הסכימה להיות פונדקאית – וטוענת שהתינוק נמכר מאחורי גבה

כמה דקות בלבד אחרי ניתוח קיסרי חירום, כשכריסטיאן קלוץ עדיין מתאוששת מההרדמה, היא הבחינה באנשי הצוות הרפואי מתווכחים עם הגבר שהוצג בפניה כאביו של התינוק. לדבריה, הוא ביקש לרשום בתעודת הלידה שם משפחה שלא היה שלו ולא של אשתו. באותו רגע היא הייתה מבולבלת מכדי להבין מה מתרחש, אך חודשים אחר כך התמונה החלה להתבהר.

קלוץ, תושבת פנסילבניה ואם לשלושה ילדים, החליטה להיות אם פונדקאית אחרי שראתה איך חברה קרובה התקשתה להיכנס להיריון. לדבריה, היא האמינה שהיא מסייעת לזוג שהיגר מסין לארצות הברית, לאחר שלא הצליח להביא לעולם ילד נוסף. הסיפור שהוצג לה היה מרגש, והיא חתמה על חוזה עם סוכנות פונדקאות מוכרת, שבמסגרתו הייתה אמורה לקבל כ-40 אלף דולר. אלא שכבר בתחילת התהליך החלו להופיע סימני אזהרה.

לפגישות ביניהם הגיע תמיד רק הבעל, עם עוזר, ובהמשך נאמר לה כי יש "אם פונדקאית" נוספת שנושאת עוד עובר עבור אותו זוג, כביכול כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה. גם ההיריון עצמו היה קשה בהרבה מכל ההריונות הקודמים שלה.

מה שהתחיל בבחילות חריפות התפתח לדימומים, רעלת היריון וסיבוכים רפואיים משמעותיים. לדבריה, היא נזקקה לעירויי דם ונדרשה לחתום מראש על אישור שיאפשר לרופאים לבצע עירוי גם אם תאבד את הכרתה. בני הזוג הבטיחו שוב ושוב להגיע לבדיקות הרפואיות, אך לדבריה מעולם לא הופיעו.

בשבוע ה-37 להיריון היא עברה צירים שנמשכו כ-24 שעות, ואחריהם נותחה בניתוח קיסרי חירום. כשהתעוררה, שמעה מהאחות כי הגבר שהוצג כאב התינוק מבקש לרשום עבורו שם משפחה שאינו תואם לזהותו. בשל מצבה הרפואי, היא לא הצליחה להבין את משמעות הדברים. רק שמונה חודשים לאחר מכן, לדבריה, גילתה באמצעות הודעת מייל שהתינוק הועבר לבריטניה אל "אביו האמיתי" – גבר רווק.

לטענתה, בני הזוג שהוצגו בפניה כהורים המיועדים כלל לא התכוונו לגדל את הילד, אלא בעצם עבדו בשביל תורם הזרע – שלפי הדיווח שילם כ-100 אלף דולר במסגרת העסקה. אחרי הלידה התמודדה קלוץ עם דיכאון לאחר לידה. "התגעגעתי לתינוק שנשאתי במשך תשעה חודשים", אמרה. "פונדקאות הפכה לשוק שבו אפשר לבחור עוברים, לעצב את התינוק ואפילו להחליט בהמשך אם להפסיק את ההיריון. זה לא אנושי – לא כלפי התינוק ולא כלפי הנשים שנושאות אותו".

המקרה שלה מגיע על רקע עלייה במספר אזרחי בריטניה, ובהם גברים רווקים, שפונים להסכמי פונדקאות מסחריים מחוץ למדינה. לפי נתונים שפורסמו בבריטניה, בין השנים 2019 ל-2025 הוגשו 130 בקשות של גברים רווקים להכרה כהורים לילדים שנולדו בפונדקאות מעבר לים, לעומת 23 בקשות בלבד במסגרת הליכים שהתבצעו בתוך בריטניה.

בבריטניה פונדקאות מסחרית אסורה, אך אפשר לקבל צו הורות גם כאשר ההליך בוצע במדינה אחרת שבה הדבר חוקי. לטענת פעילים בתחום, הפער בין החוקים במדינות שונות יוצר פרצות שמאפשרות ניצול של נשים, זיוף מסמכים ולעיתים אף חשדות לסחר בבני אדם. החשש הזה התחזק לאחר שבפיליפינים חילצה המשטרה לאחרונה 15 נשים ממתקן שעל פי החשד שימש כסוכנות פונדקאות בלתי חוקית. לפי החשד, נשים במצוקה כלכלית גויסו לשאת הריונות בתמורה לכסף, נדרשו לוותר על התינוקות לאחר הלידה, ובחלק מהמקרים אף זויפו פרטי הילדים בתעודות הלידה. הרשויות איתרו גם מתקן נוסף שבו שהו כמה נשים הרות.

קלוץ משוכנעת שהמקרה שלה אינו חריג, אלא תוצאה של שוק בינלאומי שמגלגל מיליארדי דולרים ופועל לעיתים ללא פיקוח מספק. מבחינתה, מאחורי ההבטחה לעזור למשפחות להגשים חלום, עלולות להסתתר עסקאות שמטשטשות את הגבול בין פונדקאות לבין סחר בילדים.