הוא הודה בפייסבוק שרצח את אחותו – אבל זה היה שקר

הפוסט של אנדי ואן דן הורק עלה לרשת במרץ 2011. הוא היה קצר, ישיר ומטלטל. "אני איעצר היום על רצח אחותי, הודיתי בזה, אצור קשר בקרוב". אבל מה שנראה לזמן קצר כמו סגירת מעגל – היה רק תחילתה של תפנית חדשה בחקירה.

ניקול ואן דן הורק הייתה בת 15 בלבד ב-1995. היא גרה אצל סבתה באיינדהובן שבהולנד. בבוקר אחד, ב-6 באוקטובר, היא יצאה לרכוב על אופניים לעבודה ומעולם לא הגיעה. שעות לאחר מכן אופניה נמצאו ליד נהר מקומי. ימים אחר כך גם התיק שלה אותר ליד תעלת מים. החיפושים נמשכו שבועות. המשטרה סרקה שוב ושוב נהרות, יערות ותעלות. רק אחרי שבעה שבועות מצאו אותה.

עובר אורח מצא את גופתה ביער סמוך לעיר. היא נאנסה ונרצחה. החוקרים קבעו כי ככל הנראה מתה מדימום פנימי לאחר שנדקרה. למרות הזעזוע, החקירה הגיעה למבוי סתום. היו מעט מאוד חשודים. והכיוונים שכן נבדקו – התבררו כלא נכונים.

אישה אחת טענה שכנופיית סמים אחראית לרצח. אפילו אביה החורג של ניקול תמך בגרסה בתחילה. אבל המשטרה לא מצאה ראיות שתמכו בסברה הזו. גם בני משפחתה נחקרו. אביה החורג ואחיה, אנדי, נעצרו לזמן קצר. לבסוף גם הם שוחררו ונוקו מכל חשד. עם הזמן, החקירה דעכה. מספר החוקרים צומצם, וקצוות החוטים נעלמו.

השנים חלפו והחקירה הפכה לתיק רצח פתוח. לזמן מה נראה שהרוצח לא ייתפס לעולם. אז הגיע הפוסט של אנדי, שהחליט לקחת סיכון קיצוני. הוא הודה ברצח שלא ביצע, והמשטרה עצרה אותו מיד. אבל שוב – לא נמצאו ראיות נגדו. אחרי חמישה ימים בלבד, הוא שוחרר. אז הוא חשף את הסיבה האמיתית ל"הודאה" שלו.

"רציתי שיוציאו אותה מהקבר וייקחו ממנה דגימת DNA", אמר. "הצבתי את עצמי במצב מסוכן מאוד". התוכנית עבדה. המשטרה חידשה את החקירה וגופתה של ניקול הוצאה מהקבר לבדיקות חדשות.

הבדיקות גילו DNA של שלושה גברים שונים, ואחד מהם היה עבריין מין ששמו יוס. זה היה הרגע שבו החקירה התקדמה באמת. ב-2014 הוגש נגדו כתב אישום. אבל גם כאן, הדרך לא הייתה פשוטה.

ההגנה ניסתה לערער את אמינות הראיות. הם טענו שה-DNA לא מספיק כדי להוכיח רצח, וגם שמצבו הנפשי של החשוד העלה ספקות. המשפט נמשך שנים. בסופו של דבר, ב-2016 הוא זוכה מרצח. אך הורשע באונס ונשלח לחמש שנות מאסר. עבור המשפחה, זה לא הספיק. התביעה ערערה. התיק חזר לבית המשפט. הפעם, ההכרעה הייתה אחרת.

ב-2018 יוס הורשע בהריגה ונגזרו עליו 12 שנות מאסר. ב-2020, פסק הדין אושר סופית. אחרי 25 שנה, סוף-סוף הייתה תשובה. לא מלאה, לא מושלמת – אבל תשובה. הסיפור של ניקול ואן דן הורק הוא לא רק על רצח. הוא גם על אח שלא ויתר. ועל הודאה אחת, שקרית, ששינתה הכל.