הוציאו לפועל צו חיפוש בדירתו – ומצאו דברים מצמררים

היה ברור לכולם שמשהו לא בסדר עם נתניאל בר-ג'ונה כבר בילדותו. עוד כשהוא היה בן שבע הוא ניסה לחנוק את הקורבן הראשון שלו, והתקיפות שביצע הלכו והחמירו עם השנים. עד גיל 20 כבר חטף ותקף מינית כמה ילדים במדינת מסצ'וסטס וקונטיקט, בצפון ארה"ב. ב-1977 הוא נעצר ונשלח למוסד לאנשים שהוגדרו בלתי שפויים מבחינה פלילית, שם שהה עד 1991. אלא שחודש בלבד לאחר שחרורו הוא תקף שוב.

זכרי רמזי בן ה-10 נעלם במונטנה ב-1996 ולא נמצא מעולם. שלוש שנים לאחר מכן, כששוטרים חיפשו בביתו של בר-ג'ונה ראיות לעבירה אחרת, הם גילו ממצאים שהעלו חשד כי היה מעורב בהיעלמותו של הילד – ואולי אף אכל את בשרו. בר-ג'ונה נעצר שוב בשנת 2000, וב-2002 הורשע בחטיפה ובתקיפה מינית ונידון ל-130 שנות מאסר. הוא מת בכלא ב-2008. הוא מעולם לא הורשע ברצח רמזי, אך שמו נותר קשור לפרשה ולחשדות הקשים שעלו במהלכה.

בר-ג'ונה נולד בשם דייוויד פול בראון בווסטר שבמסצ'וסטס, בשנת 1957. הוא שינה את שמו באופן חוקי לנתניאל בר-ג'ונה ב-1984. לפי הטענה, הוא עשה זאת משום שרצה לדעת כיצד מרגיש אדם שסובל מאפליה בשל היותו יהודי, אף שלא היה יהודי בעצמו.

כבר בילדותו הופיעו סימנים מטרידים בהתנהגותו. ביום הולדתו השביעי הוא קיבל במתנה לוח וויג'י (Ouija) – המשמש לכאורה לתקשורת עם רוחות רפאים. הוא פיתה ילדה בת חמש לרדת איתו למרתף כדי לראות את הלוח, ואז ניסה לחנוק אותה. על פי הפרסומים, אמו רצה למקום למשמע הצעקות והתערבה במהירות. בגיל 15 ניסה בר-ג'ונה לפתות שני ילדים להגיע איתו לבית קברות, וב-1974 ניסה לחטוף ילדה קטנה. שתי התקריות האלה לא הסתיימו בפגיעה חמורה, אך בשנה שלאחר מכן הוא נעשה נועז יותר.

במרץ 1975 הוא התחפש לשוטר כדי לחטוף ולתקוף מינית ילד בן שמונה. עד שהמשטרה הגיעה למקום בעקבות דיווח של עד ראייה, הילד היה מכוסה בדם ונאבק על חייו. הוא שרד את התקיפה, ובר-ג'ונה נידון למאסר על תנאי לאחר שהודה באשמה. אלא שהעונש לא עצר אותו.

ב-1977, כשהיה בן 20, הוא חטף שני נערים במסצ'וסטס לאחר שהתחזה לסוכן FBI. הוא אזק אותם והסיע אותם למקום מבודד. שם קפץ שוב ושוב על חזהו של אחד מהם. בר-ג'ונה שקל אז יותר מ-136 קילוגרמים. הוא הותיר את הילד במקום כשהוא סבור שהוא מת, ונסע משם כשנער נוסף נמצא בתא המטען של מכוניתו. לאחר שבר-ג'ונה עזב, הילד שהותקף חזר להכרה והצליח להזעיק עזרה. כך ניצל גם הנער שהיה בתא המטען. בר-ג'ונה הורשע בניסיון רצח ונידון ל-18 שנות מאסר. בהמשך הועבר לבית החולים ברידג'ווטר, מוסד המיועד לאנשים שהוגדרו בלתי שפויים מבחינה פלילית.

גם במהלך שהייתו במוסד המשיך בר-ג'ונה לעורר חשדות. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס" מ-2001, עובד סוציאלי ציין כבר ב-1980 כי בר-ג'ונה "מביע סקרנות בנוגע לטעם של בשר אדם". לפי הדיווחים, הוא אף הודה כי פנטז על קניבליזם. למרות זאת, ב-1991 קיבל שופט במסצ'וסטס את עמדתם של שני פסיכולוגים, שקבעו כי בר-ג'ונה אינו מהווה עוד סכנה לציבור. הוא שוחרר מברידג'ווטר ביולי של אותה שנה.

חודש בלבד לאחר שחרורו, בר-ג'ונה הבחין בילד בן שבע שישב לבדו במכונית מחוץ לסניף דואר. הוא נכנס לרכב והתיישב על הילד, אך עוברי אורח התערבו לפני שהותקף באופן חמור. הוא נעצר שוב והודה בעבירת תקיפה בתנאי שיעבור להתגורר עם אמו, שהתגוררה אז בעיר גרייט פולס שבמונטנה. אולם, גם המעבר למונטנה לא עצר אותו.

ב-1994 נעצר פעם נוספת בחשד שפגע מינית בילד צעיר, אך האישומים בוטלו לאחר שאמו של הילד סירבה לאפשר לו להעיד. ב-1999 הבחינו בבר-ג'ונה בשלוש הזדמנויות שונות מחוץ לבית ספר יסודי מקומי. הוא נראה כמי שמתחזה לשוטר: לבש מעיל כחול ונשא תרסיס פלפל, אקדח מזויף ותג מזויף. החוקרים השיגו צו חיפוש לביתו ומצאו בו תגי צעצוע נוספים, שוקר חשמלי וכובע שעליו נכתב "ביטחון". אך אלה לא היו הממצאים היחידים.

לפי מסמכי בית המשפט, השוטרים מצאו גם תמונות של ילדים ורשימה בכתב יד שכונתה "רשימת קורבנות". הרשימה כללה שמות של ילדים שאותם תקף בעבר במסצ'וסטס ובקונטיקט, אך שם אחד בלט במיוחד: זכרי רמזי. הילד בן העשר נעלם ב-6 בפברואר 1996 בדרכו לבית הספר. במשך יותר משלוש שנים לא הייתה שום התקדמות בפרשה. לצד שמו ברשימה כתב בר-ג'ונה את המילה "מת".

בר-ג'ונה נעצר במהרה בחשד לחטיפה, לתקיפה מינית ולרצח. החקירה העלתה ממצאים נוספים שהגבירו את החשד כי תקופתו במונטנה הייתה אפלה הרבה יותר מכפי שנדמה. בביתו מצאו השוטרים פתקים מוצפנים ובהם מתכונים למנות בעלות שמות מצמררים, בהם "פאי רועים מילד קטן", "ילד מטוגן" וגם "ברביקיו מבחור צעיר". הם מצאו גם מטחנת בשר סתומה בשיער אדם, כפפות מוכתמות בדם ושברי עצמות. על פי הדיווחים, שרידי העצמות לא תאמו את שרידיו של רמזי – אך הממצאים חיזקו אצל החוקרים את החשד שבר-ג'ונה היה מעורב בהיעלמותו.

גם עדויות של שכנים עוררו שאלות. לפי דיווח ב"וושינגטון פוסט" מ-2001, בתקופה שבה נעלם רמזי בר-ג'ונה הכין כמה תבשילים מוזרים עבור שכניו, ובהם צ'ילי ורוטב ספגטי. אחת השכנות סיפרה ש"הבשר עם טעם מוזר", ובר-ג'ונה אמר לה שהוא ביתר אותו בעצמו. היא הניחה שמדובר בבשר צבי, אך עלתה האפשרות שמקורו היה בילד הנעדר.

משפטו של בר-ג'ונה החל ב-2002. הוא הורשע בחטיפה ובתקיפה מינית, אך לא הורשע ברצח רמזי. אחת הסיבות לכך הייתה עדותה של אמו של הילד, שאמרה כי היא מאמינה שבנה עדיין בחיים. בר-ג'ונה נידון ל-130 שנות מאסר, וב-2008 מת בכלא בעקבות התקף לב. גם לאחר מותו נותרו שאלות פתוחות לגבי פשעיו. לאורך השנים נקשר שמו להיעלמותם של לפחות ארבעה קורבנות נוספים במסצ'וסטס, בקונטיקט ובוויומינג. באחד המקרים, כשחוקרים בדקו את הבית שלו, הם מצאו על הקיר את המילה "טיטה". ייתכן שהכוונה הייתה לג'יימס טיטה, נער בן 15 שנאנס ונרצח במסצ'וסטס ב-1973.

בר-ג'ונה לא הורשע ברצח רמזי, וגם הטענות שלפיהן אכל את בשרו מעולם לא הוכחו. עם זאת, העדויות, הרשימות והממצאים שהתגלו בביתו הותירו את משפחות הקורבנות עם שאלות שלא קיבלו מענה. אם החשדות לקניבליזם היו נכונים, מדובר במקרה מזעזע במיוחד, שמזכיר את פרשותיהם של רוצחים סדרתיים כמו ג'פרי דאהמר.