בית הספר העירוני מונטסורי (CMS) בעיר לאקנאו שבהודו הוכר על ידי ספר השיאים של גינס כגדול בעולם עוד בשנת 1999, אז למדו בו פחות ממחצית התלמידים שרשומים בו כיום. למעשה, הם לא מסוגלים לקיים היום אסיפות בית ספר כלליות מפני שאין אף מגרש או אולם שיכול להכיל את כל התלמידים.
במוסד הנחשב לומדים כ-47,000 תלמידים ומועסק בו צבא של 3,800 עובדים הכולל מורים, אנשי תמיכה לוגיסטית, מזכירות, מנקים, נהגי ריקשות ואפילו חשמלאים, נגרים וגננים. הוא מכיל יותר מאלף כיתות לימוד ו-3,700 מחשבים.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
בית הספר הוקם על ידי ד"ר ג'גדיש גנדי, בן ה-75, ואישתו בהרטי בשנת 1959. היו להם אז רק חמישה תלמידים וכיום הוא משתרע על פני 20 קמפוסים ברחבי העיר. למרות שהוא הכפיל את גדולו רק ב-14 השנים האחרונות, הוא עדיין גדל.
"זה התפשט מפה לאוזן ושנה אחרי שנה יותר תלמידים הגיעו", אמר גנדי. שיטת מונטסורי היא גישה חינוכית המבוססת על סביבת למידה חופשית ושיטות לימוד עצמאיות. השיטה נועדה לאפשר לתלמידים צעירים לבטא את עצמם בצורה טבעית והתלמידים מגיבים בצורה מאוד חיובית. "אני לא רוצה לעזוב אף פעם", אומרת קניקה גופטה אחת התלמידות.
גם הפסקת הצהריים היומית, שאורכת רק 15 דקות, אינה פשוטה מבחינה לוגיסטית. עשרות אלפי תלמידים נוהרים לקנטינה וצורכים כמויות אדירות של אורז וירקות מדי יום. "מעולם לא חשבתי שנהיה גדולים כל כך", אמר גנדי. "זה היה כבוד גדול כשספר השיאים של גינס הכיר בנו, ואז היו לנו רק 22,612 תלמידים".