mako
פרסומת

עקבים, רובים וקדאפי: הסיפור האפל של שומרות הראש של הרודן הלובי

במשך שנים ליוותה את מועמר קדאפי יחידת אבטחה יוצאת דופן של נשים חמושות, שכונתה "האמזונות". הן לבשו בגדים מוקפדים, התאפרו, נעלו נעלי עקב ונשאו נשק, ונעשו לחלק מהתדמית שיצר הרודן סביבו. רק אחרי נפילת משטרו ב-2011 החלו כמה מהנשים לספר על מציאות אחרת לגמרי – שכללה לדבריהן אלימות מינית ואלימות שהן עצמן נדרשו לבצע

גיא רייט
פורסם:
שומרות הראש של קדאפי
צילום: AFP, Getty Images
הקישור הועתק

שיער ארוך, שפתון, תכשיטים, נעלי עקב ורובים אוטומטיים: במשך שנים הייתה קבוצת הנשים שהקיפה את מועמר קדאפי אחד המראות המזוהים ביותר עם הרודן הלובי. הן ליוו אותו ברחבי מדינתו ובנסיעותיו בעולם, נראו לצדו באירועים רשמיים והוצגו כיחידת אבטחה נשית מובחרת. אלא שאחרי נפילת משטרו ב-2011, החלו להיחשף עדויות שהציגו תמונה אפלה בהרבה. "אלה היו שלוש המשימות שלנו", סיפרה ניסרין עבדול האדי, ששירתה בעבר ביחידת הנשים של חטיבה 77. "היינו צריכות לתמוך בצבא הגברי, לבצע משימות טקסיות, כמו שמירה, ולהילחם אם צריך".

הסיפור של היחידה התחיל ככל הנראה בשנות ה-80, אם כי מקורותיה המדויקים אינם ברורים. קדאפי עצמו עלה לשלטון הרבה קודם לכן. ב-1969 הוא הנהיג הפיכה שהפילה את השלטון בלוב, וכעשור לאחר מכן הכריז על עצמו "מנהיג האחווה ומדריך המהפכה". בערך באותה תקופה החל להקיף את עצמו במערך אבטחה צמוד, שכלל גם נשים.

בשנות ה-80 קדאפי כבר נתפס בזירה הבין-לאומית יותר ויותר כמנהיג בלתי צפוי ומסוכן. ארצות הברית הגדירה את לוב מדינה התומכת בטרור, וככל שהביקורת נגדו בעולם גברה, כך הוא הסתמך יותר על מאבטחיו הפרטיים.

בלוב נודעו הנשים בשם "חרס אל-חאס", כלומר "השומרים הפרטיים". מחוץ למדינה דבק בהן הכינוי "האמזונות", על שם הלוחמות המיתולוגיות. אי אפשר לדעת כמה נשים שירתו ביחידה לאורך השנים. אישה שהייתה בעבר נאמנה למשטר קדאפי אמרה לגרדיאן ב-2011 כי במשך עשר שנים היו כ-400 נשים בתפקיד. לדבריה, הן לא היו כפופות לאותם כללים כמו אחרים: "הן היו בנות העילית".

לפי הדיווחים, קדאפי בחר בעצמו נשים גבוהות ומושכות ליחידה. נטען גם שהן היו בתולות שנדרשו להישבע להתנזר. בניגוד לנשים בלוב שכיסו את שיערן בפומבי, שומרות הראש הסתובבו בשיער גלוי. הן התאפרו, ענדו תכשיטים ואף שמרו על קדאפי בנעלי עקב. המראה שלהן משך תשומת לב בכל מקום שאליו הגיע. אך הן לא נועדו רק ליצירת תדמית.

פרסומת

לפי דיווחים מ-2011, הנשים עברו אימונים קשים כדי שיוכלו להגן על קדאפי. הן עברו אימוני נשק ואומנויות לחימה. בחלק מהדיווחים אף נטען שחלקן הוכשרו להטיס מטוסי קרב. נשים ששירתו במערך הביטחון הנשי של המשטר התגוררו בין היתר במתקני חטיבה 77, בעוד שומרותיו האישיות של קדאפי שוכנו בתוך מתחם באב אל-עזיזיה. הן נדרשו להיות קשובות לכל מה שהתרחש סביבן ולדווח לקדאפי ולבני משפחתו על כל דבר שנראה או נשמע להן חשוד.

"אמרו לנו לדווח למשפחה על כל דבר שאנחנו רואות או שומעות, ולא לדבר על זה עם אף אחד", סיפרה עבדול האדי לגרדיאן. "אולי הוא בטח בנו יותר, ואולי הוא פשוט אהב בחורות". מבחוץ, החיים ביחידה יכלו להיראות זוהרים. הנשים היו לבושות היטב, ליוו את קדאפי ברחבי העולם ונעשו לחלק בלתי נפרד מהתדמית הציבורית שלו. קדאפי הודח אחרי 42 שנים בשלטון, ונהרג בעיר סירת. עם קריסת המשטר, החלו להישמע גם קולותיהן של הנשים ששירתו לצדו.

על פי העדויות, חלק מהנשים הצטרפו ליחידה מרצונן. עאישה עבד א-סלאם עלי, שהתראיינה ב-2011, הצטרפה לצבא קדאפי ב-1984 והתקדמה עד לדרגת סגן אלוף – מהדרגות הבכירות שאליהן הגיעה אישה בצבא לוב. במשך שנים היא הייתה אחראית לשומרות הראש של קדאפי. לטענתה, הבחירה של קדאפי בנשים שיגנו עליו נועדה "להראות שלנשים בלוב יש זכויות שוות לאלה של הגברים". אצל אחרות, לפי עדויותיהן, הסיפור היה שונה לחלוטין.

פרסומת

אישה אחרת סיפרה לגרדיאן שמשפחתה שלחה אותה להצטרף לצבא קדאפי. אישה נוספת סיפרה ל-CNN ב-2011 כי מכר של המשפחה לקח אותה מאמה בכוח. לדבריה, אף שחלק מהנשים היו תומכות נלהבות של קדאפי, היא עצמה הוחזקה למעשה בניגוד לרצונה. כשאחיה הגיע בניסיון להחזיר אותה הביתה, הוא סולק מהמקום. אותה אישה טענה גם ששומרות ביחידה אולצו להוציא להורג מורדים – וסיפרה שכל חברותיה ליחידה נאנסו בידי מפקדים גברים.

אחת משומרות הראש לשעבר סיפרה לגרדיאן לאחר נפילת המשטר כי הן ידעו מה עומד לקרות כאשר הגברים הגיעו לקחת אותן במסדרון. העדויות האלה חשפו מציאות שונה מאוד מהתדמית הזוהרת שנבנתה סביב היחידה במשך שנים.

אחרי נפילת המשטר היו גם נשים שהכחישו ששירתו ביחידת "האמזונות". לפי מגזין חדשות הגרמני "דר שפיגל", אחת מהן טענה שהייתה רק קלדנית. אחרת סיפרה שקיבלה תשלום כדי לעמוד מול המתחם של קדאפי כשהיא מחזיקה רובה קלצ'ניקוב.

פרסומת

יותר מעשור לאחר הדחת קדאפי, התמונה המלאה עדיין אינה ברורה. כמה מהן בחרו לדבר אחרי נפילת המשטר. אחרות החליטו לשתוק. עד היום נשארת השאלה שאין עליה תשובה מלאה: איך באמת נראו חייהן של הנשים האלה ברגעים שבהם המצלמות לא תיעדו אותן עומדות לצדו של קדאפי?