הרגה את ה"פורץ" שתקף אותה בביתה – שהתברר כרוצח שכיר שנשלח על ידי בעלה

בערב ה-6 בספטמבר 2006 סיימה סוזן קונהאוזן את המשמרת שלה כאחות בחדר המיון. היא חזרה לביתה שבשכונה שקטה בדרום-מזרח העיר פורטלנד, התרחצה והלכה למיטה בלי שום דאגות. אלא שכאשר פתחה את דלת חדר השינה שלה, חיכה לה שם גבר זר, עטוי כפפות גומי צהובות וחמוש בפטיש. האיש שעמד מולה היה אדוארד דלטון האפי (Haffey), פושע עם עבר פלילי ארוך שכולל מאסר בגין מעורבות ברצח בת זוגו לשעבר. הוא לא בא במקרה – הוא הגיע כדי להתנקש בחייה.

השניים נאבקו. ברגעים הראשונים הצליח להכות את קונהאוזן בראשה, אך הופתע מהתגובה של האחות שהייתה רגילה למצבים מסוכנים. בת ה-51 לא נרתעה ולא נכנעה. היא הפעילה את מיומנויות ההגנה העצמית שתרגלה לאורך השנים, תפסה את ידיו והצליחה להוציא מהן את הפטיש. היא נאבקה בו עד שהפילה אותו לרצפה ואז החלה לחנוק אותו. כעבור דקות ארוכות, כאשר האפי חדל לזוז, קונהאוזן קמה ורצה לבית השכנים. היא הייתה חבולה, מבוהלת, אך נחושה להציל את עצמה. שכנתה התקשרה מיד למשטרה ודיווחה: "היא היכתה אותו. היא חנקה אותו, והיא חושבת שהוא מת".

כשהשוטרים הגיעו לזירה, הם מצאו את האפי מת על רצפת חדר השינה. תחילה סברו שמדובר בפריצה שהסתבכה, אך תוך זמן קצר החלו להתגלות פרטים מטרידים. בתוך התרמיל של האפי הם מצאו מסמכים, וביניהם מעטפה עם מספר טלפון ששייך למייק קונהאוזן, בעלה המנוכר של סוזן.

"נאלצתי להרוג כדי לשרוד": התגליות בעקבות התפוצצות הפרשה

סוזן ומייק היו נשואים במשך יותר משני עשורים. מערכת היחסים שלהם הידרדרה בתחילת שנות ה-2000, והם נפרדו בשנת 2005 – כשנה לפני האירוע. למרות זאת הם שמרו על קשר ידידותי, מה שהפך את הגילוי לקשה עוד יותר. היה קשה לדמיין שבעלה לשעבר, אותו אדם שחי איתה שנים, שלח רוצח שכיר לביתם לשעבר. עד מהרה, החקירה חשפה את המניע.

מייק איבד את עבודתו והתקשה למצוא מקום מגורים. הוא ידע שהבית שייך לשניהם, ואם סוזן תמות – הוא יירש אותו. על כן, הוא החל לתכנן את הרצח שלה. לפי ממצאי החקירה, מייק הבטיח להאפי סכום של 50 אלף דולר אם יצליח להרוג את סוזן כך שזה ייראה כמו שוד שהסתבך. האפי, שהכיר את מייק עוד מתקופת עבודתו כמנקה בחנות קלטות וידאו למבוגרים, קיבל על עצמו את המשימה.

מייק ניסה בהתחלה להכחיש כל קשר לאירוע. כשנעצר, טען בפני החוקרים שאין לו מושג מי זה האפי, ושכל הסיפור נשמע מופרך. אך ככל שהמשטרה חקרה, התבררו פרטים נוספים שהעמידו אותו במרכז העלילה – מהיכרות קודמת עם האפי ועד עדויות מחברים משותפים.

יומיים לאחר ניסיון הרצח מייק נעלם והשאיר אחריו מכתב התאבדות. "כל מה שרציתי זה להיות נאהב, ובכל פעם שהייתה לי אהבה – הרסתי אותה", כתב. המשטרה איתרה אותו חמישה ימים לאחר מכן בחניון של מרכז רפואי בפורטלנד, והוא נעצר באשמת קשירת קשר לרצח.

בבית המשפט התקשה מייק להסביר את מעשיו. הוא ניסה לטעון שהסיפור "כל כך מטורף שאף אחד לא יאמין לו". בסופו של דבר הוא נאלץ לחתום על עסקת טיעון ולהודות באשמה, בתמורה לעונש של עשר שנות מאסר בלבד.

עבור סוזן, זה היה ניצחון מריר. היא לא רק נאלצה להרוג אדם שחדר לביתה, אלא גם גילתה שבעלה לשעבר הוא זה שהעמיד אותה במצב הנורא הזה. יום אחרי מעצרו היא הגישה בקשה לגירושין סופיים ותבעה אותו ממנו פיצויים על סך מיליון דולר. לדבריה, התביעה לא נועדה עבור רווח אישי, אלא מתוך רצון למנוע ממנו להחזיק בכסף שיוכל לשמש לניסיון נוסף בעתיד. "לא רציתי שהוא יוכל שוב לשכור רוצח שכיר על חשבוני", הסבירה. היא ידעה שאי אפשר להחזיר את חייה למסלול הרגיל, אבל יכלה לפחות להגן על עצמה מפני סיכון נוסף.

מצבו הבריאותי של מייק הידרדר לאורך השנים בכלא. הוא מת בשנת 2014 ממחלת הסרטן, שלושה חודשים בלבד לפני מועד שחרורו. סוזן קיבלה את הידיעה בתחושת הקלה חלקית, אך גם ידעה שזה לא מוחק את הצלקות הפנימיות שנשארו. היא מעולם לא חזרה להיות "האישה שהייתה לפני". היא סבלה מפוסט טראומה, חרדות ותחושת ערנות מתמדת. בריאיונות היא הודתה שהאירוע שינה את חייה לעד: "נאלצתי להרוג כדי לשרוד, וזה לא משהו ששוכחים. גם אם האיש ששלח אותו כבר מת, אני חיה עם זה כל יום מחדש".

לאורך השנים היא בחרה להפוך את סיפורה לכלי לחיזוק אחרים. היא החלה להרצות על אלימות במשפחה ועל הזכות של כל אישה להילחם על חייה. תחת השם החדש שבחרה לעצמה – סוזן וולטרס – היא הקימה קול עבור קורבנות אחרים שחוו אלימות ורצו להאמין שיש דרך החוצה.