הילדות שהולידה מפלצת: סיפורו של איגור אירטישוב

בסוף שנות ה-90 רוסיה רעדה כולה ממעשי זוועה חוזרים ונשנים בסנקט פטרבורג. ילדים ונערים נעלמו במסתוריות ונמצאו לאחר מכן פצועים, מעונים ולעיתים גם ללא רוח חיים. המשטרה המקומית חיפשה נואשות אחר האחראי, אך במשך זמן לא הצליחה להתקרב אליו – הוא לא השאיר אחריו שום עקבות.

הכל השתנה כשנער בן 15 הצליח להימלט מידיו של התוקף ולתאר את הופעתו. בזכות עדותו נפתח המצוד אחר איגור אירטישוב – גבר שתואר מאוחר יותר כ"אחד האנסים והרוצחים האכזריים ביותר בהיסטוריה של רוסיה".

איגור אנאטולייביץ' אירטישוב נולד בשנת 1971 באזור קרסנודר, וגדל בבית אלים. הוריו היו אלכוהוליסטים, דיכאוניים ומתעללים, והוא ספג מהם מכות והשפלות. בגיל עשר עבר תאונת דרכים קשה שגרמה לפגיעה מוחית ולנזק קבוע. בהמשך אובחן כבעל לקות שכלית קלה ונשלח לפנימייה לחינוך מיוחד. שם, במקום לקבל עזרה, חווה שוב שנים של אלימות ותקיפות מיניות מצד חניכים אחרים. הטראומה הזו, כך טוענים פסיכיאטרים, הייתה אחד הגורמים המרכזיים שעיצבו את סטיותיו בעתיד.

"לא תכננתי להרוג": כך לכדו את המטורף מסנקט פטרבורג

אירטישוב עבר בגיל 22 לסנקט פטרבורג בחיפוש אחר התחלה חדשה. הוא עבד כשוטף כלים בבר, אך עד מהרה החל לעסוק בזנות כדי להתפרנס. לקוחותיו ידעו שיש לו סטייה לסדיזם – נטייה שלימים תתגלה כהרסנית. אחד הפסיכיאטרים שטיפל בו מאוחר יותר טען כי "הוא שיחזר עם אחרים את מה שעשו לו".

בדצמבר 1993 תקף את קורבנותיו הראשונים – שני אחים בני 11 ו-12 ששיחקו בפארק סוסנובקה. הוא איים עליהם בסכין, נתן להם חומר מרדים ואנס אותם. השניים שרדו אך לא הצליחו לתאר את התוקף במדויק. זמן קצר לאחר מכן רצח לראשונה ילד בן תשע, אותו חנק לאחר שהתעלל בו מינית. "לא תכננתי להרוג אותו", אמר לאחר מכן, "פשוט לא חשבתי כמה כוח יש לי".

מאותו רגע נפתחה חקירה אינטנסיבית ועד מהרה בלשים זיהו את דפוס של הרוצח. במאי 1994 הוא תקף שוב. אירטישוב שכנע ילד בן עשר שחזר מבית הספר לבוא איתו "לראות קן ציפורים". הוא פיתה אותו לבוא לעליית גג בבית נטוש, היכה אותו באכזריות, אנס אותו ואף ביצע בו מעשים סדיסטיים קשים במיוחד. הילד שרד, ועדותו עזרה ליצור פרופיל מדויק יותר של התוקף. אך אירטישוב לא עצר.

באחד ממקרי התקיפה המזעזעים ביותר, ילד בן תשע עונה קשות ונזקק להשתלת מעיים דחופה בארצות הברית. הניתוח עבר בהצלחה, אך למרבה הצער הקורבן מת מאוחר יותר מפצעיו. לפני כן ניסה אירטישוב לתקוף נער בן 15 שגם הוא הצליח לברוח ולתאר אותו בפני המשטרה. זמן קצר אחר כך התקבלה בתחנת משטרה הודעה אנונימית: אחד השותפים לדירה של אירטישוב סיפר כי הוא חזר הביתה עם תיק של ילד, וטען שהוא שייך לקורבן. קצינים הגיעו לדירה, אך אירטישוב כבר נמלט לעיר מורמנסק, יותר מ-1,300 קילומטרים משם.

ב-28 בנובמבר 1994 הוא נתפס לבסוף, לאחר שחזר לעיר. בדירתו נמצאו פריטים אישיים של הקורבנות וראיות DNA שקשרו אותו ישירות למעשים. תחילה הכחיש הכל, אך לאחר חקירות ממושכות הודה באונס וברצח. כלי התקשורת כינו אותו "המטורף מסנקט פטרבורג".

אחר כך ניסה לשכנע את בית המשפט כי הוא לוקה בנפשו, אולם צוות הפסיכיאטרים הכריע שהוא כשיר לחלוטין, ושהבין היטב את מעשיו. אחד מהם אף כתב בדוח כי "אם הוא לא ייעצר, איגור יבצע שוב פשעים – אולי אף חמורים יותר".

אירטישוב הורשע בשורת עבירות חמורות, כולל רצח, אונס וגרימת חבלה בנסיבות מחמירות. הוא נידון למוות, אך עונשו הומר למאסר עולם לאחר שרוסיה הצטרפה למועצת האו"ם. בשנת 2021 הוא מת מאחורי הסורגים כתוצאה מאירוע לבבי.