לפני כארבע שנים ברחוב מקס נורדאו בבית שאן, חצתה את הכביש ד', אישה בת 44, יחד עם אחותה כדי לבקר את אחותם המתגוררת ברחוב.
"בעודי חוצה את הכביש, הבחנתי בעדר כבשים שהסתובבו ללא השגחה. לפתע אחד הכבשים, שהיו לו קרניים,, הסתער עליי במהירות ונגח בי", שחזרה ד', "נפלתי על הכביש ונחבלתי. הכבש נגח בי עוד. בשלב מסוים, קמתי וברחתי לבית של אחד השכנים במקום".
אחותה של ד',יצאה לחפש אחר בעל עדר הכבשים. כשמצאה אותו, הוא הסיע את אחותה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי ולדבריהן הפציר בהן שלא להתלונן או להגיש נגדו תביעה אזרחית.
מעוצמת התקיפה של הכבש, ל-ד' נגרמו חבלות בכמה מקומות בגופה ובמשך כמה חודשים נזקקה לטיפול רפואי, כולל פיזיותרפיה, כדי להתאושש מהאירוע. בכתב התביעה שהגישה ד' לבית משפט השלום בעפולה נגד עיריית בית שאן ובעל העדר, נטען כי הם התרשלו כאשר אפשרו לעדר כבשים להסתובב ביישוב ללא השגחה.
"העירייה התרשלה שלא דאגה לפקח על הכבשים של תושב העיר שקיבל אישור להחזיק בהם ולא בדקה את כמות הכבשים שיש ברשותו, ואפשרה לכבשים להסתובב ברחבי היישוב כשהם מסכנים את התושבים", טענה ד'.
לטענתה, בעל העדר הוא בכלל שוטר סיור שמצוי בניגוד עניינים וכאשר היא פנתה לעירייה בתלונה, זו לא טופלה. "לא ייתכן שבעל עדר יוציא את הכבשים שלו למרעה ויאפשר להם לשוטט חופשי בשכונה בעיר. היה עליו לצפות תרחיש של תקיפה מסוג זה", הוסיפה ד'.
בעל העדר טען כי מדובר בכבשה שאינה שלו אשר תקפה את ד' וביקש לדחות את תביעתה. מנגד, העירייה טענה כי בעל העדר קיבל אישורים ממנה להחזיק בכבשים וכי הווטרינר העירוני בודק את מקומו פעם בשנה וכי מדובר באזור סגור בברזל שבתוכו מוחזקים כשישה כבשים ועזים.
עוד נטען, כי ניתן להגביל את האזורים בהם משוטטים הכבשים לטווח של עד 50 מטר מאזורי מגורים. לטענת העירייה, יש לדחות את התביעה בנימוק שעדותן של ד' ואחותה לא אמינות והן רצופות בסתירות.
במהלך המשפט העידה ד', כי בעל העדר הציע לה פיצוי של 2,000 שקלים ובתנאי שלא תתלונן או תגיש תביעה נגדו. בעל הכבשים המשיך לטעון להגנתו שהכבש שפגע ב-ד' לא שייך לו וכי בסביבה יש רועה נוסף.
השופטת, מאג'דה ג'ובראן מורקוס, החליטה לקבל את התביעה תוך שהיא ציינה בפסק הדין כי עדויותיהן של התובעת ואחותה אמינות, עקביות, ללא סתירות ונתמכות במסמכים רפואיים ובעובדה שבעל העדר הנתבע הסיע אותה לקבל טיפול רפואי בבית החולים. לדברי השופטת, עצם העובדה שבעל העדר הטריד את התובעת במטרה למנוע ממנה להתלונן מחזקת את המסקנה שהכבש שתקף אותה שייך לעדר שלו.
"על יסוד כל האמור אני קובעת כי הנתבע (בעל העדר) התרשל בכך ששחרר את עדר הכבשים שלו למרעה בקרבת בתי מגורים ללא השגחה ומבלי לנקוט באמצעי זהירות למניעת פגיעה בעוברים והשבים. הנתבע היה צריך לצפות ששחרור עדר כבשים שלו למרעה ללא השגחה ובניגוד להוראות ההיתר טומן בחובו סיכונים מהסוג שהתממש במקרה דנן", פסקה השופטת.
השופטת קבעה, כי בעל העדר (אחריות של 80 אחוז לאירוע) והעירייה (20 אחוז) יפצו את ד' בסכום של 31 אלף שקלים וישלמו לה גם הוצאות משפט בסך 6,500 שקלים.