תורם זרע הולנדי הודה: "יש לי לפחות 199 ילדים"

תורם זרע הולנדי שנחשד במשך שנים בכך שהוא מסתיר את היקף התרומות שלו הודה כי הוא אביהם הביולוגי של לפחות 199 ילדים. האיש, שמזוהה בתקשורת רק בשם סיימון, בן 43 ומתגורר באזור חרונינגן שבצפון הולנד.

עד לפני כמה ימים היה ידוע על 121 ילדים שנולדו מתרומותיו. אלא שבמוצאי שבת שלח סיימון מכתב לקבוצת צ'אט שבה יותר מ-35 הורים וחשף מספר גבוה בהרבה: לדבריו, 172 מילדיו נולדו בהולנד, 15 בגרמניה, 11 בבלגיה ואחד במדינה אירופית נוספת. אישה נוספת עדיין בהיריון מזרעו, כך שהמספר עשוי להגיע לפחות ל-200.

במכתב הודה סיימון כי לא היה כן עם ההורים בנוגע להיקף פעילותו. הוא כתב כי כתוצאה מכך הם קיבלו "תמונה חלקית או מעוותת". לטענתו, הוא האמין שהוא עושה מעשה טוב ומסייע לאנשים להפוך להורים – אך כיום הוא מבין שאכזב אותם באופן חמור.

על פי הדיווחים, סיימון פעל בכמה בנקי זרע, אך חלק גדול מהתרומות שלו נעשה מחוץ למערכת הרפואית. הוא יצר קשר ישירות עם נשים והורים מיועדים באינטרנט והשתמש, לפי חברת החדשות Nieuwsuur, בכמה שמות ובהם ג'סי, יוהאן, דאן, סם ומארטן.

כמה מהאימהות טוענות כי הוא מסר להן שוב ושוב מספרים שונים לגבי כמות הילדים שכבר נולדו לו. אחרות סיפרו כי שלח להן הודעות בעלות אופי מיני, ולפי Nieuwsuur נשים אף סיפרו שבשלב מסוים הציע תרומות ב"שיטה הטבעית" – כלומר באמצעות קיום יחסי מין.

באבס, אחת האמהות, פגשה אותו כבר ב-2012 דרך אתר אינטרנט לאחר שהחליטה להביא ילד לעולם כאם יחידנית. לדבריה, הוא נראה בתחילה כאדם אמין, אך עם השנים היא גילתה עוד ועוד נשים שקיבלו ממנו תרומות והחלה להבין שהמספרים שמסר לה אינם נכונים.

החשיפה נעשית חמורה במיוחד לנוכח התנהלות הרשויות בהולנד. משרד הבריאות ידע כבר באוגוסט 2017 שסיימון הוא תורם זרע המוני, אך לא העביר את המידע לגורמים הרלוונטיים ולא הצליח לעצור את פעילותו. שנתיים לאחר מכן קרה דבר חריג אפילו יותר: סיימון צורף לוועדת ליווי שעסקה בהערכת החוק ההולנדי המסדיר את נתוני תורמי הזרע והביציות.

במסמך שכתב במסגרת הוועדה הוא אף הציע לאמץ גישה גמישה יותר למגבלה על מספר הילדים מתורם אחד – ובמקביל הזהיר מפני תורמי זרע פרטיים שעלולים לשקר לגבי מספר ילדיהם.

שרת הבריאות ההולנדית סופי הרמנס אמרה בעקבות החשיפה: "הוא כמובן מעולם לא היה צריך לשבת בוועדה הזאת. מצער אותי הדבר התאפשר". המשרד טוען כי לא הוא שבחר את חברי הוועדה וכי סיימון הומלץ על ידי גורמים אחרים.

במסגרת מרפאות הפוריות בהולנד ניתן כיום להשתמש בזרעו של תורם אחד עבור עד 12 נשים. לפני כניסת החוק החדש לתוקף הייתה קיימת הנחיה של עד 25 ילדים לתורם, אך הסדרים פרטיים שנעשים מחוץ למרפאות קשים הרבה יותר לפיקוח.

החשש המרכזי בתרומות המוניות הוא יצירת קבוצות גדולות מאוד של אחים למחצה, שחלקם עלולים לחיות באותו אזור ולא לדעת שהם קרובי משפחה. הדבר מעלה בין היתר את הסיכון לכך ששני אחים למחצה ייכנסו בעתיד למערכת יחסים מבלי לדעת על הקשר הביולוגי ביניהם.

סיימון טוען כעת כי הפסיק לחלוטין לתרום זרע וכי הוא מתכוון לקבל ליווי מקצועי כדי להתמודד עם ההשלכות "באופן אחראי ונכון, לטובת הילדים". אלא שלא כל האימהות מאמינות לו, וחלקן שוקלות לפנות לבית המשפט כדי לחייב אותו להפסיק – בדומה להליך שנוהל בעבר נגד התורם ההולנדי יונתן מאייר.