ישראל היא ארץ קטנטנה, עם מציאות אינטנסיבית מאוד שמאופיינת במעט מאוד שגרה. בשונה ממדינות אירופה וצפון אמריקה שתושביהן נוטים יותר לשעמום, אצלנו דווקא נוהגים להיצמד למציאות כאשר את האגדות, המסתורין והמיסטיקה שומרים לימי שלום. לקראת יום ההולדת ה-67 של מדינת ישראל, אנחנו חושפים את הצד המסתורי יותר של הארץ שבה אנחנו חיים, המקומות שיגרמו לכם להסתכל עליה קצת אחרת, להשתחרר לכמה דקות מהמציאות המטורפת ולהפליג בדמיונות.

גלגל רפאים ברמת הגולן

יכולת התעופה פתחה בפני האדם לא מעט אפשרויות. חוץ מהיכולת להגיע ממקום למקום, היא נתנה לו את האפשרות של מבט על, של קבלת פרספקטיבה רחבה יותר של מה שהוא עושה ובונה. עם זאת, למשך רב ההיסטוריה, האנושות הסתדרה יופי בלי מטוסים. לא מעט מבנים ארכיטקטוניים מימי קדם נבנו בדיוק מושלם ובצורות הנדסיות מרשימות מבלי שבני האדם יוכלו לראות אותן במבט על. אחד המפורסמים הוא הסטוהנג' באנגליה. לנו יש גרסה מקומית ברמת הגולן, מרשימה ומסתורית לא פחות שבשונה מהסטונהנג', אפשר לבקר בה בכל סוף שבוע, בלי מאות תיירים מכל העולם.

גלגל רפאים ממוקם בלב שטח אש של צה"ל בסמוך למושב יונתן. מדובר בקומפלקס ענק שבמרכזו גל אבני בזלת בגובה של כחמישה מטרים, וסביבה כחמישה מעגלי אבנים מאסיביים שהגדול ביותר בהיקף של חצי קילומטר ובקוטר של 150 מטר. כשעוברים באזור, קל מאוד לפספס את המונומט הענק, אבל מהאוויר, המקום נראה כמו אתר קלאסי לנחיתה של חללית עם חייזרים. האתר המסתורי מעלה שתי שאלות עיקריות – איך הוא נבנה ברמת דיוק כל כך מרשימה ולמה הוא שימש?

>>> עוד 10 תעלומות ישראליות שנותרו ללא פתרון

מבחינת אתגר הבניה, מדובר בשאלה קשה. יש סברה שטוענת שקיים באזור שדה מגנטי שהקדמונים ידעו לזהות ולפעול על פיו, אך ההסבר הזה לא מניח את הדעת כי כיום מתקשים לזהות במקום השפעות מגנטיות כלשהן. יתכן גם כי הבונים קשרו חבלים לאובייקט במרכז האתר וכך מדדו מרחקים מדויקים לטובת יצירת המעגלים ועוד. עם זאת, רב ההסברים שניתנו, לא מספקים כי בימים שעל פי ההערכות המונומנט נבנה (3,000 לפני הספירה), לא הייתה יכולת לצפות באתר מהאוויר, כך שמאוד קשה היה לבקר את רמת הדיוק המושלמת של האתר.

באשר לשימושים, יש כמה תיאוריות שסובבות כולן סביב פולחן וקבורה בשל קבר שנמצא באתר ובו תכשיטים וחפצים. עם זאת, קיימים חלקים חסרים בהסבר הזה כי לא נמצאו בקבר עצמות אדם וגם כי הקבר מתוארך לשנת 2000 לפני הספירה, אלף שנה אחרי שהאתר נבנה, כך שכנראה שהבונים לא יעדו אותו לקבורה. עוד סברה היא שהאתר שימש לקבורת שמיים – הנחת גופת המת בשטח פתוח כדי שיהווה מזון לחיות בר ולנשרים. יש שמעריכים שמדובר בלוח שנה ענק ויש שטוענים שהקדמונים בנו את האתר כדי שישמש כמצפה כוכבים.

דבר אחד בטוח באתר הזה, אף אחד לא בטוח למה הוא שימש. רמת הדיוק בו, מהפנטת ובמידה מסוימת מטרידה.

הייתם כבר בהר סיני?

הר סיני הוא אחד מהמוטיבים הכי מרכזיים בתנ"ך, שם ניתנה התורה ושם התרחש המופע הפירוטכני הכי מטורף שאפשר למצוא בארון הספרים היהודי – מעמד הר סיני. בהתחשב בעובדה ששם קיבל עם ישראל את התורה שמנהלת למיליונים את החיים היום, מובן לחלוטין שכבר דורות על גבי דורות חוקרים הופכים כל אבן כדי למצוא את המקום.

אחת התיאוריות, גורסות שהמקום שבו התרחש המופע הכי שווה באותם הימים הוא דווקא הר כרכום שבנגב הדרומי.

ציור לוחות הברית בהר כרכום (צילום: ויקיפדיה)
ציור לוחות הברית בהר כרכום. האם זהו הר סיני? | צילום: ויקיפדיה

הר כרכום הוא בהחלט הר שאי אפשר להתעלם ממנו. הוא מתנשא לגובה של 1,035 מטרים מעל לפני הים, נצפה כמעט מכל נקודה ברדיוס של 70 קילומטרים סביבו והגישה לשיא הגובה קשה מאחר והמדרונות שלו תלולים מאוד. במשך השנים, התגלה בו ריכוז גדול מאוד של ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות קדומות שונות, ביניהן, תקופת הברונזה – התקופה הראשונה בה מתועדות ערים ותרבויות ראשונות, וזאת המיוחסת לאירועים המתוארים בתורה. בין הממצאים המרכזיים בהר נמנים ציורים על סלעים,  אמנות אבן, פסלים עם דמויות אדם, מקדשים, אתרי קבורה ופולחן, אתרים ששימשו למגורים או לחניה למרגלותיו ועוד.

הארכיאולוג הישראלי עמנואל ענתי, שחקר את ההר וחפר בו בשנות השמונים, קישר הרבה מהממצאים בהר לתיאור המקראי של הר סיני. על פי הממצאים של ענתי, האתרים למרגלות ההר שימשו למגורים וחניה ורק מעטים עלו על ההר כדי לקיים בו פולחן. מכאן הוא עשה את ההקשר לאיסור שהוטל על בני ישראל, לפיו רק יחידי סגולה העוסקים בקודש יוכלו לעלות לפסגה. בנוסף, ענתי הצליח לקשור בין מיקום הר סיני המתואר במקרא למיקומו של הר כרכום ובנוסף הצליח למצוא ציורים על אבנים אשר מתקשרים עם מוטיבים במעמד הר סיני, כמו ציור שדומה לציור של לוחות הברית.

הר כרכום (צילום: מאור בקל / תוצרת הארץ)
לא קל להגיע אליו, אבל אולי שווה | צילום: מאור בקל / תוצרת הארץ

בארכיאולוגיה כמו בארכיאולוגיה, תמיד יש מסתורין, תמיד יש ספקות ותמיד ויש ביקורת וויכוחים. ובהתאם, יש לא מעט מתנגדים לתיאוריה של ענתי. למעשה רוב קהילת החוקרים, שוללת את הגישה של ענתי להר כרכום על הסף. אחד הטיעונים הבסיסיים הוא מחלוקת קדומה יותר בין ענתי לקהילה המדעית, לגבי הזמן בו התרחשה יציאת מצרים. ענתי טוען כי זו התרחשה הרבה יותר מאוחר מה שסוברים רב החוקרים. יתר הטענות, הן פשוטו כמשמעו – חפירה ארכיאולוגית. חסכנו מכם.

בשורה התחתונה, הר כרכום נחשב לאחד האתרים הכי מיסטיים בישראל והוא מושך אליו לא מעט מטיילים בכל שנה. אלו מצטמררים בכל פעם מחדש רק מהמחשבה שאולי במקום שהם דרכו ניתנה התורה לבני ישראל לפני אלפי שנים.

משולש ברמודה הישראלי

רובנו מכירים את משולש ברמודה המפורסם באוקיינוס האטלנטי, אשר נקשרו בשמו מספר רב של תאונות שהאנושות התקשתה מאוד לתת להם הסבר רציונלי. האזור הזה, שהפך להיות אימתם של טייסים בעולם כולו, הוא אמנם המפורסם ביותר, אבל הוא לא היחיד שצבר מוניטין כזה, היו עוד לא מעט לפניו. אחד מהם נמצא בשטחי מדינת ישראל ומכונה "משולש ברמודה הישראלי".

ספינה טבועה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מה גרם לספינות לטבוע ליד חוף דור? (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

מדובר באתר ארכיאולוגי תת ימי מול חוף דור, המוכר מאוד על ידי צוללים, ובו 17 ספינות טרופות שניתן לזהות בוודאות. הספינות הטרופות מהוות אטרקציית צלילה כשלעצמה, אבל ארכיאולוגים שחפרו באזור מעלים הערכה שלפיה באזור נטרפו בסביבות אלף ספינות בהיסטוריה הימית של ארץ ישראל, שנפרסת על פני 5,000 שנה.

בדומה למשולש ברמודה האטלנטי, גם אזור חוף דור היה בימי קדם אזור עמוס בתנועה ימית וסחר. נמצאה בו עיר מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל ובה נמל מפותח, מספנה ימית, בתי מגורים ועוד. לא ברור מדוע טבעו באזור קטן כל כך אלף ספינות ואין לכך סיבה ממשית הנראית לעין, בדיוק כמו משולש ברמודה המפורסם יותר.

שדה הבולבוסים בהר צין

כשמגיעים למורדות הדרום מזרחיים של הר צין במרכז הנגב, נפגשים במראה מהפנט – שדה בולבוסים ענק. מדובר באזור שטוח שפזורים בו אינספור סלעים בצורת גולה פחוסה, בקוטר משתנה של 20 סנטימטר עד חצי מטר. על כל מטר רבוע בשטח המופלא הזה, יש בממוצע ארבעה בולבוסים.

שדה הבולבוסים (צילום: משתמש ויקיפדיה דקי)
אנשי סדום שהפכו לבולבוסים? נחל צין | צילום: משתמש ויקיפדיה דקי

תופעת הטבע הזאת מוכרת מספרות נוסעים כבר מהמאה ה-19, והמדע עדיין מתקשה לתת לה הסברים. במרכזם של חלק מהבולבוסים (שמוגדים כערך טבע מוגן) מצאו מאובנים של דגים ומכאן עלתה סברה שמדובר בגבישי מינרלים שנוצרו סביב אידרות דגים שמתו ושקעו לקרקעית הים לפני כמה מיליוני שנים (זוכרים את המשפט של כל מדריכי הטיולים - "פעם היה כאן ים"?). על אחד מהבולבוסים נמצאה גם כתובת ביוונית. עם זאת, עולה השאלה למה דווקא שם התפתחה התופעה הזו ולא גם באתרים אחרים. תשובה, אין. 

במקום שבו המדע עדיין מגשש באפלה, אמונות מקומיות כבר נתנו הסברים. על פי הבדואים, במקום הזה הייתה ממוקמת העיר סדום. על פי המעשייה, אנשי סדום נענשו על ידי אלוהים על מעשיהם הרעים והפכו לבולבוסים. כמובן שיש כאן כמה חורים בסיפור. גורמים במדבר מוסרים שעובדים על מילוי הפרטים החסרים.

ההד בכיכר החתולות

במרכז ירושלים, בסמוך לשכונת נחלת שבעה ומול בית הקברות המוסלמי בגן העצמאות, ממוקמת כיכר החתולות (במלעיל). באופן כללי, מדובר בנקודה שיכולה להיות סט צילומים מושלם לסרט אימה ירושלמי. במרכז הכיכר שמתפקדת היום כמקום מפגש לבני נוער וכמעין שוק פשפשים, מתרחשת תופעה שאין הרבה מכירים: כשעומדים במרכז הכיכר ומדברים, נשמע הד חזק מאוד שחוזר אל הדובר. הנקודה שבה התופעה מתרחשת לא מסומנת בשום צורה ואין שום אזכור או אזהרה במקום באשר לכך שהתופעה עומדת להתרחש (נכון לפעם האחרונה שהכותב ביקר במקום).

כיכר החתולות (צילום: משתמש ויקיפדיה ToastieIL, CC BY-SA 3.0)
חפשו את הנקודה ותצעקו | צילום: משתמש ויקיפדיה ToastieIL, CC BY-SA 3.0

בפועל, לא מדובר באתר מסתורי באופן טהור והמדע יודע להסביר בדיוק איך הדבר מתרחש, אבל לירושלמי הממוצע, או התייר המזדמן, זו יכולה להיות חוויה מפתיעה. הכיכר הירושלמית הזו בנויה בצורה של מראה אקוסטית. מדובר במעין מבנה שמסוגל לקלוט גלי קול ולהחזיר אותם למקור הקול או לנקודה אחרת על פי הזווית שלו. במלחמת העולם השנייה האנגלים מיקמו לאורך חלק מהחופים שלהם מראות אקוסטיות ענקיות כדי שיוכלו לשמוע כלי טיס או ספינות שמתקרבות לחוף. היום אפשר למצוא מתקנים כאלו בעיקר במוזיאוני מדע. ובמרכז ירושלים.

בכל אופן, את ענן המסתורין סביב האתר הזה פוגגנו לכם, אבל אתם יותר ממוזמנים להכניס את המקום הזה לרשימת המתיחות שתעשו לחברים שלכם, מובטח לכם שלא תתאכזבו.

לכל כתבות המגזין