mako
פרסומת

משבר אמון: פרשת חטיפתה של קלואי אילינג

בשנת 2017 דוגמנית בריטית צעירה מצאה את עצמה בסיוט שמעטים היו שורדים: נחטפה על ידי צמד עבריינים, שאיימו למכור אותה כשפחת מין. עם זאת, גם אחרי שהחוטפים נשפטו ונכלאו, לא מעט המשיכו לפקפק בסיפורה

גיא רייט
פורסם: | עודכן:
קלואי אילינג
צילום: Getty Images: Ricky Vigil | X
הקישור הועתק

שמה של קלואי אילינג ייקשר לעולם לתקרית מצמררת שאירעה בקיץ של 2017. הדוגמנית הבריטית נחטפה כשהייתה רק בת 20, במהלך נסיעת עבודה לצפון איטליה. היא הוחזקה בשבי במשך שישה ימים, לפני שהצליחה להימלט – כשברקע החוטפים דרשו כופר ואיימו למכור אותה כשפחת מין.

אף שהחטיפה והבריחה עוררו כותרות גדולות ברחבי העולם, לא כולם האמינו לה. חלק גדול טענו שמדובר בתעלול פרסום כדי לקדם את הקריירה שלה, והספקות הללו מעולם לא נעלמו – גם לאחר שחוטפיה נעצרו והורשעו בבית המשפט.

הסיפור החל ביולי של 2017, כשאילינג טסה למילאנו. היא נשלחה למחסן ישן בשולי העיר – מיקום שלא היה חריג לצילומי אופנה. למרות זאת, האווירה במקום גרמה לה לדבריה לתחושת אי-נוחות. ואז, במקום צלמים, חיכו לה שם שני גברים רעולי פנים שתקפו אותה. הם הזריקו לה קטאמין ולקחו אותה לחווה מבודדת.

בהמשך נחשף כי החוטפים היו שני אחים פולנים בשם לוקאש ומיקאל הֵרְבָּה. אילינג הוחזקה בשבי שישה ימים, במהלכם פנתה אמה לסוכן שלה, לאחר שלא שבה לבריטניה כמתוכנן. זמן קצר לאחר מכן הגיע לסוכן מייל מצמרר מלוקאש, שהציג את עצמו בכינוי MD מ"קבוצת המוות השחור". הוא דרש כופר של 300 אלף אירו, ואיים שאם הכסף לא יועבר במהירות – אילינג תימכר כשפחת מין.

הסוכן מיהר ליצור קשר עם הקונסוליה הבריטית במילאנו, שהזעיקה את המשטרה. החוקרים הגיעו לכתובת שנמסרה לאילינג כסט הצילומים, אך לא מצאו אותה שם – רק כמה מבגדיה. מסיבה לא ברורה החקירה נעצרה באופן זמני. שישה ימים לאחר מכן, ב-17 ביולי, הופיעה אילינג לפתע בקונסוליה הבריטית. לפי הפרסומים, החוטפים שחררו אותה אף על פי שהכופר לא שולם, והיא נראתה בריאה יחסית. מאוחר יותר התברר כי אותו "צלם איטלקי" שקרא לעצמו אנדרה לאציו ושאותו הייתה אמורה לפגוש, היה למעשה לוקאש.

לוקאש ואחיו טענו כי הם חלק מארגון פשע רומני בשם "קבוצת המוות השחור", אך בפועל לא נמצא ארגון כזה. לפי ממצאי החקירה, המעורבים היחידים היו שני האחים. השאלה נשארה פתוחה: מדוע שחררו אותה לפני שקיבלו את הכופר? על פי אילינג, היא שמה לב שלוקאש "מוקסם" ממנה, וכשגילה שהיא אמא לילדים הוא הפגין כלפיה רגישות מיוחדת. לדבריה היא שיחקה על נקודת התורפה הזו, מתוך הבנה שזו אולי הדרך היחידה להינצל. היא אף חלקה איתו מיטה והבטיחה שאולי תהפוך לבת זוגו.

פרסומת

ייתכן שלוקאש קיווה לקשר אמיתי עם הקורבן, ואף האמין שהוא לא יורשע בפשע. עם זאת, ההתנהלות הזו בדיוק הפכה את סיפורה לשנוי במחלוקת. כשנחשף שהם יצאו יחד לקניות והחזיקו ידיים בזמן שהייתה עדיין שבויה היו כאלה שטענו: "זו לא התנהגות של קורבן". הביקורת החריפה כשאילינג התראיינה לתקשורת בחיוך, לבשה בגדים חושפניים במסיבות עיתונאים, ונראתה אדישה לסבל שעברה. לטענתה היא עשתה כל מה שנדרש כדי לשרוד, והעבודה שלה כדוגמנית גורמת לה להתנהג אחרת מול מצלמה.

גם עורכי דינם של האחים טענו שמדובר במבצע יחסי ציבור מתוכנן מראש, והתקשורת הבריטית אימצה את הטענה, והמשיכה להטיל ספק באמיתות החטיפה. המגיש פירס מורגן אמר לה בתוכנית הבוקר ב-Good Morning Britain: "אם את מתראיינת תמורת כסף וכותבת ספר עוד לפני שהיה משפט, אנחנו בהחלט רשאים לשאול שאלות קשות".

למרות כל זאת, ב-11 ביוני 2018 הורשע לוקאש הרבה ונידון ל-16 שנות מאסר, עונש שהופחת לאחר ערעור ל-11 שנים. מיכאל הרבה נידון אף הוא ל-16 שנים, וגם שוחרר מוקדם לאחר ערעור על העונש. שניהם הורחקו לצמיתות מבריטניה.

פרסומת

ובכל זאת, אילינג המשיכה לספוג חקירות חוזרות וכן השמצות. "מעולם לא שיבחו אותי על האומץ שגיליתי כדי להיחלץ", היא אמרה, "במקום זה, תמיד הייתי צריכה להגן על עצמי". מאז היא פרסמה את ספרה "Kidnapped" והשתתפה ב-2018 בתוכנית הריאליטי "האח הגדול VIP" – צעד שעורר עוד יותר ביקורת. אך עם השנים גישת התקשורת כלפיה התרככה. הטיימס הבריטי כתב: "קשה להתעלם מהמיזוגיניה באופן שבו אילינג טופלה". היא עצמה ציינה כי קיבלה הודעה אחת תומכת בין אלפי הודעות עוינות: "אם הייתי מורה או אישה פשוטה ומבוהלת, כולם היו מאמינים לי".

ב-2024 שידרה ה-BBC סדרה בת שישה פרקים בשם Kidnapped: The Chloe Ayling Story שתיארה את החטיפה ואת הסיקור התקשורתי. אילינג אמרה שם: "זו צריכה להיות תזכורת לא לשפוט קורבנות". ב-2025 אף יצא סרט דוקומנטרי חדש בשלושה פרקים  Chloe Ayling: My Unbelievable Kidnapping שחקר לעומק את הסיפור ואת הספקות בציבור, ובו נחשף גם כי אילינג אובחנה על הספקטרום האוטיסטי: "לאוטיזם היה חלק גדול באופן שבו הגבתי", היא אמרה. "זה בלבל אנשים. אבל יש גם סיבות אחרות לכך שאנשים מגיבים בצורה 'לא רגילה'. טראומה גורמת לניתוק או לתגובות מאוחרות. זה לא צריך להצדיק את הדרך שבה התייחסו אליי".