הואשמה ברצח בנה התינוק - וניצלה בזכות תוכנית טלוויזיה

ביולי 1989 פטרישיה סטלינגס לקחה את בנה התינוק בן השלושה חודשים, ראיין, לחדר המיון לאחר שהחל להקיא ולסבול מקשיי נשימה. בבדיקות הדם התגלו רמות גבוהות של אתילן גליקול - חומר רעיל המצוי בנוזל קירור לרכב. הרופאים הסיקו מיד שמישהו הרעיל את התינוק.

כמה חודשים לאחר מכן ראיין מת, וסטלינגס הואשמה ברצח מדרגה ראשונה. היא הורשעה ונידונה למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור. רק כשהמקרה הוצג בתוכנית הטלוויזיה "Unsolved Mysteries" בשנת 1991, מספר חוקרים מובילים שמו לב לכמה פרטים שלא הסתדרו - והבדיקות החדשות שינו את הכל.

פטרישיה גדלה בעוני, ולתקופות לא מעטות אף הייתה חסרת בית. בגיל צעיר ילדה תינוק שמסרה לאימוץ כי לא יכלה לפרנס אותו. ואז, בשנות השמונים חייה התחילו להשתנות: היא מצאה עבודה, התחתנה עם דיוויד סטלינגס, והשניים עברו לבית ליד אגם מיזורי. באפריל 1989 נולד בנם הראשון, ראיין. "זה היה הזמן הכי מאושר בחיי", סיפרה. "הכל היה מושלם - בית חדש, תינוק חדש. לא יכולתי לבקש יותר מזה".

שלושה חודשים לאחר מכן ראיין החל להקיא ולנשום בקושי. הוריו כאמור מיהרו איתו למיון, שם מצאו הרופאים את החומר הרעיל בדמו. "הם הפרידו בינינו והתחילו לחקור אותי", היא סיפרה. "שאלו אם אני ודיוויד רבים. הם אמרו שהם יודעים שהתינוק הורעל על ידי אחד מאיתנו. הייתי בהלם. ראיין היה כל עולמי". 

במשך חמישה שבועות הורשו ההורים לראות את בנם רק תחת פיקוח הדוק. בביקור השישי, מסיבה לא ברורה, פטרישיה הורשתה להיות לבדה עם ראיין לכמה דקות. היא האכילה אותו מבקבוק - וזמן קצר לאחר מכן מצבו הידרדר במהירות. המשטרה עצרה אותה בחשד שניסתה להרעיל אותו, ובביתם אף נמצא בקבוק של נוזל קירור.

מהר מאוד התקשורת כינתה אותה "רוצחת תינוקות", ונאסר עליה לראות את בנה. ב-7 בספטמבר 1989 ראיין הלך לעולמו, ופטרישיה לא הורשתה אפילו להגיע להלווייתו. כל הראיות הצביעו על כל שהיא הרוצחת - עד שקרה דבר בלתי צפוי: במהלך מעצרה ילדה פטרישיה תינוק נוסף, דיוויד ג'וניור, שנמסר מיד למשפחת אומנה. כמה שבועות לאחר מכן הוא החל להראות בדיוק את אותם תסמינים שהיו לאחיו.

הרופאים גילו כי התינוק סובל ממחלה גנטית נדירה בשם מתיִלמַלוניק אסידֶמיה (MMA) - מצב שבו הגוף אינו מפרק חלבונים ושומנים כראוי, ומייצר חומצה דומה מבחינה כימית לאתילן גליקול. כך הוסק כי ייתכן שהבדיקות של ראיין פוענחו בטעות. למרות זאת, בית המשפט סירב לאפשר לצוות ההגנה להציג את האפשרות הזאת, בטענה שאין הוכחה שראיין סבל מאותה המחלה. במהלך הערעור התובע אף לעג לטענה ואמר: "אפשר גם להגיד שחייזר הדביק אותו בבקטריה מסתורית".

אבל אז, שידור הטלוויזיה, כאמור, שינה הכול. ביוכימאי בשם ויליאם סליי מאוניברסיטת סנט לואיס צפה בפרק על פטרישיה ופנה לקולגה שלו, ג'יימס שומייקר, כדי שיוכלו לבדוק מחדש את דגימות הדם של ראיין. הבדיקות החדשות חשפו את האמת: בדם של ראיין נמצאו רמות גבוהות של חומצה פרופיונית - תוצר לוואי של המחלה הגנטית ולא של רעל. המשמעות הייתה אחת: ראיין לא הורעל, ופטרישיה לא אשמה.