פריס הילטון הקוריאנית: הציגה את עצמה כיורשת סמסונג – ונתפסה עם מאות ק"ג מריחואנה

ב-14 ביוני 2010 חיכו סוכני המנהל האמריקני לאכיפת הסמים (DEA) על מסלול הנחיתה בנמל התעופה הבין-לאומי פורט קולומבוס באוהיו. הם קיבלו התרעה מעובדים בלוס אנג'לס על מטוס פרטי חשוד שאמור להגיע לשם באותו יום. הם אולי ציפו לראות על המסלול סוחר סמים בכיר. במקום זה, ירדה מהמטוס אישה צעירה עם ריסים מלאכותיים, נעלי עקב של שאנל ובגדי מעצבים. שמה היה ליזט לי. מאחוריה היו 13 מזוודות, שבתוכן מצאו הסוכנים יותר מ-225 קילו של מריחואנה. בנוסף נמצאו שלושה טלפונים סלולריים, 6,500 דולר במזומן ושקית קוקאין.

לפני שהמשטרה חשפה את מעורבותה בהברחת סמים, לי כבר בנתה לעצמה זהות אחרת: דוגמנית קוריאנית מפורסמת ויורשת של אימפריית סמסונג. במשך שנים היא סיפרה את אותו סיפור לחבריה בקליפורניה. היא טענה שהופיעה על שער מגזין ווג, שהייתה בקשרים רומנטיים עם כוכבים כמו צ'אנינג טייטום, לאונרדו דיקפריו וכריסטיאנו רונאלדו, ואפילו סיפרה שלמדה עם פריס הילטון בתיכון. בנוסף, היא טענה שסיימה את לימודיה בהרווארד ולאחר מכן קיבלה תפקיד בכיר בחברה המשפחתית. אך כמעט שום דבר מזה לא היה נכון.

עד היום פרטי ילדותה של לי מעורפלים. ממה שידוע, היא נולדה בקוריאה הדרומית וגדלה בקליפורניה. ובכל זאת, היה דבר אחד בסיפור שלה שהיה קשה להתווכח איתו: אורח החיים היוקרתי שלה. לי נהגה במרצדס סגולה, הסתובבה עם מאבטח, לבשה בגדי מעצבים והתגוררה בדירות יוקרה באזור הוליווד. היא אף אהבה להציג את עצמה כ"פריס הילטון הקוריאנית".

סגנון החיים הזה הוא גם מה שהפך את ההצעה הבאה של לי לדייוויד גארט, מכר של בן זוגה, למפתיעה במיוחד. גארט עסק באותה תקופה בסחר בסמים בלוס אנג'לס, ואז לי פנתה אליו והציעה להצטרף אליו. גארט הופתע. הוא לא הבין מדוע אישה שמציגה את עצמה כיורשת עשירה ומפורסמת רוצה לסחור בסמים. לדבריו, הוא חשב שאולי היא "אחת מאותן בחורות עשירות משועממות שמחפשות ריגושים". השניים החלו לבנות תוכנית.

הרעיון היה פשוט: גארט ישיג את המריחואנה, הסמים יוכנסו למזוודות, מטוס פרטי יטוס איתם מלוס אנג'לס לאוהיו, שם הם יימסרו למפיץ מקומי. בתמורה, השניים יקבלו את הכסף. וזה עבד. לפחות בהתחלה. במשך שמונה חודשים יצאה לי שוב ושוב לנסיעות האלה, גייסה חברים לעזור לה להעביר את המזוודות, והחבורה זכתה לכינוי Team LL.

לפי הרשויות, רק חלק מחבריה ידעו מה באמת נמצא בתוך המזוודות. כשהתחילו לעלות שאלות, לי החלה לאיים על חלק מהאנשים, ואף טענה שיש לה רוצח שכיר בחיוג מהיר ושהיא יכולה לעקוב אחריהם. ואז, ב-14 ביוני 2010, עובדי שדה התעופה בלוס אנג'לס התחילו לחשוד.

לי סיפרה כבר כמה פעמים את אותו סיפור לעובדי שדה התעופה: היא עוברת לאוהיו וצריכה להעביר לשם את חפציה. הפעם הם החליטו לבדוק את הכבודה שלה. המידע הועבר ל-DEA, והסוכנים חיכו למטוס.

כשלי ירדה וראתה אותם היא ניסתה להסביר שבמזוודות יש ציוד לחוות סוסים באזור. אלא שבתוך זמן קצר הרשויות כבר ידעו בדיוק מה יש בהן. לי נעצרה, ולפי הדיווחים, בזמן המעצר היא פרצה בבכי ושאלה: "אבל מה אני אלבש בכלא?". אלא שהסמים היו רק תחילת הפרשה.

בחיפוש בדירתה נמצאה הודעה לעיתונות של סמסונג, שנראתה כאילו היא עוסקת באירוע שבו השתתפה "היורשת ליזט לי". ההודעה התבררה בהמשך כמזויפת. דוברות החברה אף הבהירה כי לי אינה יורשת של סמסונג אלקטרוניקס. עם זאת, על פי דודתה, לי אכן הייתה בתה של קורין לי, בתו של מייסד סמסונג, לי ביונג-צ'ול. לדבריה, לי נולדה מחוץ לנישואים, ואביה היה יושי מוריטה, איש עסקים יפני שהיה בעלים של בתי קזינו. כדי להימנע משערורייה משפחתית, נטען כי ליזט נמסרה לאימוץ לחברים של המשפחה, שעברו איתה לקליפורניה, ואביה הביולוגי מימן את אורח חייה והעביר לה כ-100 אלף דולר בחודש.

חופשה מאחורי הסורגים: ליזט לי נשלחת לשש שנות מאסר

לי הואשמה בהברחת כ-3.2 טונות של מריחואנה במשך שמונה חודשים, בעסק שהניב לפי הרשויות עד 3 מיליון דולר. היא הודתה באשמה ונשלחה לשש שנות מאסר. גם חלק מהאנשים שעבדו איתה עמדו בפני עונשי מאסר, כולל מי שטענו שלא ידעו מה באמת מכילות המזוודות שהעבירו. אך גם מאחורי סורג ובריח, לי לא בדיוק אימצה את הדימוי של האסירה ה"רגילה".

במכתב ששלחה ממרכז הכליאה היא תיארה את תקופת המאסר כ"חופשה" וכ"הזדמנות ללמידה", וסיפרה שהיא נהנית ממשחקי הטניס ומהיוגה במקום. ב-2012 היא ביקשה מבית המשפט לבטל או לתקן את הרשעתה ועונשה, וטענה בין היתר שעורכי דינה לא טיפלו כראוי בטענתה שפעלה תחת איומים. בקשתה נדחתה.

ב-2015, לאחר שש שנות מאסר, לי שוחררה. מאז כמעט ולא שמעו עליה. לי אולי לא הייתה יורשת סמסונג, לא דוגמנית בין-לאומית ולא ה"פריס הילטון הקוריאנית", אבל במשך שמונה חודשים היא הצליחה ליצור לעצמה מציאות אחרת, להעביר מאות קילוגרמים של סמים ולגלגל מיליוני דולרים. אומנם התדמית שלה הייתה לא נכונה – אבל הסיפור שהשאירה אחריה היה אמיתי לגמרי.