על פי האמונה הרווחת היום בתרבות המערבית, כשאדם מת, נשמתו נפרדת מהגוף שלו ועולה השמימה. עם זאת, יש המאמינים שחלק מהנשמות לא עולות לשמים ונותרות על הקרקע, בגלל מעגלים שלא נסגרו או כי יש מישהו או משהו שמפריע את שלוותם. לתיאוריה הזו, מיותר לציין, אין תימוכין מדעיים, אבל מספיק גישוש קצרצר באינטרנט כדי לגלות שיש עדיין לא מעט אנשים שסמוכים ובטוחים שהם מוקפים ברוחות ושדים. בהרבה מהפעמים, בעיקר כשמדובר בתמונות, החשד הראשון שעולה הוא שמדובר בתמונות שנערכו בתוכנת מחשב. כשמדובר בסרטונים עדיין לגיטימי לחשוד, אם כי קצת יותר קשה להתווכח.
בעקבות סיפור רוח הרפאים המסתורית בנהר באוסטרליה, אנו מביאים לכם השבוע מספר מקרים שהסעירו את העולם וגרמו ללא מעט אנשים להאמין שמסתובבות סביבם רוחות רפאים. וכן, תרגישו חופשי להתלונן, להתעצבן ולהרים גבה. אין כאן מדע מדויק, רק מסתורין מסקרן.
האגדה האורבנית על הילדים שחורי העין
אחת האומות שהכי אוהבות את סיפורי רוחות הרפאים היא האומה הבריטית. בלונדון יש את אחד הפרויקטים המרשימים ביותר שהאומה הבריטית הצליחה להקים והיא הרכבת התחתית. מי שביקר בלונדון יכול לספר שהרכבת הזו היא מעבר לכל מה שאפשר לדמיין – הדיוק שלה, המהירות שבה היא חוצה את העיר, הזמינות שלה ועצם העובדה שאפשר להגיע איתה כמעט לכל מקום הפכה אותה לאגדה של ממש.
כל זה לא מושלם בלי שיתווספו לעסק גם סיפורים על שדים ורוחות שבשני העשורים האחרונים מקבלים שחקנים חיזוק משמעותיים – צילומים. אחד הסרטונים שהכי הסעירו את הממלכה הבריטית ואת הרשת בכלל, צולם בתחנת נייטברידג' הצמודה להייד פארק בלונדון. בסרטון (שלא ברור למה הוא צולם מראש), מצולם פתח המנהרה של הרכבת כאשר דמות מציצה מתוכה לרגע קט. הבריטים, שרק מחכים לדמויות האלו שיציצו, קבעו מיד כי מדובר בילד שחור העין.
האגדה האורבנית על הילדים שחורי העין פורסמה לראשונה על ידי העיתונאי בראיין בתל בשנת 1998. לדבריו, בזמן שישב במכוניתו ניגשו אליו שני ילדים שעיניהם היו שחורות. שני הילדים המסתוריים ביקשו ממנו להיכנס לרכב שיסיע אותם למקום שבו יש טלפון. הוא, לדבריו, הסכים למרות שהוא היה בטוח שהוא עומד להיחטף על ידי טורף אכזרי.
לאחר הפרסום, הסיפור הזה סופר עוד אינספור פעמים. פעם הילדים דפקו בביתה של אישה בשעת לילה מאוחרת וביקשו להשתמש בשירותים, פעם נצפו על ידי מטייל שסיפר שבילה לילה שלם בתוך האוהל כשהוא רועד מפחד אחרי שראה את הילדים חולפים על פניו בתוך היער, פעם על ידי חייל שסיפר שגם בדלת ביתו הם דפקו באמצע הלילה והסיפורים עוד רבים. המכנה המשותף בין כל הסיפורים הוא כי תמיד מדובר בשני ילדים יחד, העיניים שלהם שחורות לחלוטין, לילדים יש מראה לא טבעי, הילדים מבקשים להיכנס פנימה.
צפיתם בסרטון? שפטו בעצמכם מה אתם חושבים.
רוח בדרכים
כמו שכבר ציינו, הממלכה המאוחדת אוהבת להתעסק ברוחות רפאים אשר פעם אחר פעם תופסות כותרות בתקשורת המקומית. האירוע הבא אירע בינואר האחרון, 32 קילומטרים צפונית ממנצ'סטר, בעיר בלקברן, בשעת לילה מאוחרת. שני גברים שהיו בנסיעה בכביש עפר הבחינו לפתע בדמות לבנה עומדת על הדרך. כשהתקרבו, היו בטוחים שמדובר ברוח רפאים, וכפי שניתן להבין מהסרטון, הפאניקה הגיעה לשיאים מהר מאוד. הנוסעים נשמעים בסרטון כשהם צורחים בשפה הערבית כשהם מבוהלים מאוד. "סע לאחור. מהר! מהר!", אחד מהם צועק. השני, לא מהסס ואכן נוסע לאחור. אלא שאותה הדמות שהם בטוחים שהיא רוח רפאים, רודפת אחריהם.
ברגע שהסרטון מצא את דרכו לרשת, הוא שותף על ידי אלפים והפך לשיחת היום. הרבה מהצופים הביעו ספק באשר לאמיתות הסיפור, כלומר לעובדה שהדמות היא אכן רוח רפאים, אך ציינו שאכן יש בסרטון משהו מטריד, או מבדר. באשר לשני הנוסעים, אפשר בהחלט להבין את הלחץ שלהם. גם האנשים הקשוחים ביותר היו מרגישים מאוימים אם דמות מסתורית הייתה מגיחה ורצה אליהם כך בתוך החשיכה.
רוח הקודש?
כשבימי הביניים נבנו הכנסיות באירופה, האדריכלים כיוונו למבני ענק שיהיו אפלים ושיתנו לאדם בתוכם את התחושה שהוא קטן מול האלוהים, שיחוש יראה ופחד ושכך גם יעשה כרצון הכמרים. למשך תקופה לא מבוטלת זה עבד לכנסיה לא רע בכלל, אך מאז חלו לא מעט תמורות בנצרות בעולם ומוסד הכנסייה איבד מעט מהמורא שהצליח להטיל בעבר.
עם זאת, הכנסיות שנותרו, השנים שעברו, האבק שהצטבר, העיצוב הדרמטי ואופי הטקסים הנוצריים, עדיין עושה תחושה כלשהי של אגדות. מהסיבה הזו, זה לא מפתיע שלא מעט מהאנשים שרואים רוחות רפאים, רואים אותן דווקא בתוך הקתדרלה. אחד הסרטונים המפורסמים ביותר הוא סרטון שצולם על ידי בחור צעיר שהחליט לבלות את אחת מחופשות הקיץ שלו באירופה. הצעיר שמעיד על עצמו כאדם שלא מאמין ברוחות ושדים, נתקל בחוויה משונה כאשר ביקר בקתדרלה בוותיקן. במהלך המיסה שבה הוא השתתף ותיעד במצלמת וידיאו, הוא הבחין בדמות משונה מגיחה לפתע ליד העוגב, מהלכת ולפתע נעלמת. מה היה שם? לא ברור. מה שכן ברור הוא שצריך להאמין בשדים ורוחות כד להאמין שזו הייתה רוח רפאים.
הווידיאו אמנם ישן וקשה להבין באיזה שנה הסרטון צולם, עם זאת, את האפקט הוויראלי שלו הוא עושה עד היום.
שדים מן הקרב
זירה נוספת שבה אנשים נוטים לראות רוחות רפאים היא שדה קרב היסטורי, מסיבות מובנות למדי. הפארק הלאומי גטיסבורג הסמוך לבולטימור בארצות הברית יושב על קרקע בה התרחש קרב עקוב מדם במהלך מלחמת האזרחים. כיום מדובר בפארק שמכיל מסלולי הליכה, מסלולי רכיבה על אופניים, אתרי קמפינג ומרחבי דשא לפיקניקים.
בשנת 2001, משפחה שהגיעה לקמפינג במקום, הבחינה בשעת החשיכה בתופעה שהם לא הצליחו למצוא לה הסבר ריאלי. מבין הצללים של הלילה הם הבחינו בדמות לא מזוהה שהלכה ובאה בין העצים. כמובן שהם תיעדו את זה ושהסרט הפך למפורסם בן לילה. אין ספק שההיסטוריה של המקום, סיפורי הקרבות והמורשת שלו, הוסיפו עוד לא מעט נקודות זכות לתיאוריה שלפיה מדובר ברוח רפאים של חייל שנפל בקרב.
דבר אחד בטוח, הסרטון לא מנע מאף אחד לבקר בפארק הזה לאחר מכן.
בית קברות בשעת לילה מאוחרת
אומרים שלא נהוג לבקר בבתי קברות בשעת לילה מאוחרת כדי לא להפריע את שלוות המתים. ואכן, בית קברות בשעות החשיכה הוא לא מקום סימפטי במיוחד. עם זאת, עדיין יש כאלו שכן מוצאים את עצמם בשעות לא שגרתיות בין המצבות.
הסרטון הבא צולם על ידי נער בן 17 בבית עלמין בסבנה שבמדינת ג'ורג'יה בארצות הברית בדצמבר 2008. במהלך הסרטון, ניתן לראות די בבירור ילד קטן רץ בין המצבות בבית העלמין כשצבע הגוף שלו משתנה מלבן לאפור. עוד הוא נראה נתלה על עץ, נופל וקם כאילו לא קרה כלום. הנער שצילם את הסרטון הדגיש שלא שכפל את הקלטת ולא עשה בה שום עריכה גרפית. עם זאת, נשאלת השאלה האמיתית – מה הוא עשה שם בשעה כזו, באמצע החורף ולמה הוא היה עם מצלמה ביד?