mako
פרסומת

רצחה את שכנתה בת ה-9 כדי לראות איך זה מרגיש: סיפורה המחריד של אליסה בוסטמנטה

אליסה בוסטמנטה חיה חיים כפולים. מבחוץ היא נראתה כמו תלמידה מצטיינת ופעילה בכנסייה המקומית. אך מתברר שלנערה בת ה-15 היה גם צד אפל במיוחד, שצף ועלה ברשתות החברתיות. עד שיום אחד, הוא פרץ החוצה – והביא לרצח האכזרי והמפתיע של אליזבת אולטן

גיא רייט
פורסם: | עודכן:
אליסה בוסטמנטה
צילום: מתוך הרשתות החברתיות לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים
הקישור הועתק

על פניו, אליסה בּוּסטַמַנְטֶה בת ה-15 נראתה כמו כל נערה מתבגרת רגילה. "היא תמיד הייתה כל כך נחמדה וכולם אהבו אותה", סיפרו עליה חברים. "היא הייתה פשוט מדהימה". אבל בתוך ראשה – כך חשפה הדמות שטיפחה ברשת – הסתתר צד אפל הרבה יותר. אמנם חבריה ומשפחתה לא יכלו לצפות את זה בשום אופן, אבל האלטר-אגו האינטרנטי של אליסה רמז כבר אז על המעשה המחריד שהיא עתידה לבצע: הרצח של אליזבת אולטן.

אליסה גדלה אצל סבה וסבתה בין השנים 2002-2009. אמה מישל סבלה מהתמכרות לסמים ולאלכוהול, שבסופו של דבר הובילה למאסרה. אביה, סזאר, הגיע לכלא גם הוא לאחר שהורשע בתקיפה. בעקבות מאסר הוריה, אליסה ואחיה הקטנים עזבו את קליפורניה, ועברו לגור אצל סבם וסבתם בחווה בעיירה סנט מרטינס שבמיזורי.

על אף הרקע המשפחתי הקשה שלה, אליסה הפכה לתלמידת תיכון מצטיינת. כלפי חוץ, היא נראתה כמו נערה רגילה לחלוטין, וסביה סיפקו לה את הבית היציב שלא זכתה לקבל מהוריה. חבריה סיפרו שהיא נהגה לכתוב שירים ולהתלוצץ, והשתתפה בקביעות בפעילויות הנוער של הכנסייה המורמונית המקומית. אבל אז, בשנת 2007, אליסה ניסתה לשים קץ לחייה.

הנערה אושפזה למשך עשרה ימים במוסד פסיכיאטרי מקומי. היא החלה ליטול תרופות נגד דיכאון, אך בכל זאת חתכה את עצמה במספר הזדמנויות. חבריה סיפרו שהיא נהגה להראות להם את הצלקות שעל פרקי ידיה. "זה היה ברור שהיא לוקחת תרופות נגד דיכאון", סיפרה אחת מחברותיה. "היינו עולות ביחד לחדר שלה והיא הייתה אומרת: 'אוי, אני צריכה לקחת את התרופות שלי'". מנגד, ברשת אליסה הייתה אדם שונה לחלוטין.

פרסומת

בעמוד הטוויטר שלה סיפרה כמה היא שונאת סמכות, ובאחד הציוצים שלה כתבה: "החלטות רעות יוצרות סיפורים מעולים". בערוץ היוטיוב וחשבון המייספייס שלה ציינה שני תחביבים חריגים: "להרוג אנשים" ו-"לחתוך". באחד מהסרטונים שהעלתה, היא נראית מנסה לשכנע שניים מאחיה לגעת בגדר חשמלית. ב-21 באוקטובר 2009, אליסה הגשימה את הפנטזיה האפלה ביותר שלה.

"זאת לא הייתה אליסה שהכרתי": הרצח של אליזבת אולטן

אליזבת אולטן בת התשע התגוררה במרחק ארבעה בתים מביתה של משפחת בוסטמנטה. היא נהגה לבקר את אליסה ואת אחיה לעיתים קרובות. בערב שבו נרצחה, היא התחננה ללכת לשחק בביתה של אליסה – כך לפי אמה, פטרישיה פרייס. השעה הייתה חמש בערב כשהילדה נראתה לאחרונה. כשעה לאחר מכן, כשהילדה לא חזרה, אמה הרגישה שמשהו לא כשורה.

כיממה אחרי היעלמותה של הילדה, חוקרי FBI הגיעו לחקור את אליסה והחרימו את יומנה. מאחורי ביתה, הם מצאו את קברה הרדוד של הילדה. אליסה נעצרה בעקבות הממצא המטריד והוגש נגדה כתב אישום בגין רצח מדרגה ראשונה. כולם היו המומים. "לפני כל זה היא הייתה ילדה בת 15 רגילה", סיפרה אחת מחברותיה. "זאת לא הייתה אליסה שאני הכרתי".

פרסומת

הרישומים ביומנה של אליסה חשפו את צידה האפל. היא אמנם ניסתה למרוח את הדיו הכחול ולהסתיר את הדברים שכתבה, אך החוקרים הצליחו לשחזר את הכיתוב המקורי, שבו תיארה את האופוריה שחשה אחרי שהרגה את אליזבת.

"הרגע פאקינג הרגתי מישהי. חנקתי אותה, שיספתי את הגרון שלה, דקרתי אותה ועכשיו היא מתה. אני לא יודעת איך אני אמורה להרגיש כרגע. זה היה מדהים", כתבה. "ברגע שמתגברים על ההרגשה של 'אלוהים, אני לא יכולה לעשות את זה', זה די כיף. האמת שאני קצת מתוחה ורועדת. טוב, עכשיו אני צריכה ללכת לכנסייה חחח".

סנגוריה של אליסה טענו כי יש להתחשב בילדותה הקשה ולהקל את גזר דינה, אך השופט קבע שהיא תישפט כבגירה. כמה שבועות לפני פתיחת משפטה בשנת 2012, כשנתיים לאחר הרצח, אליסה קיבלה הסדר טיעון שבמסגרתו הורשעה בעבירת מופחתת של רצח מדרגה שנייה – זאת כדי שלא תצטרך לעמוד בפני עונש מוות.

פרסומת

אליסה הודתה ברצח של אליזבת במסגרת הסדר הטיעון. בדיוק כמו ביומנה, היא תיארה כיצד חנקה את בת ה-9, שיספה את גרונה ודקרה אותה בחזה. לאחר מכן היא קברה את גופתה בבור שחפרה במו ידיה מאחורי ביתה. כחלק מההסדר, היא תוכל להשתחרר על תנאי בתום תקופת מאסר של שלושים שנה. אליסה מעולם לא הביעה חרטה על מעשיה.

פטרישיה פרייס פנתה אל אליסה לפי גזר הדין וכינתה אותה "מפלצת מרושעת". אמה של הקורבן אמרה שהיא שונאת כל דבר בנאשמת, ובשלב מסוים השופט נאלץ לבקש ממנה לעצור. לדבריה, גזר הדין המקורי היה מקל מדי.

באוקטובר 2015 הגישה פרייס תביעה אזרחית נגד אליסה על מוות ברשלנות. שנתיים לאחר מכן הושגה פשרה בין הצדדים, לפיה אליסה תשלם לה חמישה מיליון דולר – בתוספת ריבית של 9% לשנה, עד שהחוב יוסדר. בתביעה המקורית נכלל גם בית החולים הפסיכיאטרי שבו אליסה אושפזה וגם שניים מעובדיו. לפי פרייס, אליסה רצחה את בתה כשהייתה עדיין תחת השגחת המוסד. לטענתה, במוסד היו צריכים לזהות את נטיותיה האלימות ולנקוט בצעדים שימנעו את המעשה, אך התביעה נגד המוסד נדחתה.

ללא קשר לפסקי הדין, דבר אחד נותר ברור: ילדה קטנה שילמה בחייה על הדחפים האלימים והבלתי נשלטים של נערה מתוסבכת, מבלי שאף אחד שם לכך לב.