כמעט 20 שנה לאחר הפיגועים במגדלי התאומים שזיעזעו את העולם, אישה ששהתה באחד המגדלים מספרת היום מה התרחש בהם במהלך אותם רגעי אימה, ולדבריה במקום לחפש כיצד להימלט, העובדים סביבה המשיכו לסחור בניירות ערך.
ננה, המתגוררת בברונקס, ניו יורק, סיפרה בחשבון הטיקטוק שלה כי לפני שני עשורים היא עבדה בקומה 84 במרכז הסחר העולמי 2, במהלך מתקפת הטרור ההרסנית ב-11 בספטמבר 2001. ננה הייתה אז רק בת 21 ואמרה כי 61 מעמיתיה נהרגו בפיגוע.
למרבה הפתעת הגולשים, היא טענה כי כמה אנשים המשיכו לעבוד לאחר שהמגדל הדרומי נפגע ממטוס, ואפילו לאחר שהמגדל הצפוני התמוטט. "איבדנו 61 עמיתים לעבודה", סיפרה ננה. "רובם ניסו לעזור לכולם לצאת, אבל היו רבים שעדיין סחרו במניות, אני יודעת את זה כי אני הייתי מתווכת למכירת אגרות חוב".
@nenahysteria Reply to @peaceman545676 ##fyp ##911 ##worldtradecenter
♬ original sound - BX Nena
"הם עדיין סחרו ואתם יודעים, לפעמים כסף קודם... אתה לא חושב ישר. אז הם עמדו וסחרו והם איבדו את חייהם", היא הוסיפה. "אז איבדנו 61 אנשים. רוב גופותיהם לא נמצאו בין ההריסות, אבל ערכנו עבורם אזכרות. ואנחנו עושים אזכרות כל שנה, כל 11 בספטמבר. אני לא עובדת ביום הזה בשנה".
ננה הדגישה שאנשים רבים ששרדו את הפיגועים העריכו מחדש כיצד הם רואים כסף לאחר אותו יום. לדבריה, "רבים מאיתנו הבינו שהאנשים שנשארו מאחור וסחרו, זה היה כמו שאתם יודעים, כסף היה נהדר אז, אתה חושב שזה לא ישפיע עליך. זה בניין ממול, בצד השני. אתה חושב שזה לא ישפיע עליך, אתה רודף אחרי הכסף הזה, רודף אחרי התיק מניות הזה, ואז החיים שלך נגמרים".
"מאז אותו יום אני חיה את חיי כדי להרגיש שכסף הוא לא האושר", היא הוסיפה. "השכר טוב, אל תבינו אותי לא נכון, אבל בסופו של יום כסף זה לא מה שעושה אותך מאושר. זה מה שאתה מרגיש בפנים. אם אתה מרגיש בטוח, אתה מרגיש טוב. אני יכולה להרוויח 15 דולר לשעה ולחיות חיים מאושרים. אתם מבינים למה אני מתכוונת? זה שינה הרבה נקודות מבט של אנשים ורבים מהם לא חזרו לאותה עבודה והמשיכו הלאה בחייהם".
לאחר שברחה מהמגדל, ננה סיפרה שהייתה צריכה ללכת שמונה שעות כדי לומר למשפחתה שהיא בטוחה. לדבריה, "הייתי צריכה ללכת והייתי מכוסה באבק, מכוסה באבקה הלבנה הזו, והייתי צריכה ללכת שמונה שעות לברונקס. כשהגעתי לשם הטלפונים הסלולריים לא עבדו. הייתי צריכה להשתמש בטלפון הביתי שלי - כן, היה לנו אז טלפון ביתי - ולנסות להתקשר לכל מי שיכולתי להודיע לו שאני בסדר. כששמעו את קולי הם פשוט נשברו ובכו".