק אצלי את התחושה של מה עיקר ומה תפל, את הרצון לעשות דברים גדולים, את היכולת ליצירת מחשבה משלי ואת הידיעה שאני חלק מהזרימה ומהתודעה הגדולה של המין האנושי".

25. אותו ג'ובס גם האשים את אחד מיריוביו הרבים, ביל גייטס, בחוסר דמיון שנובע מכך שלא התנסה בסם : "בעיקרון ביל הוא חסר דמיון ומעולם לא המציא שום דבר", אמר ג'ובס, "וזו הסיבה שאני חושב שכעת נוח לו יותר לעסוק בפילנטרופיה מאשר בטכנולוגיה. הוא פשוט העתיק בלי בושה רעיונות של אנשים אחרים. הוא היה בחור רחב יותר אם היה משתמש באסיד פעם אחת או נוסע לאשרם בצעירותו".

26. אלא שג'ובס טועה ומטעה, מפני שגייטס דווקא כן חווה את האסיד על בשרו, או לפחות לא הכחיש זאת. בראיון ל"פלייבוי" מ-1994, ניהל גייטס על כתב המגזין את השיחה הבאה (לא נגענו):
פלייבוי: לקחת פעם LSD?
גייטס: הנעורים התועים שלי הסתיימו לפני זמן רב.
פלייבוי: מה זה אומר?
גייטס: זה אומר שהיו דברים שעשיתי מתחת לגיל 25 שכבר לא עשיתי לאחר מכן.
פלייבוי: סיפור LSD אחד סיפר עליך בוהה בשולחן וחושב שהפינה עומדת לנתר לתוך העין שלך.
גייטס: (מחייך)...
פלייבוי: החיוך שלך הוא שביב של הודאה?
גייטס: זה היה בצד השני של הגבול ההוא. המוח הצעיר יכול להתמודד עם סוגים מסוימים של שובבות שאני לא חושב שבגיל שלי היום הוא יכול. אני לא חושב שאתה מסוגל להתמודד עם חוסר שינה או כל אתגר שאתה זורק על הגוף שלך ככל שאתה מתבגר. עם זאת, מעולם לא החסרתי יום עבודה".

סטיב ג'ובס בשנת 2007
"חוויית ה-LSD הייתה אחד הדברים החשובים בחיי". סטיב ג'ובס | צילום: Sean Gallup, GettyImages IL

27. 1953, אוניברסיטת קיימברידג'. המדען פרנסיס קריק מתפרץ בבהלה לביתו ומקפיץ את אשתו, ציירת בשם אודייל, בדיבורים על שתי ספירלות שמסתובבות להן בכיוונים מנוגדים. לפי הסבריו של בעלה, ציירה אודייל את סליל ה-DNA על קנבס הציורים שלה. לאישה לא היה שמץ של מושג על מה החגיגה, הציור שציירה הפך לטיוטא של מבנה ה-DNA כפי שהוא מוכר כיום והתגלה על ידי לא אחר מאותו פרנסיס קריק. גם לפני וגם אחרי גילוי המפתח לחיים והזכיות בפרסי הנובל, לא הסתיר קריק מעולם את העובדה שהתנסה ב-LSD. בשנת 2006 אף דיווח עיתון בלונדון שקריק שיתף עם קולגות שלו את העובדה שהצליח לגלות את מבנה ה-DNA בזמן שהיה תחת השפעת הסם.

28. את התגלית של קריק שיפר לאין ערוך מדען בשם קארי מוליס. תשאלו מי? נענה לכם ככה: טכניקת המעבדה PCR יכולה להפוך קטע בודד של DNA למיליוני עותקים זהים. את הטכניקה הזו פיתח מוליס, חולל מהפכה בתחום המחקר הביו-רפואי וזכה להעמיד על השידה פרס נובל לכימיה. בספטמבר 1994, בראיון למגזין בקליפורניה, אמר מוליס ש"לקחתי הרבה LSD בשנות ה-60 וה-70. עשיתי ניסויים פותחי המחשבה עם חומרים פסיכדליים, שהיו הרבה יותר חשובים מכל קורס שאי פעם למדתי. האם הייתי ממציא את ה-PCR לולא לקחתי ?LSD אני בספק גדול".

29. הישג מרשים נוסף שבוצע בהשפעת LSD שייך לשחקן הבייסבול האמריקני דוק אליס. אליס, שהתבלבל בימי המשחקים, חשב שיש לו יום חופשי. הוא לקח אסיד ואז גילה להפתעתו שעליו להתייצב על המגרש. למרות שהיה מבולבל מאד וסיפר אחר כך שבמהלך המשחק נראה לו הכדור "לפעמים גדול כמו השמש ולפעמים קטן כמו נמלה", הצליח אליס לסיים את המשחק בצורה מושלמת, כשאף אחד משחקני הקבוצה לא מצליח לחבוט בכדורים שזרק. האמריקנים קוראים למשחק כזה של מגיש בייסבול בשם "No Hitter". כל הכבוד דוק.

30. מדוק אחד בחזרה לדוק אחר. האמינו לנו שיכולנו להמשיך את הרשימה הזו לנצח, אבל השבת תיכף נכנסת. ניפרד עם ציטוט אחרון, השייך לאיש הראשון שהתנסה בסם, ד"ר אלברט הופמן: "דרך חוויות ה-LSD שלי, והתמונה החדשה של המציאות, הפכתי מודע לפלא היצירה, הפאר של הטבע, של בעלי החיים והצומחים, ונהייתי רגיש מאוד למה שעתיד לקרות לכל זה ולכולנו".

נוח על משכבך בשלום אלברט היקר. ואתם – שיהיה לכם טריפ של סופשבוע.